על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) מתוך כ-57 מיליון מקרי מוות בשנה כ-13% (7.4 מיליון ) נגרמות ממחלות לב. גם בישראל המספרים מדאיגים: בעשורים האחרונים מחלות הלב עמדו על כ-15% מכלל מקרי המוות בישראל. גברים נוטים לחלות בהתקפי לב בגיל צעיר יותר, בעוד בנשים הסיכון מתגבר אחרי גיל המעבר.
הנתון המדגיש את החשיבות הקריטית של מניעה ברור ומטריד: אחד מכל שלושה אנשים בעולם המערבי ימות ממחלת לב או כלי דם. בישראל מתרחשים מדי שנה כ-25,000 התקפי לב וכ-8,000 מקרי דום לב פתאומי.
גורמי הסיכון העיקריים
ד"ר דניאל קוקוי, מנהל מערך קרדיולוגי בכללית מחוז ירושלים ויושב ראש של החוג לקרדיולוגיה בקהילה, מפרט כי "הגורמים התורמים לסיכון למחלות לב ידועים וברובם ניתנים לשינוי. הבולטים ביותר הם יתר לחץ דם, עודף משקל (השמנה), סוכרת, עישון, ערכי כולסטרול ושומנים גבוהים בדם (היפרליפדמיה), וכן גורמי אורח חיים כמו תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית וצריכת אלכוהול מופרזת".
יתר לחץ דם הוא גורם הסיכון המוביל למחלות לב ושבץ. כ-1.3 מיליארד אנשים בעולם סובלים ממנו, והוא גורם לכ-10 מיליון מקרי מוות בשנה. "הוא מכונה לעיתים 'הרוצח השקט' משום שאין לו תסמינים מורגשים לרוב, אך לאורך זמן הלחץ המוגבר פוגע בדפנות העורקים, מזרז טרשת עורקים ויכול להוביל ישירות להתקפי לב, אי-ספיקת לב ושבץ".
עודף משקל, במיוחד הצטברות שומן בטני, מהווה גורם סיכון משמעותי ללב. השמנה גורמת לעומס מוגבר על הלב ומקושרת להתפתחות יתר לחץ דם, סוכרת ופרופיל שומנים לא תקין. שמירה על BMI (פרמטר שמודד את מסת הגוף) של כ-25 ומטה והיקף מותניים בריא היא מטרה חשובה למניעה. "שמעתי בהרצאה על מדד GLN - Good Looking Naked - אם אתה ניגש למראה ערום ואם אתה רואה 'חתיך הורס' - אין לך עודף משקל. כמובן שמדובר בבדיחה ולא במדד רפואי מדיד, אבל ההומור מזכיר לנו אמת בסיסית פשוטה: לא מדובר רק במספרים וגרפים, אלא גם בתחושה הפנימית, דימוי גוף ואיכות חיים".
סוכרת - בחולים סוכרתיים הסיכון להתקף לב או שבץ גבוה פי 2-4 מאשר באנשים ללא סוכרת. "למעשה, מקובל להתייחס לסוכרת כמצב השקול בסיכון למחלת לב קיימת, משום שהסכנה לאוטם אצל סוכרתי דומה לזו של אדם שכבר עבר אוטם".
עישון מעלה פי 2-4 את הסיכון למחלת לב כלילית ושבץ. מוצרי טבק גורמים לכ-20% מכלל מקרי המוות ממחלת לב. "הנתון המעודד הוא שהפסקת עישון מפחיתה את הסיכון הלבבי באופן משמעותי ומהיר - תוך שנה מההפסקה הסיכון להתקף לב יורד בעשרות אחוזים", מעיד ד"ר קוקוי.
