נדמה שבשנה החולפת, כמעט אין ירושלמי אחד שלא התוודע לסיפור חייו ומותו של רס"מ (מיל') יוסי הרשקוביץ. רבות סופר ודובר על מנהל בית הספר הדתי 'פלך בנים' בעיר, שנכנס לליבותיהם של תלמידים ואנשים רבים דרך רגישותו, תבונתו וכמובן עשיית החסד שלו. הסרטון המפורסם ששלח לתלמידיו כשהוא על מדים ומבקש מהם לא לדבר לשון הרע על אף יהודי, היווה את הסנונית ראשונה של גל המילואימניקים הנלחמים בחזית הקוראים לאחדות.
בשבוע שעבר, ביום השנה העברי לנפילתו, עלו בני משפחתו ואחיו לקברו בהר הרצל. כל אחד מהם נושא זכרון מיוחד ממנו, ובמקרה של עידו, אחיו הצעיר ממנו בשש שנים, היה מדובר באח שליווה אותו בכל תחום בחייו, האישי והמקצועי. "הייתי מתייעץ איתו המון על ניהול", נזכר עידו, "הוא היה לי סוג של מנטור וסייע לי באיך להתנהל מול עובדים ועם בעיות שצצות להם. הייתה לו רגישות יוצאת דופן מכל יתר האחים שלי. ידע תמיד 'לדקור את הנקודה' בכל סיטואציה ולהכוין.
"הייתי משתף אותו לא רק בבעיות", הוא ממשיך, "הוא מאוד חסר לי היום גם כמי שאני יכול לספר לו על ההצלחות שלי, על פרויקטים מעניינים שמשדרגים את העיר. גם כשקיבלתי את תפקיד המנכ"ל ב'עדן', כולם מסביב בירכו ב'כל הכבוד' ו'תותח', אבל יוסי ממש שטח בפני עד כמה הוא גאה בי.
ללמוד ללכת
הרשקוביץ, 39, מכהן כאמור כמנכ"ל חברת 'עדן' העירונית בשלוש וחצי השנים האחרונות. הוא גדל בעיר העתיקה וירושלים תמיד לקחה חלק מרכזי ברזומה שלו עם תפקידים כגון רמ"ט במשרד ירושלים ומורשת, וסמנכ"ל תאגיד גבעת התחמושת.
כמו יוסי, גם עידו שירת בסדיר בסיירת צנחנים ובמהלך השנה החולפת נקרא גם הוא לשירות מילואים בחטיבה האדומה. את ליל שבת הנורא בו קציני העיר דפקו על דלת ביתו עם הבשורה הקשה (שאותה מסר בעצמו להוריו שהתארחו אצלו באותה העת), תיאר הרשקוביץ לאחרונה בפוסט שכתב. אך על ההתמודדות עם האבל הפרטי בזמן שעליו לנהל את הגוף העירוני שאחראי על פרויקטים כה משמעותיים בעיר, הוא מדבר כאן לראשונה.
"מבחינת החודשיים הראשונים של המלחמה - העיר השתתקה. בבת אחת נוצר מחסור חמור בפועלים, קבלנים רבים גויסו בין אם לחזית או לצרכי המלחמה - ותוך כדי כל זה העיר התגייסה לקליטת המפונים, הוקמו מאהלים ואגף הרווחה כמו גם יתר האגפים בעירייה עבדו מסביב לשעון.
"בעצם זה סוג של ללמוד ללכת מחדש, כשבאופן אישי מה10.11- כשיוסי נהרג, כמו שהעיר הייתה צריכה את הזמן להשתקם מחדש גם אני הייתי צריך את הזמן הזה. אמנם חזרתי למשרד ימים ספורים אחרי ה'שבעה' אבל ברמה האישית היה לי מאוד מאוד קשה, וגם היום אני לא יכול להגיד שאני משוקם לגמרי. אבל בעירייה ובחברה גילו רגישות מאוד גדולה, וממש עטפו אותי, החל מראש העירייה, דרך המנכ"ל ומנהלי האגפים, כולם עזרו ותמכו בכל מה שהייתי צריך בכדי שאחזור לתלם".
