מצלמות המהירות הכתומות שמוכרות כמעט לכל נהג בישראל עשויות להיות רק חלק אחד ממערך האכיפה של השנים הקרובות. פרסומים חדשים של משטרת ישראל במאגר הרכש הממשלתי חושפים שורה של התקשרויות בתחום המצלמות – ובהן גם שני דגמים מתקדמים שמסוגלים לעשות הרבה יותר מלצלם רכב שנוסע מהר מדי.
הפרסום הראשון עלה ב־14 בספטמבר. המשטרה הודיעה על כוונה להתקשר עם חברת סקיי טכנולוגיות ומערכות אבטחה בהיקף של 15 מיליון שקל, לצורך "הקמה, תפעול ותחזוקת עמדות א־3". מדובר במערך האכיפה האלקטרונית המשמש בין היתר לאכיפת מהירות ומעבר ברמזור אדום. ההתקשרות מיועדת להימשך עד יולי 2029. אלא שיום לאחר מכן הופיעו שני פרסומים נוספים.
המצלמות החדשות
ב־15 בספטמבר פרסמה המשטרה שתי כוונות להתקשרות עם יצרנים יחידים עבור שני דגמי מצלמות ספציפיים: iDS-TCV900-HI/1140/SD של Hikvision ו־DHI-ITC952-AU3F-IRL8ZF1640 של Dahua.
בשני המקרים מדובר בהתקשרויות שהמשטרה מבקשת לאפשר עד סוף שנת 2033. בשלב הזה לא פורסם כמה מצלמות יירכשו ומה יהיה היקף הרכישה הכספי.
הדגם של Dahua נותן מושג טוב לגבי היכולות של הדור החדש. מדובר במצלמת אכיפה ברזולוציית 9 מגה־פיקסל, עם מעבד AI ואלגוריתמים המבוססים על למידה עמוקה. היא יכולה לקרוא לוחיות רישוי, לזהות סוגי כלי רכב ולאסוף נתונים על התנועה בכביש.
מהירות, נתיבים, כיוון הנסיעה – וגם מה שקורה בתוך הרכב
לפי מפרטי היצרן, המצלמה מסוגלת לזהות מגוון רחב של אירועים ועבירות. בין היתר מופיעות יכולות לזיהוי נהיגה במהירות מופרזת או איטית מדי, נסיעה נגד כיוון התנועה, חציית קו לבן או צהוב רצוף, מעבר נתיב אסור ואי־ציות לכיוון הנסיעה המותר בנתיב.
במצבי הפעלה נוספים המצלמה מסוגלת לזהות עבירות ואירועים נוספים בכביש. היא יכולה גם להבחין בסוג הרכב ובצבעו, לקרוא את לוחית הרישוי ולאסוף נתונים כמו מספר כלי הרכב, המהירות הממוצעת, אורך התור והתפוסה בנתיבים.
היכולות אינן נעצרות בהכרח בחלקו החיצוני של הרכב. במפרטי המערכות מופיעות גם יכולות ניתוח של אזור הנהג והנוסע הקדמי, ובגרסאות ובמצבי אכיפה שונים של הטכנולוגיה קיימות יכולות לזיהוי עבירות כמו שימוש בטלפון ואי־חגירת חגורת בטיחות.
כלומר, מבחינה טכנולוגית, המצלמה כבר אינה רק "עין" שמצלמת את הכביש. המחשב שבתוכה מסוגל לנתח בזמן אמת את מה שמופיע בתמונה ולהחליט מה הוא רואה.
ומה הקשר ל"עין הנץ"?
חלק מהמצלמות המתקדמות שבהן משתמשת המשטרה משתלבות במערכי זיהוי כלי רכב, ובראשם מערכת "עין הנץ". בניגוד למצלמת מהירות רגילה, המערכת אינה חייבת לחכות שהנהג יעבור עבירת תנועה.
"עין הנץ" מבוססת על זיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי. כאשר מכונית חולפת מול מצלמה, ניתן לזהות את מספר הרכב ולתעד את קליטתו במקום ובזמן מסוימים. בהתאם לסמכויות שנקבעו בחוק, המידע יכול לשמש את המשטרה לצרכים מבצעיים וחקירתיים ולאיתור כלי רכב.
במילים אחרות, מצלמת א־3 מחפשת בעיקר עבירת תנועה. "עין הנץ" יכולה לחפש את הרכב עצמו.
ומה יקרה בירושלים?
גם עבור נהגים בירושלים מדובר בהתפתחות מעניינת. מערכי מצלמות משטרתיים ומערכות לזיהוי לוחיות רישוי כבר פועלים בעיר ובצירים המובילים אליה.
עם זאת, בפרסומים החדשים אין עדיין חלוקה למחוזות. המשטרה לא חשפה כמה מצלמות מהדגמים החדשים היא מתכוונת לרכוש, היכן הן יוצבו וכמה מהן, אם בכלל, יגיעו למחוז ירושלים.
גם הקשר בין שלושת הפרסומים דורש זהירות: ההתקשרות בסך 15 מיליון שקל מתייחסת במפורש למערך א־3, ואילו שני הפרסומים מהיום שלאחר מכן מתייחסים לדגמי המצלמות של Hikvision ו-Dahua. בפרסומים עצמם לא נכתב כי מדובר באותו פרויקט.
מה שכן ברור הוא שהמצלמות שהמשטרה מבקשת להמשיך ולהצטייד בהן כבר מסוגלות לעשות הרבה יותר מצילום פשוט של מכונית חולפת. עכשיו נותר לראות כמה מהיכולות האלה יופעלו בפועל – ואילו עבירות יוכלו בעתיד להפוך מתמונה בכביש לדו"ח.
