זו היתה השנה הקשה מכל — השכול הכה כמעט בכל אזרח ישראלי ונדמה שכל מה שרק ביקשנו הוא קצת שקט. שישה צלמים ירושלמים יצאו למסע בעקבות התפילות היחודיות. כך זה נראה.
יברכך וישמרך
אלעד מתתיהו
"'ברכת הכהנים' היא אירוע מכונן שמביא איתו עוצמות שקשה לתאר במילים. אלפי בני אדם מגיעים לכותל המערבי, חרדים שלצידם חילונים ואפילו תיירים רבים שמגיעים לקחת חלק בתפילה המרגשת. הצפיפות ברחבת הכותל היא גדולה אבל תחושת השייכות היא עילאית. בבוקר שבו צולמה התמונה, התקיימה ברכת הכהנים. אני וחבר שלי זיו שקד, שמצולם כאן, החננו את הרכב בחניון העליון וירדנו לכיוון הכותל. את הירידה התלולה מלווה חומה נמוכה עליה אפשר ללכת. באיזה שהוא שלב החומה מסתיימת, בדיוק בנקודה הזאת שבה צילמתי את זיו, כשכבר רואים את רחבת הכותל ואת כל המתפללים כשברקע כיפת הזהב ומתחברים לאותנטיות והרוחניות של המקום".
לקרוע שערי שמיים
ארנון בוסאני
"אני מצלם המון שנים תפילות, בכותל ובכלל ברחבי העיר. אם בקורונה נושא בתי הכנסת הפתוחים ותפילות היחיד היו חלק מאלבום התמונות שלי, הרי שבשנה החולפת של המלחמה האלבום השתנה ונכנסו אליו תפילות כואבות, עצובות וקורעות לב. תפילות לניצחון במלחמה, להחזרת החטופים, להחלמת חיילינו ולתקומתנו היוו את חלק הארי של התפילות. זוגות שהתחתנו בבסיסים צבאיים, ברית מילה שהתקיימה בבית כנסת בצורה מצומצמת והועברה בווידאו לאבא שנמצא בעזה... נכנסנו כמו למציאות אחרת.
הפריים הזה צולם בכותל. ילד אחד שצד את עיניי שביקש לבוא ולהתפלל על החטופים. כשצמיד החטופים על פרק ידו הוא לקח פתק וכתב את בקשתו מבורא עולם. ילד, שבדרך כלל היה מבקש בפתק מאלוהים שיביא לו אולי איזה משחק חדש או שהוא יצליח בלימודים מבקש מבורא עולם תקווה".
בלכתך בדרך
רמי כהן
"כאיש ביטחון לשעבר ששירת שירות ארוך ביחידה מאוד מיוחדת, תמיד מרגש אותי לראות את האחדות בעם ישראל. אני רואה ומרגיש בצילום כתרפיה ומשהו שנותן לי שלווה. שתי התמונות צולמו בירושלים - הראשונה בבית כנסת בפסגת זאב, עת עמדו שני המצולמים, רב בית הכנסת שניצב מול היכל הקודש וחייל מילואים שנכנס רק כדי לקחת חלק בתפילת ערבית ולאחר מכן בשיעור תורה לזכרו של אחד הנרצחים ב-7 באוקטובר. בעיניי הפריים הזה מסמל את האחדות של עם ישראל. בתמונה השנייה אלה זוג חרדים אדוקים (כך רואים לפי התלבושת של האישה) שלא מוכנים לבזבז אפילו שנייה אחת בלי ללמוד תורה. וכך תפסתי אותם (היה לא קל כי הקרון היה עמוס וגדוש), לומדים יחד תורה ברכבת הקלה שחצתה את רחוב יפו".
שלוחי מצווה אינם ניזוקים
אסי אברס, לוחם אש וצלם
"לפני כמה חודשים היו התנדבויות רבות של עזרה לתושבי עוטף עזה, במיוחד החקלאים שהיו חייבים לקטוף את התוצרת שלהם, אחרת הכל היה יורד לטימיון. בכיבוי אש היו לא מעט התארגנויות כאלה, אחת מהן ביום שבו צולמה התמונה. קיבלנו פנייה מאחד החקלאים ביישוב אוהד שהוא צמוד גדר ויחד עם עוד כמה חבר'ה מפיקוד העורף ירדנו לעזור. הגענו ממש מוקדם בבוקר וכשירדנו מהאוטובוס קיימנו תפילת שחרית. כאן בתמונה היה איתנו אייל כהן סגן מפקד מחוז ירושלים ויחד איתו עוד עשרות לוחמי ולוחמות אש מתחנות בית שמש בירה ואומה. רגע אחרי שסיימנו את הקטיף והצלחנו להציל את היבול החלה לפתע מתקפת טילים מאסיבית על היישוב והקרקע החקלאית. באותו רגע התפילה שלנו בבוקר קיבלה משמעות גדולה, להצליח לסייע ולצאת בשלום. גם האנשים הפחות מאמינים שלקחו חלק בהתנדבות הרגישו את זה".
קדושה שמתערבבת
הדר אלפסי, אומנית רב תחומית
"בכל פעם שאני זקוקה למקום להניח עליו את הראש או זקוקה לנחמה אני מוצאת את עצמי בדרך לקברו של המלך דוד. דוד המלך, הרשמי והכל כך יודע אדם ותפילה הוא עבורי הכתובת לאוזן קשבת, כשם שדוד המלך היה מתרפק על ה' ומשליך את עצמו לפניו כך גם אנחנו, להבדיל, מגיעים אליו. כבר בכניסה לשער ציון אפשר להרגיש אווירה אחרת, קדושה שמתערבבת מכל הדתות. בקבר דוד ניתן למצוא את כולם... מתיירים מרחבי העולם ועד צעירות בוכיות המבקשות בתפילה. לכולם יש מקום אצלו, כולם באים להתמלא מאורו, זה שבמילותיו קרא: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי". כמה משמעות מקבלות אותן המילים, בימים אלו עכשיו".
תפילת חנה
חן הוד, צלמת ומעצבת תלבושות
"תפילות יהודיות קיימות מיום היוולדנו ועד יום מותנו. כשתינוק נולד, כבר אחרי שמונה ימים הוא פוגש לראשונה בחיבור שלו לבורא עולם בטקס ברית המילה. ואז יש את החשיפה לשבת וחגים עד גיל המצווה, אז מתחיל ה'חוזה' של הילד ישירות מול בורא עולם. אני מצלמת הרבה מאוד פריימים ולא אירועים, אך כאן בתצלום הזה, התקיים אירוע משפחתי שלנו בבית הכנסת 'תורה ותפילה' בשכונת בית הכרם. המעמד שבו נער בר המצווה עולה לתורה בזמן שהנערות ונשים זורקות סוכריות מעזרת הנשים מבלי בכלל לראות לאן נזרקות הסוכריות זה אירוע שמתקיים כל הזמן. אז נכון שיש 'עזרת נשים' שככה מפרידה בין האירוע לבין החוגגות אבל עדיין יש תחושה של התרגשות, חיבור וכמובן שמחה.
