245 ירושלמים נפטרו בינואר מנגיף הקורונה, חודש בו גם זכינו לראות בעיר הפרות חסרות תקדים של הנחיות משרד הבריאות — אירועי ענק בהשתתפות אלפים. בצל האובדן והכעס שמלווה אותו, משפחות הנפטרים התפנו לבקש mynet וידיעות ירושלים, לשתף בטורים מיוחדים את רגשותיהם.
"אין מילים להביע את הכעס"
שרון קצב איבדה את אמה, שרה
שרה טייב ז"ל היתה בת 69 במותה. היא נפטרה ב־26 בינואר כתוצאה מנגיף הקורונה. "לכל אלה שמצפצפים על כל ההנחיות יש דם על הידיים. הם עושים את מה שהם רוצים ומנגד אנשים מתים כל יום. אין לי מילים לבטא את הכעס שלי. מה שבטוח הוא שאנחנו לא נסיים את המגפה הזאת אם זה יימשך כך ולא יצייתו להנחיות. גם אם מישהו אומר לעצמו שהוא נמצא רק בתוך הקהילה שלו והשכונות סגורות - זה לא נכון. אנחנו משתמשים באותם שירותים כמו אוטובוסים וסופרים, ואין לי ספק שגם המוטציות מסתובבות בינינו.
"באופן אישי אני יכולה לספר שאמא שלי לבדה הדביקה יותר מ־20 איש לאחר שנדבקה בקורונה מחברתה בבניין. באותו שבוע שלא היו לה סימפטומים והנגיף כנראה דגר אצלה כולנו נפגשנו איתה. ברוך ה' כולנו החלמנו, אבל אמי לא שרדה. עכשיו, כאשר אני רואה את הדברים שקורים ברחובות, זה משגע ומכעיס, אם אלה הלוויות המוניות, מסיבות הטבע או החתונות במגזר הערבי. האנשים בעלי החיסון החלש בחברה פשוט לא ישרדו את זה. גם ההפגנות - יש זמן לכל דבר. תנו את הצ'אנס להוריד את התחלואה, אחר כך תעשו מה שאתם רוצים. יש המון דרכים להביע מחאה: העלאת פוסטים, ראיונות בתקשורת, וגם הצבעה בבחירות. למען הסולידריות צריך להתאחד ולהישמע להוראות עד שזה יהיה מאחורינו".
"זה פשוט קורע את הלב"
גדי ליאון, איבד את אמו אביבה
אביבה ליאון ז"ל נדבקה בנגיף הקורונה בבית בדיור המוגן 'מגדל נופים'. היא נפטרה ב־5 בינואר 2021, בגיל91. ליאון היתה מייסדת השירות למען הילד ויזמה את שינוי חוק האימוץ - 1960.
"זה פשוט קורע את הלב כי אנשים מביאים על עצמם ועל כולנו את ההתפרצויות החוזרות ואת המשך השרשרת שאנחנו כל כך נאבקים לקטוע. גם כאיש שומר מצוות אני ממש רואה בחומרה את הלוויות שהיו השבוע בירושלים. אם באמת היו מכבדים את חייו של מי שהם הלכו ללוות בדרכו האחרונה, היו מכבדים את זכרו בכך שהיו מכבדים את מורשתו שהיא המאבק על החיים לפי שיטת בריסק (שיטת לימוד גמרא לפי הרבנים לבית סולובייצ'יק). זה מסר שעבר כחוט השני לאורך כל השושלת הבריסקאית - הצלת נפשות ופיקוח נפש דוחה הכל. דווקא בגלל זה היו צריכים לוויה צנועה ולא המונית. לגבי ההפגנות, הרי שאני בעד דמוקרטיה ובוודאי בעד הבעת דעה וחופש הביטוי, אבל חושב שגם לזה צריכים להיות גבולות של היגיון. הממשלה אולי פעלה נכון והיתה צריכה לאפשר הפגנות, אבל האנשים עצמם היו צריכים להבין שזה לא ראוי".
"הם פשוט רוצחים"
ישראל צור, איבד את אביו שלמה
שלמה עצור ז"ל היה בן 60 בלבד כאשר נפטר מקורונה. הוא הניח אחריו אשה, עשרה ילדים ותשעה נכדים. "כולם חסרי אחריות. אנשים לא נשמעים להנחיות ועושים מה שבא להם, כי כל אחד מהם חושב 'לי זה לא יקרה'. אבל כשזה קורה זו כבר נקודת האל חזור ואין מה לעשות. זה רק הוא ואלוהים. היום זה אפילו יותר מפחיד כי קיימות גם המוטציות.
"לא משנה אם מדובר בדתיים או חילונים, כולם עושים מה שבא להם. הם פשוט רוצחים. בגללם אני לא רואה בכלל אופציה של יציאה מהסגר או מהתחלואה, ולא נראה שזה ייגמר בקרוב. אנחנו רואים את זה ומרגישים חוסר אונים. כל אחד מהמגזרים מסתכל על האחר ושואל 'למה הוא כן ואני לא'. אבל בסוף כולם חסרי אחריות וכולם אשמים במה שקורה עם התחלואה. התחושה היא שאלה שבאמת נשמעים להנחיות הם רק קומץ ושום דבר כבר לא יעזור לנו עם המגפה הזאת. צריך להבין - זה לא בידיים של הרופאים, זה בידיים שלנו כאזרחים שנשמרים להנחיות".