ומעבר לעזרה מבחוץ, מה הדרייב הפנימי שמניע אותך? "הכח לקום כל בוקר ולתפקד זה בעיקר מתוך הידיעה שזה מה שהוא היה רוצה, שנמשיך, במיוחד כשמדובר בעבודה ותפקיד עם ערך של בניין ירושלים. זה משהו שהיה בנפשו, ובמיוחד כמי שגדלו בירושלים שבין החומות, אנחנו אוהבים את העיר ויש סיפוק מאוד גדול בלבנות אותה".
עידו גם משתף שבקיץ האחרון לפני המלחמה, יוסי מאוד לחץ עליו שיערוך לו ולצוותו מבית הספר סיור ברובע הכניסה לעיר. "הוא מאוד רצה להראות לצוות וכמובן לראות בעצמו את פיתוח העיר, הקמת המגדלים והפריחה באזור.
"למזלי, ובהתעקשות מאוד גדולה מצדו, הצלחנו להוציא זאת לפועל בתשעת הימים (ימי האבלות על חורבן ירושלים שלפני תשעה באב –א"א).
"אם עד כה זה סיור שהייתי עורך ליזמים ובעלי עניין שיותר מתמקדים בפן הכלכלי, סוף סוף אני שומע שאלות ופידבקים בנושאי ערכים, חשיבות לאומית ורוח. הם ראו את ירושלים נבנית כמימוש חזון ולא כמיזם רווחי־תפעולי. אחר כך יוסי שיתף אותי בכך שהמורים מאוד התפעלו וכתבו על כך לתלמידי בית הספר, ואותי זה ממש ריגש וחיזק. מאז כל סיור שאני מעביר באזור הכניסה לעיר מתקשר לי לזכרון שלי איתו וזה מלווה עם צביטה בלב".
מתכננים קדימה
ניקח נשימה ונחזור לפן המקצועי. שלהי 2023, ללא כח אדם, קבלנים ובעלי מקצועות. מה עושים, מה מקדמים ואיך?
"ההליכה הזאת מחדש, התמקדה במה שכן אפשר לקדם. זיהינו הזדמנות לתת תשומת לב יתרה ליזמים. השקענו יותר בהסברה, או הסברנו יותר על השקעה – הרי מתישהו תסתיים המלחמה והמשק יחזור לצמוח אז קרוב לוודאי שעכשיו זה זמן טוב להיכנס.
התפנינו גם להשקיע יותר בהיבטי התכנון, בדברים של 'היום שאחרי', ובפרויקטים גדולים ואסטרטגיים לעיר. אם בשגרה אתה עסוק לא מעט מהזמן בכיבוי שריפות, עכשיו יש פנאי לתכנון מעמיק ומיטבי יותר".
מה לדוגמה? "השנה למשל נכנסנו יותר לנושא הפסולת. כידוע יש מצוקה כלל ארצית בהיעדר פתרונות הטמנה ואנחנו כבר בתהליך לאיתור שטחים למתקני השבת פסולת וקידום פתרונות לפסולת בניין, זאת לאחר שהעברנו ביום ירושלים האחרון החלטה מחייבת בנושא. זה פרויקט מגה אסטרטגי שחוץ מהתרומה לרווחת התושבים, הוא גם צפוי לחסוך לעיר עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"גם בנושא האנרגיה, 'עדן' קידמה השנה משמעותית את פריסת נקודות הטעינה לרכבים כשהחברה עצמה היא בעלת העמדות. כבר חצינו את רף ה-300 עמדות ועד סוף שנה אני מאמין שכבר נעבור את ה-400.
