מאחורי הקלעים של תגליות מופלאות
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'ני שוטנשטיין
המשמעותי מבין האתרים החדשים הוא משכנה הרשמי של רשות העתיקות, שנמצא בתהליכי בנייה כבר כמעט שני עשורים. אמנם טרם נפתחו כל הגלריות ומרכז המבקרים (שצפויים להיפתח בשנה-שנתיים הקרובות), אך "סיור הטעימות" המוצע כעת במבנה החדש הוא חוויה יוצאת דופן וסיבה לחגיגה.
הסיור מהווה הצצה ל"מאחורי הקלעים" של עולם הארכיאולוגיה. הוא כולל מפגש עם פסיפסים מרהיבים וחשיפה לממצאים שזה עתה יצאו מהשטח. המבקרים נחשפים לתהליך הגילוי והשימור - מהחפירה ועד להצגת הממצאים בשיטות חדשניות.
הקריה ממוקמת בקריית המוזיאונים בקריית הלאום, בסמוך למוזיאון ישראל ומוזיאון ארצות המקרא. המבנה המרשים, בתכנון האדריכל משה ספדיה, כולל 8 קומות כשקירוי קומת הכניסה מדמה רשת צל בהשראת אוהלי חפירה ארכיאולוגית. בהמשך ייפתחו במבנה גם מרכז מבקרים ענק וגלריה מיוחדת להצגת פעילויות רשות העתיקות במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-15 באוקטובר 2006, אך מאחר שהמדינה הקצתה לפרויקט רק 60 מיליון שקלים, שאר תקציב ההקמה היה תלוי בתרומות ובניית המבנה התעכבה. העלות המוערכת היא כ-400,000 מיליון שקל.
אור וקול על הטיילת
החיזיון הלילי בארמון הנציב
החיזיון העונה לשם היילייט ג'רוסלם, שנחנך במרץ 2024 יאיר את שמי הבירה בשנים הקרובות. המופע האור-קולי משלב מוזיקה ולייזרים ומתפרס על חלקים נרחבים מהעיר, כשהצפייה מתבצעת מטיילת ארמון הנציב המציעה ממילא תצפית עוצרת נשימה.
לאורך הטיילת הותקנה מערכת שמע מתקדמת המאפשרת פיזור סאונד אחיד, ליצירת חוויה היקפית ומלאה. המופע משתמש בלייזרים רבים ברחבי העיר באמצעות מערכת בקרה ייחודית שתוכננה בהתאמה לדרישות אקולוגיות מוקפדות. המוזיקה המקורית מספרת את סיפורה של ירושלים ותולדותיה, ומשלבת מוטיבים מתרבויות ודתות שונות לצד שירים שהם נכס צאן ברזל לעם היהודי.
הסינרגיה הייחודית בין מערב ומזרח, עתיק וחדש, יוצרת מופע שורשי ועכשווי בסימן של מוסיקת עולם מתוך אמירה שבירושלים של העתיד יש מקום לכולם, השלום שורר בה והתפילה תמיד נשמעת. משך המופע הוא 20 דקות.
לביקור: המופע פתוח לקהל הרחב ללא תשלום וללא צורך בהרשמה מוקדמת. ראשון עד חמישי ושבת: 19:30, 20:30, 21:30.
בברלי הילס של הכהנים
הרובע ההרודיאני
אחר כשלוש שנות עבודה, נפתח השנה גם אתר הרובע ההרודיאני - שכונת "בברלי הילס" של ירושלים בימי בית שני שבו חיו העשירים של ירושלים. הרובע נחשף לאחר מלחמת ששת הימים ומאז שנות ה 70- לא ממש השתנה בהנגשה לקהל.
האתר המחודש מציע שחזורים דיגיטליים בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרים למבקרים לראות את העיר כפי שהייתה לפני כ 2,000- שנה בפרטי פרטים חסרי תקדים, ועונה על הצורך העכשווי שלנו לדיוק חזותי ועובדתי. מאפיינים מקוריים כמו פסיפסים, ציורי קיר ומקוואות נשמרו בקפידה, ותצוגות מולטימדיה חושפות כיצד כל חדר רוהט ושימש בחיי היומיום.
בשדרוג הושקעו בסך הכל כ-18 מיליון שקל, והתוצאה משלבת אותנטיות ארכיאולוגית עם טכנולוגיה מודרנית, ומאפשרת לצעוד אחורה בזמן ולחוות את בתי הפאר הללו כפי שעשו פעם תושביהן העשירים.
