באפריל של השנה שעברה עודכנה ל־א', עובד בית לשעבר בבית החולים הדסה עין כרם, קצבת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי והוגדלה ב־10% נוספים. כך נקבע במסמך רשמי של המוסד.
קצבת הנכות של א' עומדת כיום על 15% והיא נקבעה לצמיתות ובאופן רטרואקטיבי שלוש שנים לאחור. עד כאן סיפור שכמוהו מתרחשים לא מעט, אבל הנסיבות לא ממש שגרתיות – אירוע מתוח במיוחד מול הממונה עליו. על פי הנטען, האירוע כלל גם צעקות מצד אותה ממונה. מדובר במנהלת מחלקת עובדי הבית בהדסה עין כרם, מירה מזרחי.
2 צפייה בגלריה
הדסה עין כרם
הדסה עין כרם
הדסה עין כרם
(צילום: שלומי כהן)
מתברר כי א' אינו העובד היחיד שטוען כי הוא חי בסביבת עבודה מלחיצה במיוחד, במחלקה שאותה מנהלת מירה מזרחי – שמשמשת גם כסגנית יו"ר ועד העובדים.

הטעות וההתעלפות

האירוע ששבר את גב הגמל מבחינתו של א' היה ב־2016. לדבריו, הוא התעלף כתוצאה מתקיפתה המילולית של מזרחי, שטענה, לגרסתו, כי עשה טעות בעבודה. התגובה לתקיפה זו היתה החרפת החרדה שממנה סבל עוד קודם לכן. כך, לאחר קרוב ל־30 שנה שבהן עבד בבית החולים, הוא פרש מעבודתו כשמצבו הנפשי קשה והוא נתון לטיפולם הבלעדי של רופאיו ובני משפחתו.
במסמך רשמי של הביטוח הלאומי נקבע כי יקבל את ההגדלה בקצבת הנכות שלו רטרואקטיבית מהמועד שבו אירעה לטענתו, ההתעמרות שעבר בעבודה.
לפני כשבועיים גם ג', עובד נוסף תחת מזרחי אשר פוטר מהמחלקה, הגיש בקשה למתן טיפול רפואי לביטוח הלאומי. בבקשה למוסד הלאומי הוא דורש מתן טיפול רפואי עקב פגיעת עבודה. במסמך הוא כותב כי האחראית עליו, ומציין את שמה של מזרחי, גרמה לו להתמוטטות.
במסמך הפסיכיאטרי שמצורף לבקשה מצוינת אבחנת הרופא – הפרעת הסתגלות, עם מעורבות של חרדה ומצב רוח דכאוני.
2 צפייה בגלריה
מזרחי. תמיכה מההנהלה
מזרחי. תמיכה מההנהלה
מזרחי. תמיכה מההנהלה
(צילום: פרטי)
כמו כן ממסמך שהוציאה המרפאה הפסיכיאטרית צוין: "(המטופל; א"פ) מתאר החמרה נפשית סביב ויכוחים בעבודה, מקבל טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי שעוזר לו היטב".
תוכנית העבודה שעליה המליץ הרופא ממרפאת הפסיכיאטרייה היא המשך טיפול פסיכולוגי ותרופתי.
יש לציין כי ביטוח לאומי טרם החליט בנושא. כמו כן לדברי ג', בבית חולים הדסה מחפשים לו מקום עבודה חלופי, בתחומי המרכז הרפואי.
ברשותו של ג' המלצה מרופאה תעסוקתית שמופנית אל מחלקת משאבי אנוש של בית החולים, ובה כתוב: "לאור ממצאי הבדיקה הנני ממליצה על העסקתו בעבודה חלופית. לא במחלקת עובדי בית של הדסה עין כרם. מומלץ על חזרה הדרגתית לעבודה שמתאימה למקצועיותו וכישוריו, ללא לחצים בעבודה (מצבי סטרס)". יצויין כי הדברים שרשמה הרופאה נרשמו על על פי תלונות העובד.
עובד נוסף לשעבר במחלקה אובחן על ידי רופא תעסוקתי כסובל מדיכאון, ובמסמך הרפואי נכתב כי התלונן במשך תקופה ארוכה על יחסי עבודה בעייתיים במקום בו הוא מועסק. לטענתו, היחס מצד האחראית עליו גרם לו נדודי שינה, עצבנות, בכי ומחשבות אובדניות.
בהתאם לתלונותיו, הרופא הפנה את אותו עובד לשעבר לטיפול תרופתי ופסיכיאטרי מיידי וכן הורה על צמצום המגעים עם מזרחי עד למינימום. במידת האפשר, כך על פי ההמלצה הנשענת על תלונותיו, נכתב כי יש להעביר את אותו עובד למקום עבודה אחר, כך שלא יהיה כפוף לאותה אחראית.

