אחרי שבגשר המיתרים הושקעו יותר מ־245 מיליון שקל, לאחרונה שוב נסגר המעבר להולכי רגל, בניסיון נוסף לכסות את אריחי הזכוכית היקרים והשבורים. הפעם נראה שהגשר איבד סופית אחת מהאטרקציות שלו: השביל השקוף.
הפרויקט שאושר בשנת 2004 היה אמור לעלות 80 מיליון שקל, אך אחרי שנה זינקה עלות המיזם ל־129 מיליון שקל. בסופו של דבר, היצירה של האדריכל והמהנדס הספרדי סנטיאגו קלטרווה עלתה למשלמי המיסים כ־245 מיליון שקל. אחת הסיבות להוצאות שתפחו היא העובדה שבמרץ 2008 התגלו סדקים לאורך הגשר, מה שדחה את ההשקה שתוכננה לאותה שנה.
ואז האריחים נשברו
דוח מיוחד של העירייה גם קבע בשעתו: "המחיר של כ־10,700 דולר למטר מרובע מציב את גשר המיתרים בין גשרי הפלדה התלויים היקרים ביותר בעולם לרכבת קלה. הדוח גם הסביר כי אחת הסיבות למחיר היקר של הגשר הירושלמי היא ההתעקשות על יצירת מדרכה להולכי רגל שעשויה מנירוסטה וזכוכית, שאותה נאלצת העירייה לכסות.
אגב, מעבר למחיר הגבוה של המיזם, יצירת גשר עשוי זכוכית התגלתה כבעייתית מכיוון שזמן קצר לאחר ההשקה התלוננו ירושלמיות שלבשו חצאיות כי הולכי רגל שנמצאים מתחת לגשר עלולים להציץ בהן. בנוסף, תושבים טענו כי בימים גשומים רצפת הזכוכית הופכת חלקלקה והיו מקרים שבהם הולכי רגל החליקו ונחבלו.
ב־2019 נאלצה העירייה לשלם כחצי מיליון שקל כדי להחליף אריחי זכוכית שבורים בגשר להולכי רגל וגם כדי להתקין נורות לד, במקום מערכת התאורה הקודמ. הסיבה: היא צרכה חשמל רב וכללה הרבה נורות שנשרפו והיה מסובך להחליפן.
פארסה בשחור לבן
במאי השנה הפך הגשר מטרה למעשי ונדליזם, שכללו השלכת אבנים אשר גרמו לסדקים בזכוכיות. דבר זה אילץ את העירייה לסגור את הגשר ולצפות את האריחים בשכבת גומי שחורה, במקום להתקין אריחים חדשים.
לאחרונה חשף תושב עירני בפייסבוק כי הציפוי התקלף במהירות ולכן העירייה סגרה שוב את המקום, הפעם כדי לבצע ציפוי גומי בצבע לבן. הפוסט שהעלה התושב לפייסבוק בנושא זה גרר שלל שיתופים ותגובות של תושבים אשר לעגו לעובדה שפרויקט כה יקר כולל כל כך הרבה כשלים.
מהעירייה נמסר כי היא "פועלת לביצוע עבודות התיקון הנדרשות בגשר המיתרים. לשם כך הזמינה העירייה אריחים בכמות שתוכל לשמש לצורך תיקונים נוספים בעתיד, ככל שיידרשו. בנוסף הותקנו במקום מצלמות אבטחה למניעת מקרים חוזרים".
