כשהיה בן 4 בערך, עלה הרצל בן ארי עם אביו, בפעם הראשונה לירושלים. זה היה עוד לפני מלחמת ששת הימים, כשירושלים היתה מחולקת ומזרחה בשליטת הירדנים. "עמדנו על גג קבר דוד המלך, במרפסת, והדמעות זלגו לאבא שלי, זכרונו לברכה", נזכר בן ארי, אביו של הזמר המצליח חנן בן ארי. "בכל פעם שאני נזכר בזה בא לי לבכות מחדש. אני ילד קטן, אבא שלי הכי גבוה, הכי גיבור, הכי חזק, ואני אומר לו 'אבא, למה אתה בוכה?' והוא אומר לי: 'שם, הכותל המערבי נמצא, אנחנו רואים אותו ולא יכולים להגיע אליו'. מאז זה היה החלום שלי להגיע לפה".
אולי יעניין אותך:
בן ארי גדל בתל אביב אבל ירושלים גדלה בתוך הלב שלו. כשהיה בן 17, בתחרות של מחנה הקיץ בצופים בו הדריך לקח עם חניכיו את נושא ירושלים "בנינו כל מיני דגמים של העיר ובין היתר את בית כנסת רבי יוחנן בן זכאי, בית כנסת החורבה ותפארת ישראל. כמובן זכינו מקום ראשון ועד עכשיו החניכים שלי זוכרים את זה".
מאז חלפו השנים, הירדנים סולקו, ירושלים אוחדה ובן ארי מונה לתפקיד מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע ובמקום לבנות דגמים של מבנים בעיר העתיקה זוכה לבנות ולפתח אותה ממש, "מה שאני עושה כיום זה מימוש החלום מגיל 4. המטרה של כל מה שאנחנו עושים היא לגרום לכך שכל ילד יהיה קשור לירושלים, כמו שאבא שלי קישר אותי אליה. כי אם עם ישראל לא יהיה קשור לירושלים, אז עם ישראל יאבד אותה".
עם הפנים לתייר
בשנים האחרונות, בהשקעה של מיליונים הופך הרובע היהודי לאזור שוקק חיים שמושך אליו תיירים מכל העולם בכל ימות השנה ולא רק בחגים. "במשך שנים הרובע היהודי שימש למבקרים פרוזדור לכותל", מסביר בן ארי, "והמשימה שלנו היא שהרובע יהפוך לטרקלין. עד כה השקענו את כל המשאבים שלנו בלהנגיש את האתרים ההיסטוריים, לא רק מבחינה פיזית, אלא גם שיהיה מעניין להגיע אליהם. עכשיו המשימה שלנו היא להכניס לתודעה של הציבור שהרובע היהודי שווה ביקור בפני עצמו. יש פה היסטוריה של 3,000 שנה של העם שלנו".
"ירושלים אף פעם לא היתה גדולה יותר ומלאה ביהודים כמו שהיא היום", מוסיף מנהל פיתוח עסקי בחברה לפיתוח הרובע, ליאור ג'ורג'י, "תפקידנו הוא לדאוג לעיר העתיקה והתמזל מזלנו לקחת חלק בדבר הזה. כל הפעילות שאנחנו עושים פה וכל הפרויקטים שנראה בדרך, תפקידם מצד אחד לשמור, לשמר ולתחזק נכסי צאן ברזל של העם היהודי במדינת ישראל ומנגד לחשוף אותם לכמה שיותר אנשים ולחבר אותם לירושלים, לחבר אותם לסיפור היהודי ולחבר אותם לשרשרת הדורות".
במקביל, מתפתח בשני האחרונות הצד המסחרי והקולינרי ברובע, "החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי מחזיקה ומנהלת נכסים רבים בלב הרובע, חלקם מושכרים לבתי עסק איכותיים כמו גלריות אמנות, בתי קפה, חנויות בוטיק ועוד", מציין בן ארי. "מתוך מחויבות לרווחת המבקרים ולחוויית השהות של התושבים, החברה פועלת לאיתור בתי מסחר ייחודיים שישתלבו באופי התרבותי של הרובע, ומספקת ליזמים ליווי תשתיתי, תפעולי ובחלק מהמקרים אף שיווקי במטרה להבטיח קליטה מוצלחת ופעילות משגשגת לאורך זמן".
קודם חופרים ואז בונים
את סיורנו אנחנו מתחילים ליד הקארדו הפתוח - הרחוב המרכזי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית. "זהו הצומת המרכזי שמוביל לרובע היהודי", ממקם אותנו ג'ורג'י. "בקארדו הפתוח עשינו תחרות אדריכלים לפני כשנה וחצי, בשיתוף אדריכל העיר וגורמים בעירייה ומחלקת השימור, וזו ההצעה שזכתה וכבר עובדים עליה בימים אלה".
אנחנו צועדים מתחת לבית כנסת החורבה שעבר שחזור והיום משמש כבית כנסת פעיל. "בירושלים אם אתה רוצה לבנות - קודם כל תחפור", אומר ג'ורג'י. "כשבנו את בית הכנסת מצאו פה סליק של המחתרות עם נשק, רימונים וחומרי נפץ, ומצאו פה גם את מעבר הקשת הביזנטית. המעבר הזה עם הקשת היפה הזו מוביל אותנו אל הקארדו. זה הקסם הירושלמי", הוא מתרגש, "לפני רגע היינו במבנה שנבנה ב-1860 ושוחזר ב-2010, ויצאנו עכשיו 20 מדרגות למטה 1,500 שנה אחורה לתקופה אחרת".