ראשית הדרכים
השער הקדום
חלק אולי מכירים את האתר בשם הכיכר הרומית מתחת לשער שכם. מאז שנות השמונים של המאה שעברה (1980 הכוונה) מנסים פרנסי העיר למצוא את הדרך בה האתר הזה, שחשיבותו הפוכה מגודלו הפיזי, יכול לתקשר עם הקהל.
בבית השער שנבנה בימי הקיסר אדריאנוס הרומי (שער ניאופוליס של איליה קפיטולינה) פועל כעת חזיון אורקולי מרשים המספר על תפקידם של שערי העיר בתקופת המקרא כמקום חילופי מסחר ותרבות, ובחללים הנוספים דיגיטציה של מפת מדבא ושל משחק רצפה רומי שנחשך במקום (סוג של קנדי קראש תקופתי), תערוכה בהדפסות תלת מימד של שערי ירושלים העות'מאנית, ומחווה אמנותית מרגשת לעמוד מייל האפס, ראשית הדרכים, שעמד בעבר בכיכר כפי שניתן לראות במפת מדבא, ונוכחותו מהדהדת עד היום בשמו הערבי של שער שכם - באב אל עמוד - שער העמוד.
בעיר שבה כל אבן מספרת סיפור, כל שער נפתח לציוויליזציה של המאה ה-21. מהשער הקדום אפשר גם לטפס במדרגות הזמן כ-20 מטר, ולהגיח על גג שער שכם, מול אחת מהתצפיות הכי יפות על ירושלים העתיקה.
חלון אל מכונת זמן
החומה הרחבה
האתר האחרון בשרשרת הזמן הוא החומה הרחבה - אחד האוצרות הארכיאולוגיים הבולטים ביותר בירושלים – שהתגלה בשטח פתוח בלב הרובע היהודי. ביצור עתיק ומרשים זה, ברוחב שבעה מטרים, מחייה במקביל סיפור דרמטי מההיסטוריה התנ"כית ואת תהליך התחדשות הרובע היהודי בשנות השבעים.
כמה פעמים עברתם בסמטה שבין רחבת החורבה והקארדו, ראיתם את הבור באדמה ופשוט המשכתם הלאה? מי שעצר להציץ גילה שזהו לא בור באדמה אלא חלון בזמן, המאפשר הצצה אל שנת 588 לפנה"ס. לראשונה, מאז התגלה בשנות ה-70 על ידי הארכיאולוג נחמן אביגד, הפך הממצא לאתר קולט קהל, המציג את חומת חזקיהו, שנבנתה נגד המצור האשורי. ביצור עתיק ומרשים זה מחייה את סיפורי ההיסטוריה התנ"כית ואת התחדשות הרובע היהודי, באמצעות חיזיון רב-מסכי שמוקרן באתר מספר במקביל את הסיפור התנ"כי ואת התגלית הבלתי צפויה של החומה במהלך חפירות הרובע היהודי המודרני ב-1970. וזהו, לא נספר יותר כדי לא לקלקל את החוויה.
מהפכה דיגיטלית בעיר העתיקה
שינוי מרתק עוברים גם אתרי האגן הקדוש - ירושלים העתיקה וחומותיה, עיר מורשת עולמית של אונסק"ו. כחצי מיליארד שקל הושקעו בחמש השנים האחרונות בהנגשה מחדש של כ-8 אתרים ארכיאולוגיים בציר שבין שער שכם לשער האשפות וברובע היהודי.
לאורך כ-5,000 שנותיה, כל עידן מצא דרך משלו לספר את סיפורה של ירושלים - מגילופי אבן עתיקים ועד כתבי יד מימי הביניים. כעת בעידן הדיגיטלי, ירושלים מצאה את הדרך ללב קהל המאה ה-21 באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.
המבקרים כבר לא רק צופים פסיביים בהיסטוריה אלא הופכים לחלק ממנה. המיזוג בין העולם הפיזי והדיגיטלי מיטשטש, ומאפשר למבקרים קשר אותנטי עם האתרים וסיפורם תוך גישה לשכבות עמוקות יותר של מידע.
שלושה אתרים בשרשרת הדיגיטלית הזאת נפתחו בשנה האחרונה.
