אחרי שנים של חוסר סדר בהנצחת חללי פעולות איבה בירושלים וביקורת רבה בעקבות כך, עיריית ירושלים משלימה בימים אלה מיפוי של האנדרטאות הפזורות בעיר, ובקרוב תעלה לאתר העירוני את המיפוי ופרטים על כל אתר הנצחה.
בניגוד לתל אביב, שם לא מתאפשרת הנצחה של בודדים במקום בו התרחש פיגוע, אלא רק הנצחה כללית ומרוכזת בגן חללי הטרור שבפארק גני יהושע, בירושלים למודת הטרור החליטו אחרת. מאז אמצע שנות ה-90 העירייה מאפשרת לעמותות ולקרובי משפחה של חללים בפעולות איבה להקים לוחות זיכרון בסמוך למקום הפיגוע. עוד הוחלט כי במטרה שאופן ההנצחה יהיה אחיד, העירייה תציב בעצמה את לוח הזיכרון ובו יצויינו שמות הנופלים ומועד רציחתם. עוד נקבע כי הלוח יוצב במהלך טקס שייערך במלאות שנה לאירוע.
אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד. כפי שנחשף לפני כשנתיים ב"ידיעות ירושלים", במשך שנים התחום התנהל באופן לא מסודר ולעירייה כלל לא היתה רשימה מסודרת של האנדרטאות. כך למשל קרה שצעיר שנרצח בפיגוע לפני 20 שנה טרם הונצח. במקרה אחר גילתה משפחתו של החלל רחמים צדקיה ז"ל, אחד מ-19 בני אדם שנרצחו בצומת פת, כי האנדרטה נעלמה. לאחר בירור הסתבר כי במסגרת עבודות לביצוע קו הרכבת הקלה בשדרות דב יוסף הועתקה האנדרטה לשטח סמוך.
בעירייה הבינו שהמצב הלא מכבד הזה אינו יכול להימשך והחלו לפעול לאיתור ומיפוי של מאות האנדרטאות המוצבות בעיר. חבר המועצה אריה קינג, שהסיעה שלו עמדה בחמש השנים האחרונות בראשות ועדת ההנצחה, אמר השבוע כי התהליך היה מורכב ורגיש. "דנו כל מקרה לגופו, והיתה תחושה לא טובה. היו משפחות של חללים שחשו שאצל חלק מהנופלים העירייה השקיעה הרבה תעצומות ומשאבים, ובמקרים אחרים לא שמו אפילו לוח זיכרון. לא היה הליך קבוע בעיר ולא היה ברור מי אחראי לממש ולעקוב אחרי ביצוע החלטות שהתקבלו בוועדת הנצחה. אנחנו יודעים שהעיר עוברת תנופת פיתוח ונוצר מצב שלא ברור מי אחראי על ביצוע המעקב של ההחלטות בוועדת ההנצחה, ומה הנוהל לעבודה מול המשפחה מול הקבלנים שעובדים מטעם העירייה".
מה עשיתם? "את כל זה לקחנו והסדרנו במערכת GIS, כך שהעירייה מיפתה את כל אתרי ההנצחה בירושלים ויש שכבת הנצחה, מפה של כל המיקומים שבהם יש הנצחה. כשניגשים לתכנן כיכר, גשר, מנהרה, תוואי רכבת הקלה, תחנות אוטובוס ועוד, המתכנן רואה ומקבל את המידע מהתוכנה שיש לוח הנצחה. אז הוא מגיש את התוכניות לאישור שבו כתוב במפורש מה הוא צריך לעשות ואיפה לשים את לוח ההנצחה בסוף העבודה. המחלקה למידע גיאוגרפי GIS, מחלקת הטקסים של העירייה, ומזכיר העירייה עידו רוזנברג, היו מעורבים בהסדרת הנוהל - איך מקיימים הנצחה, מי אחראי להזמין את המשפחה, מה יהיה כתוב על הלוח הנצחה ועוד".
איך יודעים שלא פספסו אף אחד? "יכול להיות שפספסנו, אני לא יודע להגיד ב-100% שלא פספסנו שום פיגוע או הרוגי פיגוע, אבל עשינו הרבה מאמצים של עבודות שטח על ידי מנהלי רובעים, מינהלים קהילתיים ועוד".
להזכיר למי שנוח
לו לשכוח
"זה כואב לעבור במקום בו הונצחה בתנו אבל זה כבוד לילדה שהנציחו אותה", אומר הרצל חג'אג', אביה של סגן שיר חג'אג' שנרצחה בפיגוע דריסה בארמון הנציב בינואר 2017. במקום הפיגוע יש לוח זיכרון ולאחרונה היא גם הונצחה בקריאת מעלות על שמה בשכונת נוף ציון. "אני עובר שם די הרבה. אני רואה את האבנים ששמו מסביב לטיילת איפה שקרה הפיגוע כדי שמכוניות לא יוכלו להיכנס לשם. זה צובט לעבור שם ומצד שני זה מכבד שמנציחים. אנשים צריכים לזכור. הרי מאוד נוח להיכנס למצב של לשכוח, לא לראות ולא לדעת".