אגב, מתברר שאחד האתרים המתויירים ביותר ברובע היהודי הוא חדר הנצחה ללוחמי תש"ח הנמצא בסמוך - זהו אתר חינמי המנציח את סיפורם של מגיני הרובע במלחמת העצמאות שניהלו קרב הירואי.
לא רק אבנים
אנחנו יוצאים מהקארדו וצועדים לעבר החומה הרחבה, חומת חזקיהו המלך, שנבנתה בימי בית ראשון. "עד לא מזמן החומה הזאת היתה מוקפת כולה בגדרות ואנשים צפו בה מרחוק", מסביר ג'ורג'י. "מדריכים יצאו מגדרם כדי לנסות להפיח חיים במערום האבנים כדי לספר את סיפורו של בית ראשון".
עכשיו, בעקבות התאמה של האתר למאה ה-21 התיירים כבר לא חייבים להפעיל את הדמיון "על החומה אנחנו מדמים את הקווים של העיר העתיקה, ומהצד השני אנחנו מדמים את הבתים שמחוץ לעיר", מפרט ג'ורג'י. "ומפה יורדים למטה במדרגות או במעלית לגעת בעתיקות ולגעת בתקופה. למטה ניתן לצפות בסרט המספר ב-12 דקות את הדרמה שהתרחשה סביב החומה בימי חזקיהו ואת הדרמה שהתרחשה סביב מציאת החומה והוכיחה את גודלה של ירושלים בתקופת בית ראשון שני. סיפור של 12 דקות נותן למבקר סקירה של 3,000 שנה מרגשת עם המקורות, עם הציונות".
מחזירים עטרה
אנחנו עוזבים את תקופת המלך חזקיהו וממשיכים לבית כנסת 'תפארת ישראל', שבימים אלו החברה לפיתוח הרובע, ביחד עם משרד ירושלים ומסורת ישראל, עמלים על השחזור שלו. "הירדנים פוצצו את בתי הכנסת שלנו ואת הרובע היהודי והיום אנחנו בונים ומשחזרים את בית הכנסת הזה הזה אחד לאחד", מציין ג'ורג'י.
"האומנים פה עשו פה עבודה מהממת", הוא מוסיף. "צורפים וברזלנים ונגרים, שחזרו את המבנה כפי שהיה. אדריכל עבד שנתיים רק על חוברת השחזור. בימים אלו הצייר יריב בן דיין סיים לשחזר את הציור של הכיפה וכמובן שתהיה פה נברשת יפה. תראי את הריצוף היפה שעושים פה בעזרת נשים".
גם פה מצאו ממצאים מבית ראשון ושני, כרגע הכל מכוסה, אבל בעתיד יוכלו המבקרים לצפות בכל מה שנמצא.
עולים לרגל במעלית
עוד אתר שעבר שדרוג מקיף והותאם לתייר המודרני הוא הרובע ההרודיאני שנחשף ונחפר אחרי מלחמת ששת הימים ולמעשה מאז התצוגה בו לא שונתה. כעת מקווים כי הרובע בו התגוררו עשירי ירושלים של ימי בית שני יביא תיירים שעד כה לא כללו את המקום המרתק בטיול שלהם.
ואיך אפשר בלי לומר כלום על מהפכת הנגישות שעובר האזור כולו עם מעליות שנבנות במרץ, ויחסכו לעולי הרגל - כפשוטו - את ההליכה המרובה במדרגות הרבות לכותל ובעיקר ינגישו אותו למבוגרים ולמוגבלים בתנועה. "בימים אלו אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של פרויקט המעליות המהפכני שיחבר בין רחבת הכותל המערבי לרובע היהודי", אומר בן ארי. "המעלית יהיו עם 2 תאים שכל אחד יכיל כ-50 בני אדם שיירדו אל תוך הסלע 26 מטר. ממנו תוביל מנהרה אופקית באורך של כ-70 מטרים לרחבת הכותל. המעליות מוקמות על פי התקנים המחמירים ביותר, וצפויות להיפתח לציבור במהלך תחילת 2027. עלות הפרויקט עומדת על כ-90 מיליון שקל, והוא ממומן על ידי תקציב מדינה ותורמים".
בן ארי מציין כי ברובע מתארחים מדי שנה קרוב לחצי מיליון מבקרים. "תקופת הקורונה והמלחמה הציבה אתגרים רבים", מודה בן ארי, מחלקת התיירות של החברה עובדת ללא הפסקה ביצירת הזדמנויות שיביאו מבקרים אל הרובע, ישראלים ותיירים כאחד. אנחנו מתחילים לראות שינוי חיובי, יש חזרה מדורגת של תיירים, אך מרבית המבקרים כרגע הם ישראלים המגלים את הרובע היהודי כיעד תרבותי בפני עצמו עם מוזיאונים, אתרי ארכיאולוגיה, גלריות, תצפיות מרהיבות, ופעילויות לכל המשפחה".
בסופו של דבר זו שכונת מגורים, איך הפיתוח המואץ שנועד להביא תיירים רבים מתכתב עם זה?
"אנחנו מודעים לכך שהרובע הוא קודם כל שכונת מגורים פעילה. כל תהליך תיירותי או תשתיתי נבחן גם דרך עיני התושבים, עם דגש על שמירה על איכות חיים, ניקיון, נגישות ושקט יחסי. ההשקעה בתיירות מביאה גם תועלת לתושבים - תשתיות חדשות, שיפור שירותים, וביטחון מוגבר".
