מה קורה לתיכון הרטמן היוקרתי? במשך שנים נחשב בית הספר הדתי למבוקש על ידי תלמידים והורים בירושלים וזכה לדירוג גבוה בהרשמה. אלא שמנתונים שהגיעו לידי "מיינט ירושלים" עולה כי בתקופת ההרשמה שהתקיימה בחודשים האחרונים, חלה ירידה של קרוב ל-30 אחוז במספר הנרשמים לעומת שנים קודמות. המשמעות היא כי בית הספר עלול לאבד בשנה הבאה כיתה אחת.
במקביל נרשמה עלייה בהרשמה לתיכון 'הימלפרב' וגם לבית הספר הדתי החדש בדרום העיר - "מסע", שבשנת הלימודים הקרובה יפתח את שעריו במתכונת של בית ספר צומח.
אולי יעניין אתכם:
גורמים שונים במערכת החינוך העירונית טוענים כי לירידה יש קשר ישיר לקו הפוליטי של הרטמן, שהפך בולט ושנוי במחלוקת במיוחד בשנה של מלחמה. "ידוע שזה מוסד חינוכי עם קו שניתן להגדיר כ'שמאלני', למרות שהוא דתי", אומרת אם שילדיה למדו במקום. "זה גם עלה לא אחת לכותרות, למשל כשהורים זעמו על התרמות למזרח ירושלים. העניין הוא שאם עד עכשיו הורים שלחו לשם את הילדים בגלל שזה בית ספר נחשב מבחינה חינוכית, אחרי המלחמה שהתחילה בטבח הנורא, הורים אומרים 'לא תודה, אנחנו מעדיפים מקום אחר'".
"חפים מפשע בעזה"
בית הספר שהוקם על ידי דוד הרטמן המנוח, שוכן במתחם מכון שלום הרטמן ונחשב ליברלי במהות ובתפיסתו הדתית. נשיא המכון כיום הוא בנו, הרב ד"ר דניאל הרטמן שכבר בראשית המלחמה עורר סערה גדולה כאשר אמר: "אנחנו אחראים על הרג חפים מפשע בעזה ואנחנו צריכים להתנצל", לאחר אירוע בו נהרגו פלסטינים שהתנפלו על משאיות סיוע הומניטרי.
לפני מספר שבועות התגאה הרטמן בראיון לעיתון 'הארץ', בכך שמנע כוונה לבדוק התבטאויות של עובד פלסטיני על טבח 7 באוקטובר. "אנחנו לא נתחיל במסע ציד", אמר הרטמן. "גם הפלסטינים שחיים בארץ הם שלי, הם חלק ממני, ואני בכוונה אומר פלסטינים - זו הזהות הלאומית שלהם".
לא כל הבוגרים וההורים אהבו את זה, במיוחד כאשר במקרים של עובדי עירייה ומערכת החינוך התבצעה בדיקה של תלונות דומות ובחלק מהמקרים העובדים אף פוטרו.
בשבוע שעבר, ערב יום הזיכרון, שוב התעוררה סערה, הפעם בתיכון הרטמן לבנות, זאת אחרי שסיגל עטיה קראוניק, אלמנתו של רבש"צ קיבוץ בארי אריק קראוניק ז"ל, הגיעה לספר את סיפורה בפני התלמידות וטענה כי במהלך ההרצאה נעשה ניסיון מצד מנהלת המדרשייה, מיכל הרטמן, להשתיק אותה כאשר דיברה נגד העזתים.
"זו היתה תחילת השיחה", סיפרה קראוניק ל"מיינט ירושלים". "זו הרצאה שרצה 250 פעם. אני לא זוכרת מה הספקתי לומר ואין לי מושג מה הקפיץ אותם, כשלפתע זו שהזמינה אותי סימנה לי לבוא רגע, ביקשתי מהתלמידות סליחה והיא אומרת לי 'זה פחות רוח הדברים אצלנו, אז אם את יכולה ישר להגיע לסיפור האישי'".
בפוסט שפרסמה מיד לאחר מכן כתבה קראוניק הנדהמת, "אמרתי לה: זוהי ההרצאה, זאת האמת שלי, ואם למנהלת זה לא מתאים, אני יכולה לרדת ולנסוע הביתה". עוד לא הספקתי לסיים את המשפט ולפתע נשמעו מחיאות כפיים אדירות באולם. התלמידים מחאו כפיים חזק-חזק... המשכתי להרצות רק עבור אותם פנים טהורות שהביעו את מה שהלב רצה".
