"אני עובר מאתגר אחד של התעסקות עם סכסוכים, עם אלימות בין יהודים לערבים, עם בקבוקי תבערה, להתעסק עם דברים מורכבים אחרים – עם כמויות יותר גדולות של אנשים בגזרה, עם ריכוז כלל מקומות הבילוי בירושלים, עם אבטחה של אירועים גדולים", מסביר השבוע ניצב משנה שימי מרציאנו את המעבר הלא פשוט שהוא עושה בימים אלה – ממפקד תחנת 'עוז' למפקד מרחב 'לב הבירה'.
"מ־40 שוטרים קפצנו ל־120"
ירושלים, 2016. אחרי רצח הנער מוחמד אבו־ח'דיר ולאחר קיץ רווי פיגועים ואלימות בעיר מאושרת הקמתן של שתי תחנות משטרה חדשות: 'שלם' במרכז העיר ו'עוז' בגבול ארמון הנציב וג'בל מוכבר. נצ"מ מרציאנו (47) היה מי שנבחר להקים את תחנת עוז המחודשת והוא פיקד עליה מאז. "העוצמה שתחנת עוז קיבלה היתה מוכפלת ומשולשת", הוא מספר. "מ־40 שוטרים קפצנו ל־120. האתגר הראשון הוא לגייס שוטרים, להקים תחנה ולייצב אותה. אחרי זה התחלנו עם האתגר המעשי בשטח".
תחנת עוז משרתת כ־160,000 תושבים, כמחציתם תושבי השכונות היהודיות ארמון הנציב, הר חומה וארנונה. המחצית השנייה מורכבת מתושבי שכונות ערביות כמו ג'בל מוכבר, צור באהר, ואבו־תור. "להצליח לתת מענה לשתי האוכלוסיות האלה היתה משימה מורכבת", מספר נצ"מ מרציאנו. "יש קו תפר מאוד קשה בג'בל מוכבר בין בתים יהודיים לערביים. השכונות היהודיות סבלו לאורך שנים מזריקות אבנים, בקבוקי תבערה ויידויי זיקוקים. ההתמודדות היתה חזקה ובלתי מתפשרת, ואני יכול לומר שהיום אנחנו כבר שנה וחצי בלי אירוע אחד של זריקת אבנים או בקבוקי תבערה. זאת ההצלחה הכי גדולה. המורכבות היא לשמור על איזון בין שתי האוכלוסיות, לתת שירות לשתיהן וכמובן לסלול את הדרך באמצע".
בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שהאוכלוסייה הערבית בכל רחבי הארץ ממעטת לצרוך שירותי משטרה ולדווח לה על אירועים חריגים ועבירות. "במרץ 2017 הקמנו את מרכז השירות המשולב בצור באהר", הוא מספר. "יושבים בו לא פחות משישה מש"קים, כאשר בעבר על כל שלושת הכפרים בגזרת עוז היה רק מש"ק אחד. היום אנחנו מכירים כמעט כל בן אדם בכפר, מודעים לכל בעיה שקיימת, מכירים את כל הסכסוכים".
מרכז השירות המשולב נועד להנגיש שירותים שונים לשכונות מזרח העיר ובצור באהר, ובכלל זה גם נקודת כיבוי והצלה, מד"א, שירותי עירייה ורשות האוכלוסין וההגירה. "עד שנת 2016 ניידות כחולות נכנסו לכפרים רק בליווי של צוותי מג"ב", הוא אומר. "מאז שהוקמה התחנה כל שוטר חדש שכבר תופס ניידת, לא מג"ב אלא כחולה, נכנס לשכונה, נותן שירות ומטפל באירוע".
המפתח: הצעירים
אותה תפיסת עולם ליוותה את נצ"מ מרציאנו גם באופן הפעילות בשכונות הערביות בגזרתו. "חשבנו על דרכים יצירתיות להורדת רמת האלימות בצור באהר. ראינו שיש הרבה אנשים שלא מועסקים, משועממים. הם זורקים אבנים, יוצרים בעיות אלימות, מתעמתים עם כל דבר שזז. קראנו למשרד התעסוקה והתחלנו עם עשרה צעירים שהצלחנו לשלב במקומות עבודה . היום אנחנו כבר עם יותר מ־150 איש שמצאנו להם תעסוקה בשנתיים האחרונות. זה עזר למגר את בעיית האלימות בכפר".
כעת, כשהוא עובר לפקד על תחנת 'לב הבירה', נצ"מ מרציאנו מבקש ליישם את אותה שיטת פעולה גם מול האוכלוסייה החרדית. "בדומה למה שקרה ב'עוז', ב'לב הבירה' הוקם מרכז שירות חרדי", הוא אומר. "פועלים בו עשרה מש"קים שמפוזרים בכל השכונות החרדיות-דתיות. זאת הדרך להיכנס פנימה, לא במלחמה אלא בשיח ובהבנה ככל האפשר. בעיות שהיו במשך עשרות שנים לא נפתרות במספר חודשים, אבל זו תחילתו של תהליך".
לא בכוח אלא ביצירתיות
כניסתו של נצ"מ מרציאנו לתפקיד מתרחשת אחרי שבתקופה האחרונה שכונת מאה שערים היתה המאתגרת ביותר בעיר בהתמודדות עם נגיף הקורונה. במשך שבועות ארוכים פרצו עימותים בין כוחות המשטרה לתושבים הקיצונים, שלא פעם השליכו על השוטרים אבנים וביצים. "נגד מי שצריך לאכוף נאכוף ביד חזקה בלי לחשוב פעמיים", הוא מבטיח. "מצד שני, האזרחים הנורמטיביים, אלה שצריכים את הסיוע, יקבלו שירות תוך שיתוף פעולה מלא. אם לא נחשוב על פתרונות יצירתיים להמשך הדרך אותה בעיה תחזור שוב למחרת. יש לי יחסים נפלאים עם המינהלים הקהילתיים, עם הרובע של עיריית ירושלים. אני מאמין בהליכה בזרועות שלובות. זאת הצלחה כשאתה הולך כך עם השותפים שלך".
הכירו את ניצב משנה שימי מרציאנו:
בן 47, נשוי ללילך ואב ל־4 ילדים.
בעל תואר ראשון ושני בקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית
משרת במשטרה משנת 1995
התגייס לימ"ר ירושלים בתפקיד מודיעין ומשם יצא לקורס קצינים
פיקד על נקודת קרית הלאום בירושלים בזמן מחאות גדולות
מגיע ממשפחה הנטועה עמוק במשטרה: אשתו קצינה, בתו שוטרת במג"ב, שני אחיו ואחותו קצינים, ואביו קצין בגמלאות
