מה באמת קורה כאשר מבוצעת עבירת מין במגזר החרדי? אחד האנשים הכי מוסמכים להשיב על השאלה הוא צביקי פליישמן - מייסד מיזם 'לא תשתוק' - אותו ארגון שהביא לחשיפת פרשת יהודה משי זהב. פליישמן חושף מספר מקרים שאירעו בעיר בעבר, שמעידים עד כמה קשה לקורבנות המין במגזר לחשוף את סיפוריהם, קל וחומר ללכת למשטרה או אפילו לרב.
"נחנקו עם הסוד"
הדוגמה הראשונה שמביא פליישמן היא אירוע שמטופל ממש בימים אלה על ידי 'לא תשתוק'. "מדובר בשתי נשים, שקרוב משפחה משותף שלהן פגע בהן מינית, באופן ממושך, לאורך שנים", הוא מספר.
"הקרוב מכחיש את החשדות נגדו ואנחנו מנסים ביחד עם המשטרה לקדם את החקירה. הנפגעות הן כיום בגירות וקשה להן להתמודד עם הפגיעה, כמו גם עם השתיקה שלהן לאורך השנים. צריך להבין – סביב הנושא של פגיעות מיניות יש הרבה מאוד סטיגמות גם במגזר הכללי, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בציבור החרדי, ובמיוחד כשאת אישה. אם עברת איזו פגיעה מינית את יכולה להיחשב לפגומה. הן היו ילדות ולא סיפרו להורים שלהן ואפילו לא אחת לשנייה, למרות שהיו מאוד קרובות. זה היה הסוד שלהן.
"זו חברה שהיא לא כל כך מכילה, במיוחד כשאתה חלק מהקהילה החרדית, שהנושא המיני לא מדובר בה כלל. אף אחד לא ידע מה קרה להן, ומה עבר עליהן. הן לא סיפרו. הן נחנקו עם הסוד הזה ושמרו אותו עמוק בבטן. לא סיפרו להורים, לא לחברים, לאף אחד.
"יש גם תחושת אשמה מאוד גדולה, אתה מרגיש חלק מהעבירה והחטא הזה שנעשה. זה נורא לא פשוט כי כל העניין סביב המיניות זו עבירה כשלעצמה. אסור להתעסק בזה. כשהיית חלק מסיטואציה מינית, אתה לא יודע שנפגעת אפילו.
"ילד בן שמונה מהחברה החרדית, שנפגע לפני 20 שנה, לא יודע שהוא נפגע. הוא לא יודע מה קרה לו בכלל. זה נורא מבלבל והבלבול הזה הופך גם לייסורי נפש. ככל שאתה חי יותר עם הסיטואציה הזאת, בשלב כלשהו אתה לא יכול יותר וזה פורץ לך החוצה. ככה זה גם נודע במקרה של אותן קרובות משפחה. למרות שאותן נשים סיפרו על הפגיעות המיניות שהן עברו, רק לאחר שהפכו לנשים בוגרות, באמצע העשור השלישי לחייהן, במשפחה שלהן היה קשה מאוד לקבל את זה. התקשו לשמוע את הסיפור מפיהן ובהתחלה התנגדו בכלל לקבל את זה. אמרו שזה לא יכול להיות, שלא יעלה על הדעת שאדם כזה שהוא כל כך אהוב ומקובל על הבריות יעשה דברים נוראיים כאלה. זה מטלטל. כיום רוב המשפחה שלהן די בצד שלהן.
"זו דוגמה לאיך השתיקה הזאת עוברת כחוט השני לאורך כל הדרך. היא זו שמלכתחילה מאפשרת לפוגע לפגוע. חלק מהפגיעה שלו היא גם העובדה שהוא נסמך על המנגנון הזה, על כך שאף אחד לא יידע מזה, כי יש קודים מסוימים בקהילה שייאפשרו לו לצאת מזה בצורה חופשית. חלק מהתהליך של פגיעות מיניות בחברה החרדית הוא העובדה שהסיפור נקבר לאורך שנים, אחר כך אולי יש התיישנות, וכשמתלוננים זה עוד צעד של התמודדות – צריך להתעמת עם המשפחה, שחלק ממנה אומר שלא צריך להתלונן ושכבר עבר הרבה זמן ושיש לפוגע אישה וילדים וצריך לרחם עליו.
"השלב הבא זו ההתמודדות עם השאלה של 'למה שתקתם כל כך הרבה שנים'. מאוד קשה לנפגעות להתמודד עם זה, כי זה כביכול מחיל עליהן איזו שהיא אשמה - שאולי הן לא היו בסדר ואולי הן שתקו כי היו חלק מזה. זה המון ניואנסים שהנפגעים והנפגעות חווים אותם בתהליך הזה".
מדריך מהגיהינום
אירוע דרמטי אחר שמטופל על ידי 'לא תשתוק' הוא מקרה של מדריך בישיבה שלעיתים מגיע אל הפנימייה בלילה ופוגע בתלמידים הקטינים. "בחלק הוא פוגע בזמן שהוא חושב שהם ישנים. עם אחרים הוא עושה 'גרומינג' (בונה יחסי אמון וקשר רגשי כדי שיוכל להפעיל מניפולציה ולנצל אותם בהמשך; א"פ). הוא מנסה גם לפצות כל מיני נערים בצורה מאוד מתוחכמת. אחד מבחורי הישיבה שנפגע החליט שזה יותר מדי עבורו, הלך אל ה'משגיח' (הרב שאחראי על המשמעת בישיבה; א"פ) והתלונן על אותו מדריך.