פרשת טיפולי הפוריות

ב־15 במרץ 2016 הגיש ר' תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ובה בקשה דחופה למתן צו זמני להשבתו לעבודה. הסיבה, לטענתו: פיטוריו בעקבות היעדרותו לצורך טיפולי פוריות בחו"ל. ר' היה מועסק בהדסה במשך כמעט שלוש שנים. שבעה חודשים לפני הגשת התביעה, באוגוסט 2015, נשלחו ר' ורעייתו לחו"ל לצורך טיפולי הפריה. סמוך לאחר מכן הוא פוטר – כך על פי התביעה.
לטענתו, פיטוריו היו בתוך תקופה של טיפולי פוריות שאותם עבר. אלא שעל פי החוק לא ניתן לפטר עובד שעובר טיפולי פוריות בתוך תקופה של 150 יום מיום היעדרותו לצורך טיפולי פוריות. על פי התביעה, ר' ורעייתו היו בטיפולי פוריות משנת 2011, טרם קליטתו כעובד בבית החולים הדסה עין כרם. לפי הנטען, מאז העסקתו בשנת 2012 בבית החולים ועד אוגוסט 2015 לא קיבל העובד מעולם תלונות על עבודתו וביצע את עבודתו נאמנה.
בתביעה נטען כי עם זאת, למרות טיפולי הפוריות, הוא לא נעדר מהעבודה בגינם ולו פעם אחת.
כאמור, בתחילת אוגוסט 2015 נשלחו בני הזוג לטיפולי הפריה בחו"ל על ידי היחידה להפריה חוץ גופית בהדסה עין כרם. לצורך זה נעדר ר' מעבודתו למשך תקופה של שבעה ימים. כשבועיים לאחר טיפולי הפוריות, לקראת ספטמבר 2015, חלה העובד וקיבל אישור מחלה למשך שבעה ימים.
על פי התביעה, בתוך תקופה זו עברה רעייתו הפלה. באותו יום התקשר העובד אל עמית לעבודה על מנת שיודיע למשרד כי הוא לא יתייצב באותו ערב לעבודה. בתביעה מצוין כי מזכירתה של מזרחי התקשרה אליו, צעקה שאין לו מחליף וכי הוא חייב להגיע לעבודה. כשחזר מחופשת המחלה, הציג, לדבריו, למזרחי את אישור המחלה ואת האישור על ההפלה. לטענתו, בתגובה היא אמרה לו כי הוא חסר אחריות והחלה לצעוק עליו שלא מעניין אותה מה שקורה וכי יש דברים גרועים יותר בעולם מההפלה של אשתו. מזרחי, כך נטען בתביעה, הפגינה חוסר רגישות למצב הקשה שבו היה נתון בעקבות אובדן ההריון של רעייתו.
מאז הידרדרו היחסים בין העובד לאחראית. על פי הנטען בתביעה, מרגע חזרתו מחו"ל החלה מזרחי לצמצם את השעות שבהן שובץ ולשבץ אותו למשמרות בוקר (הפחות רווחיות), ורק לחלק משעות המשמרת. בנוסף לטענתו, היא החלה להעיר לו על מדיו שאינם מכובסים ומלוכלכים. בין היתר אמרה לו "שאשתך תכבס לך את הבגדים".

עיקרי הטענות נגד המנהלת:

