התערבות פסולה: פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) התערבה בהליכי חקירה שהובילו להגשת כתב אישום נגד שכן שהתעמת עם בעלה במסגרת סכסוך שכנים שפרץ בין המשפחות על מקומות חנייה מחוץ לביתם. בצעד חריג, בית המשפט מחק את כתב האישום שהוגש נגד השכן וקבע ״השימוש בקשרי אשת המתלונן וגורמי החקירה מעורר תחושת אי- נוחות, ומבסס מסקנה כי במקרה זה נפגעו זכויות הנאשם להליך הוגן״.
זה עוד סיפור על סכסוך שכנים קלאסי שכמותו יש עוד רבים, אך במקרה זה עולות שאלות קשות לגבי התנהלותה של עורכת הדין, המשמשת כפרקליטה בכירה בפרקליטות המחוז, על החוקרים, בינהם קצין חקירות במשטרת מחוז ש״י. עובדה זו מעוררת שאלות, כיצד נוהלה חקירה נגד השכן שנטען כי איים על בעלה של הסנגורית הפלילית.
על פי כתב האישום שהוגש לפני כשנתיים, ביום 16.3.19 שהה המתלונן, בעלה של הפרקליטה בביתו ולשם הגיע שכנו, ובין השניים פרץ ויכוח קולני במהלכו נטען בכתב האישום כי הוא איים על הבעל: ״אני אדאג שיטפלו בך באופן אישי, אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק, אני אשלח עליך אנשים״. בגין איומים אלו הוחלט במשטרה להגיש כנגדו כתב אישום בגין עבירת איומים זאת למרות שהשכן טען כי דווקא בעלה של הפרקליטה הוא מי שתקף אותו ואף הגיש נגדו תלונה במשטרה אשר למרבה הפליאה נסגרה.
סנגורו של השכן, עו״ד דוד ברהום פנה כבר בתחילת ההליך לגורמים הרשותיים וביקש להעביר את תיק החקירה למחוז אחר, זאת לאור קשריה של אשת המתלונן אשר בשל עבודתה מצויה בקשרים עם החוקרים בתיק. לדברי השכן קצין החקירות הודה בפניו ״היא חברה שלי והיא בקשר איתי בתיק הזה, למה איפה הבעיה?״. אחת הבקשות לעצור את ההליכים מנימוק של ניגוד עיניניים אף נשלחה למשנה ליועץ המשפטי, עו״ד רז נזרי שדחה את הבקשה.
השכן ציין כי התנהלות זו של רשויות האכיפה גורמת לפגיעה משמעותית במראית פני הצדק, ורק מן הטעם שהחקירה הנגדית בתלונה שהוא הגיש נגד בעלה של הסנגורית, ולאחר שקצין החקירות הודה בפניו ששוחח עם אשת הנאשם אודות התיק. עוד ציין השכן הנאשם שההחלטה להגיש כתב אישום חרף הליך גישור מוצלח מעידה אף היא על פסול בהליך. עובדות אלו מצביעות לדבריו על כך שההליך, נכנס בגדרי ״ניגוד עניינים ממשי המקים עילה של הגנה מן הצדק לנאשם״.
השופט: ״מצופה היה שיתקיים נתק ממשי בינה לבין קצין החקירות״
ואכן השופט ארנון איתן הורה בצעד חריג למחוק את כתב האישום שהוגש נגד השכן וציין בהחלטתו ״כל האמור מלמד על סכסוך שכנים, ולא על ריב בין המתלונן לבין הנאשם בלבד. בנסיבות אלה, ובשל מעורבותה הרבה של אשת המתלונן בסכסוך, מצופה היה שיתקיים נתק ממשי בינה לבין קצין החקירות נוכח ההליך החקירתי המתנהל. דא עקא שאלו הם אינם פני הדברים. קצין החקירות אישר, כי שוחח אודות החקירה עמה, מי שכינה עצמו כבעל היכרות מוקדמת עמה, וכי השיחה ביניהם נעשתה בנוכחות החוקר בתיק".
עוד הוסיף ״אשת המתלונן הייתה מעורבת בהליך עצמו, תוך שבשלב זה החוקר מודע לזהותה ותוך שהיא מוסרת הודעה אודות האירוע נשוא האישום, ואף מוסיפה חומר ראייתי לתיק החקירה. אשוב ואדגיש, בשלב זה, ובהתאם למענה שמסר קצין החקירות, כבר התקיימה שיחת הטלפון בין אשת המתלונן לבינו, זאת בנוכחות החוקר עצמו. דהיינו – החוקר במועד השני הכיר היטב את מעמדה של אשת המתלונן ואת היותה בעלת קשרים עם קצין החקירות . אין באפשרותי לקבל את הטענה לפיה כאשר המדובר במעורבות כה רבה אין כל השפעה לתפקידה של אשת המתלונן כפרקליטה במחלקה הפלילית שבפרקליטות, לבין גורמי החקירה, אף שמדובר במקרה בו נטען על ידי המשיבה, כי אין לה היכרות מוקדמת עם החוקרים עצמם״.
ממשטרת ישראל נמסר: ״אנו לומדים את החלטת בית המשפט, אשר ניתנה לא מכבר ובכלל זאת, שוקלים הגשת ערעור״.
פרקליטות מחוז ירושלים סרבה להתייחס לידיעה.