"צריך להבין, בחור כזה שעובר פגיעה על ידי אדם שהוא נתקל בו בתדירות יומיומית כמעט ושהוא גורם סמכות. בנוסף מקום הפגיעה הוא בפנימייה - זה כמעט הבית שלו ואלה כל החברים שהוא מכיר – זה כל החיים שלו. מצד אחד הוא מפחד מאוד לדבר בגלל האירוע עצמו. אבל בנוסף, כל הגורמים הסביבתיים משפיעים וגורמים לזה להיות הרבה יותר קשה. אחת הטלטלות הגדולות שאיתן הוא צריך להתמודד זה הפן הדתי - כי פגיעה כזאת סותרת את כל האמונה. איך יכול להיות שאדם כזה שאמור להיות רב עושה דברים כאלה?
"ה'משגיח', במקום להתמודד עם הבעיה ולהבין את העניין הזה, העיף אותו מהישיבה. כשהנפגע שאל למה הוא הודח מהישיבה, אמרו לו 'כי הידרדרת בלימודים'. אף אחד לא שואל למה הוא לא הגיע לשיעורים ומה הסיבה לירידה בתפקוד הלימודי שלו.
"במקביל, לא התייחסו לטענות שלו והמדריך המשיך לפגוע בתלמידים בישיבה. חלק מהם נמצאים במצב לא פשוט - סמים, אלכוהול וכו'. הבחור המתלונן עצמו הידרדר לרחוב. בשום שלב הוא לא סיפר אפילו להורים שלו מה הוא עבר בישיבה, כי הוא חושב שלא יאמינו לו. כיום הוא נמצא בטיפול".
המורה המטריד שחזר ללמד
מקרה נוסף הוא של מורה שפגע במספר ילדים באחד מממוסדות החינוך החרדיים בעיר. בבית הספר החליטו לנתק אותו מהילדים ופיטרו אותו. הצוות החינוכי חשב שבכך התפקיד שלהם נגמר ושהפעולה שנקטו סייעה למניעת פגיעה בילדים. אלא שאותו מורה ממשיך לעבוד במערכת החינוך ונמצא במגע עם ילדים.
"כעת אנחנו מנסים לחשוב איך ניתן יהיה להביא את העניין הזה לידיעת המשפחות. לא מדובר בעניין פשוט כיוון שמדובר במשפחות מאוד חרדיות. לטובת העניין גייסנו רב שמעורב בקהילה ויחד אנחנו מנסים לגרום לחלק מההורים שהילדים שלהם נפגעו לדבר איתנו או עם המשטרה. זו מלאכה לא פשוטה בכלל ואנחנו מאוד מתאמצים כדי שהדבר הזה יתאפשר".
הפחד והאימה של רחלי
רחלי גוטליב רושגולד, סמנכ"לית עמותת 'מגן' וממייסדות המיזם 'לא תשתוק', נפגעה מינית כשהיתה בת תשע. "מבחינתי זה נכנס לקטגוריה של 'מאוד לא צנוע'", סיפרה השבוע. "מאוד פחדתי לדבר על זה. והתביישתי, כל כך התביישתי, וגם פחדתי. לא היה לי אפילו אוצר המילים המתאים כדי להסביר מה אני עוברת. הייתי בטוחה שאמא תכעס ושהפוגע ישבור לי את האופניים כמו שתמיד איים.
"הוא היה נותן לי כסף, כנראה כדי לכפר על המצפון שלו. פעם אחת אמא שלי גילתה שקניתי משהו והיא לקחה אותי לשיחה שבסופה נשברתי וגיליתי מאיפה הכסף. אחרי שאמא שלי גילתה העניין פסק, אבל לא טופל כמו שצריך".
כשהיתה בת 16, אחרי שנים של הדחקה, הזיכרון פרץ. "מתוך הכאב שלי נולד החלום לעזור לכל מי שעובר את המסע הנוראי הזה. זו הסיבה שבחרתי בלימודי סיעוד, מקצוע שנחשב לחריג ביותר בחברה החרדית. דרשתי לעבוד במחלקת נשים בבית החולים שערי צדק ונחשפתי לעוולות שחוות נשים. הבנתי שההיקפים של הפגיעות הם הרבה יותר רחבים. הקמנו את עמוד 'לא תשתוק' בפייסבוק מתוך כוונה לתת פלטפורמה לנושא הזה, שהיה מושתק עד אז".
לטענתה, חשיפת הטענות נגד יהודה משי זהב, בסוף השבוע האחרון, היא תוצאה של השינוי אשר חל בשנים האחרונות בחברה החרדית. "רבנים כבר ממליצים ללכת להתלונן במשטרה, יש כבר מענה למצוקות כאלה. זה עולם אחר לגמרי ממה שהכרנו. השיח השתנה והוא תרם לכך שלנפגעים יש אומץ לדבר.
"בעידן אחר זה לא היה קורה ועדיין יש לנו דרך ארוכה ללכת, כי לא כל התגובות תומכות ומחבקות. כשאנחנו נחשפים לסיפור הזה, הדבר שהכי בולט בו זו העובדה שמשי זהב עשה המון טוב באמצעות ארגון החסד שלו זק"א. אי אפשר לדמיין שאדם כזה גם יכול לפגוע כל כך משמעותית באחרים. זה רק מגביר את כאב הבטן והפחד. זו הסיבה שאנחנו מציעים סדנאות מוגנות ללא שום תשלום, בסלון או בזום, מעניקים כלים שמלמדים איך לדבר עם ילדים על הנושא הזה, איך מזהים פגיעות מיניות ונורות אדומות. אפשר לפנות אלינו דרך דף הפייסבוק שלנו".
מספרי חירום - לציבור הדתי והחרדי: מגן לקהילות 02-3724073, תהל: 052-8361202, אל הלב 02-6781764, משרד הרווחה - 118.
סיוע לנפגעי תקיפה מינית - נשים וילדים: 02-6730002, גברים: 02-5328000
