רחובות ירושלים סוערים כבר יותר משבוע. מאז החל חג הרמדאן גל של צעירים ערבים ממזרח העיר החלו לתעד את עצמם תוקפים חרדים. האלימות נגדם ונגד המשטרה מתחילה כמעט מדי ערב בסיום סעודת שבירת הצום. השבוע גם הקיצונים היהודים הצטרפו לזירת הקרב.
"הדם שלנו אינו הפקר"
אריאל אלחרר
יש קשר בין ההסתה נגדנו בימי הקורונה לאלימות נגד המגזר. בסוף השבוע שעבר פורסם סרטון שבו צעירים ערבים מחטיפים סטירה מצלצלת לבחור ישיבה ברכבת הקלה כשהם צוחקים בקול. התיעוד הפך מייד לטרנד מסוכן, אכזרי ומבזה, שבו ערבים מבזים ומשפילים עוברי אורח שברוב המקרים זהותם היהודית בולטת, אם זה בלהעיף כובעים לחסידים ועד למשוך בפאות, להתגרות בילדים קטנים. בשבת שעברה חסיד ברסלב שהיה בדרכו לכותל המערבי הוקף בידי חמולה של צעירים ערבים שזרקו עליו אבנים ופצעו אותו. בנס זה נגמר בדימום בלבד ולא באסון.
הסטירה שבחור הישיבה קיבל היא לא סתם מכה, היא סטירה לכל הציבור החרדי, שגם ככה מוכה דם אחרי שנה של השפלה על ידי כל גורם אפשרי, אחרי שנה של קורונה כשהחרדים סומנו כמפיצי מחלה והוכו עד זוב דם ברחובות העיר ועל ידי כלי התקשורת הכלליים, כשהדובדבן שבקצפת היה מסע שנאה ורדיפה פוליטי, עם מפלגה שהעלתה קמפיין בחירות שלא היה מבייש זמנים אפלים מאי שם באחד ממסעות רדיפת היהודים בהיסטוריה.
כפעיל חברתי וכאיש תקשורת ניסיתי בכל יכולתי להעלות את הנושא לסדר היום ולצעוק את זעקתם של אלו שאין להם פה. דם החרדי אינו הפקר. לא ייתכן שפה במדינת היהודים חרדים יוכו, ימשכו להם בפאות ויעיפו להם כובעים רק בגלל הזהות שלהם.
אם מקרה כזה היה קורה באירופה או בארצות הברית כל הריכוזים היהודיים בעולם היו זועקים, אז פה בארץ ישראל, בדרך לכותל המערבי יהודים צריכים לפחד? כולנו תקווה ש'מעשי קונדס' אלה יטופלו בחומרה על ידי הגורמים הרלוונטיים ולא נצטרך להגיע למצב של טרור דרך הרשתות החברתיות שיכול להגיע לכדי אסון.
- אריאל אלחרר הוא איש תקשורת ופעיל חברתי חרדי
(העימותים בשער שכם, אמש)
"לא תפגעו בנו יותר"
ינאל ג'בארין
האלימות ב'טיקטוק' היא ספונטנית, אבל הזעם של הצעירים אינו מקרי. הסיבה לזעם של צעירי ירושלים הערבים היא הפגיעה במרחב התרבותי־חברתי וגם הכלכלי, שהיה מתקיים במדרגות שער שכם. כל הפגנה שקרתה שם בשנה האחרונה היתה מפוזרת בתוך דקות. הפעם יש מאבק עם מסר למחוז ירושלים ולכל הגורמים הרלוונטיים - עד כאן. לא תפגעו בנו יותר. גם כך יש פערים גדולים בתשתיות ובמסגרות לצעירים בין ערבים ליהודים. יש פערים גם בתקצוב בתי ספר.
האלימות שרואים ב'טיקטוק' היא לא מאורגנת, היא ספונטנית, והיא לא נובעת משום פן לאומי של הרגשת גבורה, כי הם בסוף מתנכלים לתושבי העיר הכי חלשים, כמוהם, הציבור החרדי.
האלימות מכוערת מאוד וכל אחד יכול להתפרסם ברשת החברתית בגלל שזרק אבן או הרביץ לחרדי. כפי שציינתי יש פערים גדולים והזנחה מאז כיבוש מזרח העיר ב־1967. הצעירים הערבים רואים היטב את מה שקורה בסילוואן ובשייח' ג'ראח. הם חשים פחד יומיומי על החיים שלהם. בכנסת ובכיכר ספרא נמצאים אנשים שמייצגים תיאוריה של טיהור אתני ורעיון של ייהוד מזרח העיר.
הצעירים הערבים נחושים להישאר בירושלים ולשמור על צביון השכונות הערביות ולשמור על המרקם הדתי, החברתי והתרבותי בעיר העתיקה ובאזור, כי זאת המסגרת האחרונה שנשארה לכל צעירי ירושלים.
- ינאל ג'בארין הוא עיתונאי ואקטיביסט, תושב הגבעה הצרפתית
הביא את הדברים לדפוס: יצחק טסלר