2 צפייה בגלריה
לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע, אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock, Drazen Zigic)
הרמב"ם ידע מה צריך לעשות
כבר לפני כ- 825 שנה, הרמב"ם הדגיש עקרונות שהרפואה המודרנית מאמתת כיום. על תזונה, הרמב"ם אמר כי 'לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא... ולא ימלא כריסו, אלא יחסיר כמו רביע משביעתו' - כיום ידוע שאכילת יתר והשמנה קשורות ישירות למחלות לב. "דיאטה בסגנון ים-תיכוני נחשבת לתבנית התזונתית המועילה ביותר לבריאות הלב", מסביר ד"ר קוקוי. התזונה מבוססת על ירקות, פירות טריים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, עם שימוש בשמן זית כמקור שומן עיקרי. "מחקרים נבחרים מראים על ירידה של כ-30% באירועי לב בקבוצות שצרכו דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה דלת-שומן". ההמלצות כוללות הגברת צריכת ירקות ופירות, הפחתת מלח לפחות מ-5 גרם ליום, הימנעות ממשקאות ממותקים, והגבלת מזון מטוגן ובשרים שמנים.
על פעילות גופנית אמר הרמב"ם כי 'כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה... אין חולי בא עליו... וכל מי שיושב ואינו מתעמל - כל ימיו יהיו מכאובים'. "ההמלצות העדכניות עומדות על לפחות 150 דקות בשבוע ועדיף עד 300 דקות של פעילות בעצימות מתונה, או 75 דקות של פעילות נמרצת. "כל כמות של פעילות מעל הקיים היא מבורכת - אפילו פעילות קצרה של 10 דקות מספר פעמים ביום מצטברת ומשפרת את הבריאות". מומלץ לשלב גם אימוני כוח פעמיים בשבוע ותרגילי גמישות. הפעילות תורמת להורדת לחץ דם, שיפור רגישות לאינסולין, העלאת כולסטרול "טוב" והפחתת מתחים.
בכל הנוגע לשינה, הרמב"ם אמר כי 'שינת אדם בלילה שמונה שעות... מתחילת הלילה עד סוף שליש הלילה ישן'. היום ידוע ששינה של 7-8 שעות מפחיתה סיכון להשמנה, סוכרת ומחלות לב.
הלקח ממקרה של השחקן אלון אבוטבול: הבדיקות הכי חשובות
מעקב לחץ דם. כל מבוגר צריך למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה-שנתיים. במיוחד מגיל 40 ומעלה, או מוקדם יותר אם יש לו היסטוריה משפחתית של מחלות לב. "מדובר בבדיקה לא פולשנית ופשוטה, אך בעלת חשיבות עצומה", מדגיש ד"ר קוקוי.
בדיקות דם שגרתיות. מומלץ לבצע בדיקת דם כל 3-5 שנים לבדיקת פרופיל שומנים וגלוקוז. "ההנחיות בארה"ב ממליצות על בדיקת כולסטרול מונעת כבר מגיל 20, ואילו בישראל נהוג להתחיל סביב גיל 35-40 בגברים ו-40-45 בנשים", לדבריו. חשוב לבצע בגיל צעיר יותר אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות לב מוקדמות.
בדיקות סקר לב. בהיעדר תסמינים, אין המלצה גורפת לבצע בדיקות מאמץ או דימות לב לכל אדם באופן שגרתי, "בכל מקרה ספציפי, רופא מטפל או קרדיולוג יחד עם המטופל יחליטו על היקף הבירור הדרוש".
המקרה הטרגי של אלון אבוטבול - אדם בן 60, פעיל ובריא למראה, שלקה בדום לב פתאומי מעורר שאלות חשובות. "דום לב פתאומי הוא אירוע נדיר יחסית אך קטלני. במקרים רבים הוא קורה על רקע בעיה סמויה בלב: מחלת לב כללית שלא אובחנה, או הפרעת קצב תורשתית שלא הייתה ידועה". לפי המומחים, 60%-80% ממקרי דום לב קורים באנשים שיש להם מחלת לב ברקע - אשר לעיתים לא מאובחנת עד לאירוע עצמו. גם צעירים ובכושר עלולים לשאת פגם לבבי מולד שבמצבי מאמץ קיצוני מוביל לקריסת הלב. "קיים סיפור מוכר על פלוטרכוס, חייל בשנות ה-30 לחייו שרץ כ-40 קילומטרים אחרי ניצחון אתונה על צבא מלך פרס בקרב מרתון, בשנת 490 לפנה"ס, הכריז 'ניצחנו' ואז התמוטט ומת". מצידו השני של המטבע, "סר וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בשנות ה-40 וה-50, סבל מעודף משקל, עישן סיגרים קובניים והיה חובב אלכוהול, ויחד עם זאת היה פעיל עד גיל 89 ונפטר בגיל 90. אין ספק ששני המקרים האלו הם היוצא מן הכלל, אך הכלל הוא שונה, ואורח חיים בריא ברוב המקרים קשור לפרוגנוזה טובה יותר". בהקשר זה, "בקרב ספורטאים תחרותיים, חובה לעבור בדיקת סקר מגיל העשרה ועד 35. באוכלוסייה הכללית, למי שנמצא בקבוצת סיכון - כגון גברים מעל 40 עם מספר גורמי סיכון או בעלי רקע משפחתי של מוות פתאומי - מומלץ לעבור הערכה קרדיולוגית. בנוסף, צריך לציין כי קיים קשר הדדי בין בריאות נפשית ותחלואה קרדיווסקולרית (מחלות שפוגעות במערכת הלב וכלי הדם) וזיהוי מוקדם לטיפול מקצועי יכול לעזור למנוע אירועים קרדיווסקולריים".
