עיריית ירושלים, תאגיד 'הגיחון' בשיתוף רשות המים, ומשרדי הממשלה השונים החלו בפרויקט של שיקום נחל הקדרון.
כיום מוזרמים לערוץ הנחל כ־40 אלף קוב של ביוב מירושלים והסביבה, ובצידיו נערמו כמויות פסולת ואשפה. התוכנית, שהיקפה מוערך ביותר מ־800 מיליון שקל, ושהממשלה הכירה בה כפרויקט לאומי ייחודי, כוללת שיקום והחלפת תשתיות ביוב פגועות, פינוי פסולת וקליטת השפכים למתקן טיהור.
התוכנית מתחלקת לכמה מקטעים:
במקטע הראשון, שנמצא בתחום השיפוט של ירושלים, יבוצעו הסדרה של תשתיות הביוב והניקוז וקליטה של כל השפכים המגיעים לגבול השיפוט של העיר, וכך תושג המטרה הראשונה במיזם, שהיא ייבוש הקדרון בתחומי העיר והשבת ערוץ הנחל למצבו הטבעי.
המקטע השני הינו אזור גדר הביטחון שמתחתיה חולף ערוץ הקדרון. כיום, מאסף הביוב הראשי שעובר תחת גדר הביטחון סתום וכתוצאה מכך, הביוב זורם על פני השטח ונשפך באופן חופשי אל ערוץ הנחל. טיפול במקטע זה יכלול: הסטת ערוץ הנחל מזרחה לצורך הקמת מתקן לטיפול בשפכים, הקמת מתקן טיפול קדם וויסות זרימת השפכים, חיבור כלל מאספי הביוב משכונות בירושלים למתקן הטיפול, הנחת צינור הולכה בקוטר של 1,000 מילימטרים עד לגבול שטח B, הסדרת כביש גישה חדש למתקן טיפול הקדם, עבודות שיקום הנוף ושימור ערוץ הנחל. מתקן הטיפול יפריד פסולת ומוצקים בדגש על מגבונים המגיעים עם זרם השפכים ובכך, יעצור הזרמת פסולת במורד הנחל. בריכת הוויסות תאפשר את ויסות ספיקת הביוב.
מקטע 3: בתוכנית הינו הולכת השפכים בתחום הרשות הפלסטינית. בהתאם להסכמות שהושגו, יניחו הפלסטינים מאסף ביוב גרביטציוני באורך של כ-8 קילומטרים, עד לשמורה ההסכמית.
מקטע 4: הינו שטח שמורת הטבע ההסכמית. זאת למעשה, נקודת החיבור בין קו המאסף המערבי לקו המאסף המזרחי.
מקטע 5: הינו בשטח קדרון המדברי. תוואי השטח במקטע זה קשה לגישה וערוץ הנחל חולף על פני נופים וערכי טבע ייחודיים, אתרים ארכיאולוגים ואתרי מורשת כמו מנזר מרסבא המרהיב, הבנוי ממש אל תוך ערוץ הנחל. כאן בוצעה עבודת תכנון הנדסית משמעותית תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים. על מנת להימנע מפגיעה בערכים אלו, יוסט תוואי מאספי הביוב מערוץ הנחל ותכרה מנהרת תשתית בעומק של כ-60 מטרים, ברוחב של כ-6 מטרים על פני 1,300 מטרים. בתוכה יונחו מאספי הביוב. מאספי הביוב ימשיכו על פני מדבר יהודה וייקלטו באופן זמני במתקן הטיפול בשפכים בבקעת הורקניה אשר בו, יושמשו בריכות שיקוע נוספות ותבנה בריכת ליטוש.
מקטע 6 והאחרון בתוכנית בו תונח צנרת הולכת השפכים מבקעת הורקניה אל מכון הטיפול בשפכים "אוג". המכון זה ישודרג כך שיוכל לטפל בכלל השפכים, לרמת מי השקיה והקולחים יופנו להשקיית מטעי התמרים של חקלאים ישראלים ופלשתינאים.
יו"ר תאגיד הגיחון ומפעלי טיהור שפכים ירושלים, אבי בלשניקוב: "אנו יוצאים היום לדרך עם אחד הפרויקטים החשובים עבור מדינת ישראל העיר ירושלים ותושבי כל הסביבה - מדובר בפרויקט שעלותו תגיע ל-800 מיליון שקל שכולו לטובת כדור הארץ, ערכי הטבע וארץ ישראל היפה. יסדיר באופן מלא את בעיית השפכים של מזרח העיר וכל הישובים לאורך הקדרון ויחזיר לנחל הקדרון את ההוד וההדר הסביבתי, המורשתי, התיירותי וההיסטורי".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון: "עצם מימושו של מיזם זה מציב את ירושלים כאחת מערי הבירה בעולם אשר הקיימוּת ניצבת במקום ראשון בסדר העדיפויות שלה. בפעם הראשונה אנחנו מממשים מיזם ירוק בסדר גודל לאומי, מיזם המשקף עד כמה איכפת לנו מהסביבה, עד כמה אנחנו מחויבים לשמור אותה ירוקה ונקייה".