"אנחנו מזועזעים"
חנה בן שטרית, איבדה את אחיה משה
משה חפצדי ז"ל היה בן 48 בלבד כאשר נפטר מקורונה. הוא הותיר אחריו שני ילדים בני עשר. בשנת 2001 נהרג ניר, אחיו של משה, בפיגוע במדרחוב בירושלים בזמן שירותו הצבאי. אנחנו מזועזעים מזה שאנשים בשיא חוצפתם מתנהגים כאילו אין קורונה בזמן שאנחנו איבדנו את היקר לנו. זה פשוט לא נורמלי וממש כואב לדעת שיש כזה זלזול בחיי אדם, שאחי נפטר ועדיין אנשים מתנהגים כאילו זה לא מעניין אותם. אני לא מאחלת שזה יפגע באף אחד נוסף, אבל התחושה היא שחלילה עד שזה לא פוגע בך זה לא מרתיע. לא קנס של 500 שקל, גם לא קנס של 5,000 שקל, כנראה רק מוות יכול להרתיע אנשים, וזה מאוד צורם. אנחנו רואים את זה וכועסים. זו פשוט חרפה.
"בלוויה ההמונית שהיתה השבוע אמא שלי תפסה את הראש ואמרה - איזו חוצפה. איך אנשים ממשיכים להתנהג בצורה שמתעלמת מהכל? זה היה לא נורמלי מבחינתה. זה הילד השני שאמי מאבדת. אחי ניר נהרג כחייל בפיגוע חבלני ב־2001, וגם שם, לראות את המשפחה של הרוצח חוגגת אחרי הרצח, ואת אמו של המחבל מחלקת סוכריות, זה היה כואב. גם עכשיו, כמו אז, התחושה היא שאין אחדות בכאב ובאחריות החברתית. העובדה שבזמן שאנשים מבכים את יקיריהם שנפטרו מקורונה יש אנשים שיוצאים להפגנות או להלוויות המוניות, זה כמו אותה אמא של השהיד שחילקה סוכריות. אין הבדל. בשני המקרים מצפצפים על חיי אדם ובולט חוסר הבנה בסיסי לכך שמתקיים פה פשע והורגים אנשים".
"מביאים עלינו אסון וחורבן"
אתי אביאסף, איבדה את אימה
רחל מזרחי ז"ל הייתה בת 86 כאשר נפטרה מקורונה בתחילת השבוע שעבר. "אני רואה את ההמונים מתגודדים ברחובות ועולה בי הרבה מאוד עצב, תסכול ומרמור. אנשים לא מבינים ולא מודעים לאן הקורונה הזאת יכולה להוביל אותם. אמא שלי הלכה תוך שבוע אחד בלבד.
"כל ההלוויות האלה של המגזר החרדי וכן ההפגנות - ההתקהלויות הללו יביאו עלינו אסון כבד עוד יותר. גם ככה אנחנו לא מצב טוב. קורונה אינה משחק ילדים. עד שמישהו לא חווה את זה על בשרו, הוא לא מבין כמה זה מסוכן. אני רואה את התמונות האלה ויש בי זעם נורא. הם לא שומרים מרחק, עומדים ללא מסיכות והתואה שהם מדביקים אחרים וזה זולג לכל מיני מקומות וקהילות אחרות. פשוט מביאים עלינו אסון וחורבן. אני אמנם קיבלתי חיסון שני אבל לא מרגישה לגמרי מוגנת ולכן ממשיכה לשמור כאילו לא קיבלתי חיסון, בגלל שחוויתי את זה על בשרי. אמא שלי הייתה בבית אבות ובמשך שנה שלמה של הקורונה לא היה להם אפילו נדבק בודד. פתאום בשלושת השבועות האחרונים הם נדבקו שם אחד אחרי השני. זה היה קטלני במיוחד. מתוך מחלקה של 36 אנשים רק ארבעה נשארו. זה ממש מחריד וכמובן - מאוד עצוב".
"השבוע בלוויה נהרגו עוד"
יו"ר זק"א יהודה משי זהב, איבד את אמו שרה זיסל
שרה היתה בת 81 כאשר נפטרה מהנגיף. בצירוף מקרים מזעזע איבד משי זהב גם את אביו מנחם, שלקה בליבו, וגם את אחיו משה, שנפטר ממחלה קשה. זה מאוד מצער שמצד אחד אלפים באים לכבד שני גדולי ישראל שנפטרו, ומצד שני הם פועלים נגד דעתם. הרי שני הרבנים שנפטרו פסקו וקראו לאנשיהם לשמור על הנחיות משרד הבריאות״.
"השבוע בלוויית הרבנים נהרגו עוד אנשים, ואת התוצאות נראה בעוד מספר שבועות או חודשים. הרי ברור לכולם שכל מי שנגוע בווירוס הזה מדביק אחרים ויכול להביא לסכנת מוות. מעולם לא ראיתי אנשים שמתרגלים את הלוויה שלהם (שהלוואי כמובן שלא תהיה) בעוד כמה שבועות. אני שומע מכל עבר למה התקהלויות של מגזרים מסוימים מותר ואחרים לא. מה אכפת לכם מאחרים? גם בפן האישי - גם המשפחה שלי היו במקום הזה, גם הם נלחמו וחשבו בהתחלה שאין בעיה, שזה סוף עונת הקורונה ואפשר לעשות מסיבה. בסופו של דבר קברנו את ההורים. אני כבר לא יכול לשמור על אבא ואמא, אבל אתם עדיין יכולים! בזק"א יש לנו גמ"ח של ציוד אבלים. ביום שישי שעבר היה אצלי מנהל הסניף של ירושלים ואמר שיש לו 380 כיסאות. ביום שני הוא בא אלי ואמר שנשארו לו 17 בלבד. זה אומר שרק בעיר שלנו יש לפחות 360 אנשים שיושבים שבעה. 360 איש שמתאבלים ומורידים ים של דמעות רק בגלל שלא שמרו על ההנחיות והתחכמו".
פורסם לראשונה: 01:12, 05.02.21