מה לעשות במקרה חירום?
חשד להתקף לב: הסימנים הקלאסיים כוללים כאב לוחץ במרכז החזה שמקרין לזרוע שמאל או לסת תחתונה , קוצר נשימה, הזעה קרה וחולשה קיצונית. "בכל חשד לאוטם חריף - יש לפעול מיד ולהתקשר למד"א. לא לנסות 'להחזיק מעמד' או לנסוע בעצמך לבית החולים".
דום לב והתמוטטות ללא הכרה: במקרה של קריסת אדם באמצע פעילות, ד"ר קוקוי מפרט את הצעדים: "לבדוק תגובה - לנער בעדינות ולצעוק; אם אין תגובה, לבדוק דופק למשך עד 10 שניות. אם אין נשימה תקינה ואין דופק - להתקשר 101 ולהתחיל החייאה בסיסית (CPR) ללא דיחוי: בקצב של כ-100-120 לחיצות בדקה, בעומק של כ-5 ס"מ." בישראל, מרבית מקרי דום הלב (כ-70%) קורים מחוץ לבית החולים, ולכן הציבור הוא קו ההגנה הראשון. בכל דקת עיכוב בהתחלת ההחייאה, סיכויי השרידות צונחים בכ-10-7 אחוזים, השימוש בדפיברילטור אוטומטי (AED) מכפיל ומשלש את סיכויי ההישרדות. "זיהוי הסימנים המוקדמים ותגובה מיידית יכולים להיות ההבדל בין חיים ומוות".
בשורה התחתונה, חשוב להבין כי מניעת מחלות לב היא תהליך מתמשך הכולל שילוב של שינוי אורח חיים, מעקב רפואי סדיר וטיפול תרופתי כשנדרש. ההמלצה היא לבנות יחד עם רופא המשפחה והקרדיולוג תוכנית מניעה אישית הכוללת מטרות ברורות לתזונה, כושר, משקל וערכי יעד ללחץ דם ושומנים. "הקפדה לאורך זמן היא המפתח להפחתת התחלואה", מסכם ד"ר קוקוי. "במציאות שבה אחד מכל שלושה ימות ממחלת לב, הידע והצעדים המונעים הם כלי ההגנה החשובים ביותר שבידינו".
___________
פעילות מינית לאחר אירוע לבבי
נושא שלעיתים נדחק מהשיח הרפואי הוא החזרה לחיי מין לאחר אירוע לבבי. "עבור רוב חולי הלב היציבים, קיום יחסי מין הוא בטוח ומותר בהחלט. יחסי מין מהווים מאמץ גופני ברמה בינונית - דומה לעלייה של 2 קומות ברגל", מרגיע ד"ר קוקוי. הכלל הרפואי פשוט: אם מטופל לב מסוגל לעלות במדרגות או ללכת בקצב רגיל ללא תסמינים - הוא כשיר למאמץ המלווה ביחסי מין. "מחקרים הראו שפעילות מינית מהווה טריגר נדיר מאוד לאוטם - פחות מ 1%- ממקרי התקפי הלב. חזרה לתפקוד מיני משפרת את המצב הנפשי ואיכות החיים".
__________
מוגש מטעם כללית מחוז ירושלים