"בשנים האחרונות נוספו אנדרטאות ולוחות נוספים בעקבות פיגועי טרור שהיו בעיר", מסביר חבר מועצת העיר לשעבר, מנכ"ל חברת התיירות israel-2go ומורה הדרך, יוסף שפייזר. “את לוחות הזיכרון התחילו להציב בזמן האינתיפאדה הראשונה ובמיוחד לאחר פיגועי ההתאבדות הרבים שפקדו את העיר באינתיפאדה השנייה. לצערנו אנחנו רואים הרבה לוחות זיכרון”.
הבחירה לאפשר הצבת אנדרטאות רבות כל כך לא הופכת את ירושלים ל"עיר מוות" במידה רבה מבחינת מבקרים ותיירים? "אני חושב שזה מחזק את תחושת השליחות והציונות כשרואים כמה חללים וכמה אזרחים נפלו על תקומת עם ישראל בארצו ולמען ירושלים. אסור לנו לשכוח את אותם חללים קדושים ואנחנו בעצם מחזקים את רגש הציונות והאמונה בצדקת הדרך. בנוסף ביום הזיכרון בכל אנדרטה של לוחמים מתקיים טקס ורבים עולים לירושלים לפקוד את האנדרטאות הללו. השנה יש התעוררות גדולה מאוד וגם חברות מסחריות מתאמות יום סיור וביקור בירושלים בעקבות אותם גיבורים. אם בדרך כלל מבקרים הולכים לסיור טעמים במחנה יהודה אז בתקופה הזו רבים בוחרים בסיורים בעקבות לוחות הזיכרון".
גם יו"ר ועדת ההנצחה לשעבר, יהונתן יוסף, שהחזיק בתפקיד בשנתיים וחצי האחרונות, סבור שחובת העיר להנציח את חלליה, "היתה אמירה כזאת בתקופה של ניר ברקת שאנחנו הופכים את העיר לאתר הנצחה גדול, אני לא חושב שלוח ותיעוד אינטרנטי וזכירה של העבר מהווים בעיה, להפך. אני רואה בזה דבר שהוא עבודת קודש. רק אם נזכור את העבר נדע איך להתנהל בעתיד וגם כל מי שעובר יודע שהארץ הזאת נקנתה בדם ואנחנו זוכרים את העבר כדי להמשיך בעתיד".
לדברי מנכ"ל העירייה איציק לארי, ירושלים שונה מאוד בנושא ההנצחה מערים אחרות, "ירושלים היא סמל, היא הלב והיא המצפן. לכן, כשנבחרי הציבור וגורמי המקצוע באים להעניק שם לרחוב או לכיכר בעיר, הם מרגישים תחושת אחריות כפולה ומכופלת והדבר נעשה ברגישות רבה, בשום שכל ועל פי קריטריונים ברורים. הלוחות המוצבים על ידי העירייה בסמוך למקום הפיגוע לזכר כל אדם שנרצח בפעולות איבה ברחבי העיר, וזאת במלאת שנה להירצחו, תוך קיום טקס במעמד המשפחה וראש העיר. הצבת הלוחות מבוצעת בהתאם להחלטת הוועדה להנצחת נפגעי הטרור מנובמבר 1996. הקמת לוחות זיכרון ואנדרטאות להנצחת חללי צה"ל ברחבי העיר מבוצעת על ידי משרד הביטחון וצבא ההגנה לישראל, ובהתאם לנהלים הנקבעים על ידם. עד סוף שנת 2024 תציב העירייה עוד כ-5 לוחות זיכרון להנצחת חללי פעולות איבה".
כמה פניות מוגשות בשנה להנציח חללי פעולות איבה? "כל העת מוגשות פניות, הן מתושבי העיר וכן מתושבי המדינה כולה ואף מרחבי העולם. כמובן שכולם ראויים, אבל מטבע הדברים לא ניתן לקרוא רחובות על שם כולם. ההצעות לקריאת שמות לרחוב, כיכר, גן וכו', מגיעות לעירייה באופן מקוון. לאחר מכן, הן עוברות סינון ראשוני ודיון בוועדה מקצועית, הכוללת אישי ציבור, אקדמיה, רוח, מורשת ישראל, עסקים, רווחה וחסד. ההצעות הסופיות, עולות לדיון בוועדת השמות העירונית ולאחר מכן, עוברות אישור במועצת העיר".
יש טענות שירושלים הפכה לעיר הנצחה. "נפגעי פעולות איבה וחללי צה"ל יקרים לליבנו מאוד. לצערנו, העיר ירושלים ידעה לא מעט אירועים קשים בהם נהרגו חיילים, שוטרים ואזרחים. הנצחתם במרחב הציבורי היא נדבך מרכזי במערך פעולות ההנצחה הרבות שהעירייה מובילה. הנצחת נפגעי פעולות האיבה בירושלים, העיר שעיניי כל המדינה והעולם נשואות אליה, חשובה ומתבקשת", מדגיש ראש העירייה משה ליאון. ״לדאבוני, ירושלים ידעה פעולות איבה וטרור שגבו מחיר כבד מכולנו. בכל מקום שבו אירע פיגוע, אנחנו מציבים כמובן לוח הנצחה ועליו שמות הנופלים. במקרים מיוחדים, בהם נמצא כי הנופלים גילו גבורה מיוחדת או תרמו תרומה משמעותית וייחודית לסביבתם ולעיר, אנו קוראים רחובות, כיכרות או מעלות על שמם".
