המגמות בירושלים: ילודה גבוהה, הגירה שלילית נמוכה וגידול במספר המועסקים מתל אביב. כמדי שנה מפרסם מכון ירושלים לחקר מדיניות את נתוני השנתון ביום ירושלים שמעודכן לסוף שנת 2018.
בגזרת האוכלוסין ירושלים נשארת העיר הגדולה ביותר בישראל, עם 919,000 תושבים. הבירה היא העיר היהודית הגדולה ביותר (569,000 תושבים) וגם העיר הערבית הגדולה ביותר (349,600 תושבים).
קצב גידול האוכלוסייה הערבית בעיר הואט במהלך השנים האחרונות ומספר התושבים הערבים בעיר גדל רק ב־0.1% בתוך שנה. אשה ירושלמית ערבייה מביאה בממוצע 3.1 ילדים במהלך חייה ואישה ירושלמית יהודייה מביאה 4.5 ילדים.
בתחום ההגירה השלילית אין שינוי של ממש. במהלך 2018 עמד המאזן על מינוס 6,000, מספר זהה לזה של השנה הקודמת. בתחום המלונאות, בפעם הראשונה עקפה ירושלים את אילת במספר חדרי המלון שבה. בסוף 2018 היו 11,100 חדרי מלון בעיר, לעומת 11,000 באילת.
ההשתתפות של נשים חרדיות בהייטק היא מהגבוהות בישראל: 10% מהמועסקים בהייטק הירושלמי הם חרדים, מתוכם 80% נשים חרדיות. אפקט נוסף הוא 'אפקט הרכבת': בסוף 2018, מספר חודשים אחרי השקת הרכבת המהירה מתל אביב לירושלים, עלה מספר העובדים התל אביבים בעיר ל־3,000, לעומת 2,100 בשנה הקודמת.
"אם פעם כולם היו שואלים 'מתי ירושלים תהפוך להיות עיר עם רוב ערבי?' היום זה ירד מהפרק", אומר יאיר אסף־שפירא, חוקר ותיק במכון ירושלים.
"דווקא המגמה שיותר מעניינת היא קצב הילודה הגבוה של האוכלוסייה החרדית. זה משליך על העתיד של העיר ובעיקר אני חושב שאנחנו עלולים לראות כאן בשנים הבאות התגברות של החיכוכים בין המגזרים בתוך האוכלוסייה היהודית, בעיקר סביב מוסדות חינוך. עוד מגמה שתפסה את עיני היא אחוז העובדים התל אביבים שמגיעים לעיר. אני צופה שהמגמה הזאת תתגבר ככל שהרכבת המהירה תצבור תאוצה".