התעמרות בעובד
צעקות על הכפופים לה
החרפת חרדות אצל אחד העובדים
הבאת עובד נוסף למצב
נפשי קשה
(* על פי תביעה לבית המשפט, ובקשות למוסד לביטוח לאומי)
כתב התביעה מציין אירוע נוסף שאירע לכאורה בין ר' למזרחי. ביום 6.10.15 הוא היה משובץ למשמרת בוקר. נקבע לו תור רפואי לצורך טיפולי הפוריות לאותו היום. כשבוע לפני המשמרת הוא פנה אל מזרחי וביקש כי תחליף את משמרתו, והוא אף טרח ומצא עובד שהסכים להחליף אותו. אלא שלדבריו, היא הורתה לו להתייצב לעבודה וללכת אל טיפולי הפוריות על חשבון ההפסקה שלו. ר' נאלץ להגיע לעבודה במועד האמור, וכשהתייצב ללבוש את מדיו, אמרה לו המזכירה כי מזרחי רשמה אותו ליום חופש לאותו יום. מזרחי לא עדכנה את ר' על החופשה שניתנה לו. על פי התביעה, כשמונה ימים אחר כך הוא זומן לשימוע.
לטענת התביעה, תנאי העסקתו והיחס שקיבל העובד ממזרחי הורעו מרגע היעדרותו מחמת טיפולי פוריות, וברשימת הטענות כלפי ר' ניכרת עלייה בתכיפות הטענות כלפיו דווקא החל מרגע ההיעדרות הזו.
בכתב ההגנה שהגישה הדסה היא טוענת כי בסיס התביעה של ר' לפיה הוא נעדר מעבודה באוגוסט 2015 לצורך טיפולי פוריות בחו"ל - אינה מתיישבת עם האישור הרפואי. לטענתם, לפי אותו אישור, נסיעת המבקש ורעייתו לחו"ל הייתה לצורך "טיפול הפריה", אשר הינו טיפול שרעייתו של המבקש יכולה הייתה לעבור, ולא המבקש עצמו. לטענתם, גם חוק עבודת נשים מבחין בין טיפול הפריה שיכולה לעבור עובדת, לבין טיפולי פוריות שיכולים לעבור עובדת או עובד.
עוד נכתב בכתב ההגנה של הדסה כי העסקתו של המבקש במרכז הרפואי, הסתיימה בשל אי שביעות רצון הממונים עליו מתפקודו המקצועי, הפרות חוזרות ונשנות מצד המבקש את נהלי העבודה במחלקה, פגיעה במשמעת העבודה והתפרצויות כלפי עמיתיו לעבודה. על פי התביעה, מזרחי, קיימה עמו שיחות בהן היא הבהירה לו כי עליו לשנות את דרכיו ולשפר את התנהגותו".
התביעה נגמרה בהסכם פשרה במסגרתו שולמו לעובד כ־40 אלף שקל.

הדסה: "מדובר במנהלת מקצועית ומוערכת"

מהדסה נמסר: "בימים אינטנסיביים ועמוסים אלה, כשכל הצוותים בהדסה עוסקים בטיפול מסור בחולים - נדרשים כלל העובדים למאמץ כפול ומשולש ועל רקע זה עולים מן הסתם מתחים בין העובדים לממונים הישירים, אשר נדרשים לתוצאות.
"כעת נראה תמוה להעלות קומץ של פיסות רכילות ושמועות שאינן מבוססות ובטח שאינן נכונות ולפגוע השמם הטוב של אנשינו. קשה עוד יותר להתייחס לתלונות כוללניות ולא ספציפיות הנמסרות באנונימיות - ומכאן החשד לאינטרסים זרים בהשמעתן.
"מחלקת עובדי הבית בהדסה פועלת אף היא באינטנסיביות בעבודה קשה ופיזית, בהובלתה של מנהלת מוערכת ומקצועית, המבקשת לקדם ולהיטיב עם עובדיה ודואגת לכל תנאי העסקתם האישיים והמקצועיים שנים רבות. מדובר במנהלת המבצעת את תפקידה באופן מצויין, הנדרשת לקביעת סדר וניהול תקין של מחלקתה.
"התלונות, שהועלו על ידי קומץ של עובדים שהדסה סיימה ההתקשרות עמם בשל סיבות מקצועיות וניטרליות של אי התאמה, רמת ביצועים ירודה ובעיות משמעת חמורות - עד כדי איומים והתפרעות, אינן באות בכפיפה אחת עם המתרחש בשטח.
"יודגש כי אין זה בסמכותו של רופא תעסוקתי לקבוע לעניין יחסי עבודה, אלא רק לעניין מצב רפואי של עובד ביחס להמשך עבודתו ולפיכך כל אישור כזה או אחר מרופא תעסוקתי, אין בו כדי לתמוך או להוכיח את הטענות העולות בכתבה לגבי נסיבות האירועים.
"אנו נמשיך לעסוק בטיפול בחולים ולא בשמועות ורכילות שאינה במקומה. זאת ועוד, הנהלת הדסה נחושה לשפר ולטייב את עבודת בית החולים. לשמחתנו הרבה, מרביתם המוחלט של העובדים מזדהים עם 'הדסה החדשה' ונותנים כתף למאמץ הכוללני של כולנו. המעטים שנשארו במנטליות של הדסה הישנה, יצטרכו לשנות דרכיהם או שיוחלפו בעובדים אשר מבינים את צורך השעה".