בשבע השנים האחרונות המחסור בכיתות לימוד בירושלים זינק ביותר מ-16%. משמעות הדבר היא שלמרות כל ההצהרות וההבטחות, לא רק שבעירייה לא הצליחו להדביק את קצב הגידול הטבעי, אלא שהמצב אף החמיר.
קראו גם:
התקלה של 2024
ב-2018 סיים ניר ברקת את תפקידו כראש עיריית ירושלים, ויחד איתו עזב גם דורון נוֹיוִירט את תפקידו כמנכ"ל חברת מוריה לפיתוח ירושלים, זו שאחראית על חלק ניכר מבניית כיתות הלימוד.
לרגל סיום עבודתו נויוירט הודה בכנות: "במשך שנים העירייה בנתה 100 כיתות בשנה במקרה הטוב, כשרק קצב הגידול הטבעי מצריך 180 כיתות בשנה. נפתח פה פער עצום, והחוסר כיום עומד על 3,000 כיתות לימוד… היום אנחנו מבצעים מעל 400 כיתות בשנה. רק במוריה מתוכננות יותר מ־1,500 כיתות".
יצוין כי מיד עם כניסתו של משה ליאון לכיכר ספרא, הוא הפעיל לחץ בניסיון לצמצם את הפער, אלא שבחמש השנים האחרונות לא רק שמספר הכיתות החדשות שנבנו מדי שנה לא גדל, הוא אף הצטמצם בעקביות (ראו טבלה).
בעירייה טוענים כי במהלך 2025 אמורה להסתיים בנייתן של 85 כיתות חדשות. אבל גם את המספר הזה חייבים לקחת בעירבון מוגבל מאחר שבשנה שעברה הצהירו בכיכר ספרא כי במהלך 2024 ייבנו 84 כיתות חדשות, אבל בפועל נבנו רק 69.
ח"כ משה (קינלי) טור פז שכיהן כראש מנח"י בשנים 2012-2017 נדהם מהנתונים. "כשסיימתי את תפקידי העירייה לקחה הלוואה כדי לעמוד בקצב בניית כיתות של 1,000 תוך חמש שנים. תמונת המצב שמתפרסמת מטעם העירייה מעידה כי כמעט עשור מאוחר יותר המחסור החריף. כמי שמכיר היום את החוסרים במדינה כולה בתוקף תפקידי בוועדת החינוך החוסר בירושלים מתכתב עם החוסר הכללי שעומד על לפחות 17 אלף כיתות במבט ארצי. אי בניית כיתות יוצרת מתן מענים זמניים ויקרים בכסף ובקרקע כדוגמת מבנים ניידים שהם גם פחות בטיחותיים ופחות נוחים ללמידה.
"אני סבור שיש להתמודד עם הבעיה בשתי צורות", הוסיף הח"כ, "להגביר משמעותית את קצב בניית הכיתות ואת יכולת הביצוע העירונית והארצית. לייצר תוכנית מימון ממשלתית שתשקיע בצמצום פערים בכל המדינה ותבנה כעשרים אלף כיתות בחמש השנים הקרובות. מימון זה צריך לבוא מתחום התשתיות הלאומי ולא מקופת תקציב החינוך הלאומי.
ועדיין. העובדה שאנחנו אחרי עשור של מאמצים אמיתיים. הלוואה של מיליארד שקל שהיתה צעד דרמטי של העירייה ומאמץ אסטרטגי לבנות כיתות ועדיין עלינו במספר הכיתות החסרות וירדנו בהיקפי הבנייה היא תמרור אזהרה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "במטרה לתת מענה למחסור הקיים ולצרכים העתידיים הנובעים מהתפתחות העיר והגידול במספר התלמידים, מקודמת במסגרת תוכנית העבודה של מטה הבינוי העירוני הקמה של כ-3,500 כיתות לימוד חדשות ברחבי ירושלים. זאת לצד המשך ביצוע עבודות שדרוג ופיתוח מוסדות החינוך הקיימים, במטרה להתאים וליצור סביבת לימודים מיטבית בתנאים מקסימליים עבור מאות אלפי תלמידים ותלמידות בעיר".
אשר לפער בנתוני הבנייה של 2024 נמסר: "בשל המציאות הביטחונית המורכבת והאתגרים מצד קבלני הביצוע, נאלצה העירייה לדחות את מסירתן של מספר רב של כיתות שתוכננו לאותה שנה".
סכנת הטילים מאיראן
ובתוך כך, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו כ-36% ממוסדות החינוך בירושלים אינם ממוגנים מפני טילים, או ממוגנים ברמה נמוכה, כך עולה מבדיקת 'מיינט ירושלים'.
בשנה שעברה פורסם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ולפיו מתוך 635 מוסדות חינוך הפועלים בבירה, 253 אינם ממוגנים או ממוגנים ברמה נמוכה.
בזמן שחלף ישראל סבלה ממתקפות טילים מאיראן שגרמו ליותר מ-30 אבידות בנפש ולנזק בהיקף של מיליארדי שקלים. נתונים אלה רק מגדילים את הצורך הדחוף בבניית כיתות לימוד חדשות בירושלים, לא רק כדי להדביק את המחסור, אלא גם כדי לאפשר לתלמידים לימודים במקום מוגן מטילים.
מעיריית ירושלים נמסר: "כיום בירושלים ישנם כ-461 מוסדות הכוללים מקלט תקני, לצד 256 מוסדות ללא מקלט. סך הכל מדובר ב-736 מוסדות חינוך. הנתונים מתייחסים למוסדות יסודיים, על-יסודיים ורב גילאיים, בכלל המגזרים - חרדי, ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי, וכוללים את מוסדות החינוך הרגיל והחינוך המיוחד.
"עיריית ירושלים רואה חשיבות עליונה בבטיחות תלמידי העיר וצוותי ההוראה, ופועלת באופן שוטף, ובשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, לשיפור מענה המיגון בכלל מוסדות החינוך".