"אני בבטחון אומר שירושלים כרשות היא מובילה ארצית מבין האחרות בתחום, בזמן שהיתר מסתפקות במודלים בהם היזמים הם אלו שמרוויחים והן נשארות עם 'פירורים'. זה פרויקט שעוד עתיד להתפתח לכל שכונות העיר, ממערב למזרח.
"'עדן' גם הפכה את ירושלים לעיר הראשונה המפעילה מתקני אגירת חשמל, אשר הותקנו במרכז התחזוקה בגבעת שאול. מדובר במרחב מאוד חיוני לעיר המספק מעני תברואה ובטחון בשעת חירום, ובתרחישי עלטה או פגיעה, המרכז מספק לעצמו אנרגיה באופן עצמאי. המלחמה חידדה את הצורך המיידי בהקמה מהירה של מתקני האגירה והייתה כאן הזדמנות שידענו לנצל אותה ביעילות ובמהירות. פרויקט שבשגרה יכל להתארך ליותר משנה, יצא לפועל תוך שלושה חודשים.
"כעת המערכת ערוכה לספק חשמל לשעת חירום, אך בשלב השני של הפרויקט, המערכת תאגור מספיק חשמל שגם נוכל למכור אותו בחזרה לרשת ולהפוך לנכס מניב. מדובר במיזם עירוני מאוד מוצלח שהיישום שלו נבחן בימים אלו בין היתר בבניין העירייה בכיכר ספרא ובמבני ציבור נוספים.
"בתחום הפאנלים הסולאריים, אנחנו ממשיכים את התקנתם על מוסדות ציבור ומבני, וכן נכנסנו לתחום הסככות הסולאריות מעל מגרשי משחקים, כשיש כבר שתי בתי ספר שהמגרשים שלהם נבחרו לפיילוט. "אמנם אנחנו עוד מדברים על עולם מדומיין, אבל בטווח של 6-7 שנים, ירושלים כבר תהנה ממהפכה אנרגטית ירוקה, כשהיא מקדימה את יתר הערים והרשויות.
בתחום המע"רים בתלפיות ובכניסה לעיר התקדם משהו? "בתלפיות, מתוך 8,000 יחידות דיור המופיעות בתוכנית האב, כ-5,000 כבר מקודמות בצנרת התכנון. מדובר באירוע מורכב כי האזור שופע במתחמים של בעלויות מרובות, אבל הצלחנו להביא להתאגדויות של בעלי הנכסים ולקדם איתם את התוכנית עד לשלב בחירת היזם. באשר לכניסה לעיר, זה אזור מתועדף מבחינת העירייה והבנייה שם נמשכת במרץ. ככל הידוע לי היזמים שם מצאו פתרונות והם מתקדמים, ובשנה הקרובה יצא המכרז למתחם C".
ומה עוד צפוי לכם ב-2025? "מעבר לקידום הפרויקטים שציינתי, נמשיך בתכנון ותכלול פרויקט רכבת ישראל שתוארך מתחנת נבון דרך מרכז העיר בתת קרקע עד למתחם תחנת הרכבת הראשונה. בנוסף 'עדן' אמונה של שדרוג חניונים ברחבי העיר ועל פתרונות חניה לאורך עבודות הקו הכחול של הרכבת הקלה".
בצל האובדן האישי שתיארת, נדמה שבסך הכל מדובר בשנה של הישגים מרשימים. איך צולחים בתקופה הזו את המתח שבין האישי למקצועי? ברור שהמציאות מאז היא לא אותו הדבר בהיבט של עבודה ומשפחה, זה אירוע משנה חיים. היה לו תפקיד מאוד מיוחד במשפחה, באמת אישיות מיוחדת.
"ברמה האישית, אין ספק שמאז מותו של יוסי המשפחה מקבלת מקום נכבד יותר בסדרי העדיפויות שלי. צריך לזכור שהוא הותיר אחריו את הדס עם חמשת ילדיהם ומישהו צריך לדאוג להם. לכן כשיש צורך בעזרה אני מתייצב, וזאת מבלי להזניח או לפגוע בעבודתי כאן".