הורי התלמידות מיהרו לשגר לקראוניק הודעות אישיות ומכתב התנצלות. בין היתר כתבו כי האירוע אינו מייצג את עמדתם.
בעקבות האירוע פרסמה מנהלת המדרשייה, מיכל הרטמן, מכתב הבהרה, שם נימקה את הפנייה לקראוניק בכך שהתוכן לא היה מותאם לגיל התלמידות: "מטרת המפגש היתה לשמוע על גבורתם של אריק וסיגל - להנציח את מורשתו וזכרו... אולם, במהלך השיחה הצוות החינוכי המוביל חש שחלק מהתכנים לא מותאמים לגיל התלמידות הצעירות יותר בקהל, שלא הוכנו באופן המתאים לכך. ניסינו להפנות לכך את תשומת ליבה של סיגל כדי שתכווין את דבריה לתלמידות אלו, אך לצערנו הפנייה הובנה באופן שגוי".
הרטמן הוסיפה עוד בפנייתה להורים כי "הופתענו מאוד לראות שהאירוע שהתפרש שלא כהלכה גרר את קהילת בית הספר לדיון המקוטב והמקטב שמאפיין כיום את החברה הישראלית... זו לא דרכנו ולא דרככם".
"הפכו לימנים"
"יכול להיות שרוצים אותם פחות היום, אבל הם פונים לקהל מאוד מגוון, של דתיים-אמריקאים", אומרת האם. "אני יכולה להגיד באותה נשימה שכשילדיי למדו שם הם היו מרוצים וגם אנחנו. היתה שמאלניות, אבל זה לא הגיע לרמה של פיצוץ. יכול להיות שבתקופה של מלחמה זה יותר מפריע לחלק מהאנשים וזה בסדר, יש עוד אפשרויות חינוכיות בעיר".
"בקרב התלמידים אין נטיה לשמאל באופן מובהק, בקרב המורים גם לא, אבל בקרב המכון והתורמים, בוודאי שיש", מוסיף תמיד דורטל המלמד בתיכון. "הם יגידו שהם פלורליסטים וגם וגם וגם, אבל בסופו של דבר הם באו לקדם איזושהי יהדות פלורליסטית נחמדת, לא בדיוק הר המור", הוא צוחק. "אני לא יודע אם הם בשמאל, אבל הם בוודאי לא בימין".
לדבריו מאז ומעולם כל מי שהולך לבית הספר הזה יודע שלא מדובר בממ"ד רגיל. "זה לא שאם אתה דתי - אתה אוטומטית ימני. אתה יכול להיות דתי מכל מיני סוגים".
עם זאת גם הוא מודה שהתלמידים בתקופה הזו ימניים מתמיד. "תמיד יש הבדל בין התלמידים, המורים, לבין המוסד. יכול להיות שהתלמידים רצו ללמוד בבית ספר דתי בלי שיציקו להם על אורך החצאית ועל גודל הכיפה אלא רצו אווירה יותר קלילה מבחינה דתית. מבחינה פוליטית הם מכל גווני החברה הישראלית. אני מלמד כבר 8 שנים, לא רק בהרטמן, והתלמידים בעשור האחרון בכלל הם מאוד-מאוד ימניים".
מהנהלת הרטמן נמסר בתגובה: "בתי ספר הרטמן זוכים לתמיכה רחבה בקרב הציבור הציוני דתי בירושלים ולגידול מתמיד ברישום במשך השנים. במדרשייה לבנות הגידול נמשך, ובבית הספר לבנים הגידול התמתן השנה, בין השאר בשל פתיחת בתי ספר נוספים בעיר. אנו גאים בדרכנו החינוכית הכוללת דתיות ליברלית, מצויינות אקדמית והובלת עשרות פרוייקטי חסד לטובת תושבי העיר ירושלים. מאות מבוגרינו, כרבע מהם קצינים, יחד עם מחנכים בתיכון, מביאים לידי ביטוי את ערכי בית הספר בלחימה ובהגנה על ישראל בימים אלה".
