המלחמה הקשה שפרצה ב-7 באוקטובר לפני כשנתיים השפיעה על כל אחד מאיתנו, גם אם לא תמיד אנחנו מודעים לכך. מה שהתחיל בשבת שחורה אחת, הפך לתקופה ממושכת של מתח, חרדה ומצוקה נפשית שמשפיעה על מיליוני ישראלים. ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר ראשי של מחוז ירושלים בכללית ומנהל מרכז בריאות הנפש ויניק טלביה, מספר על המספרים המדאיגים, על ההתמודדות של כללית מול האתגרים וממליץ על הצעדים (הפשוטים) שכדאי לקחת כדי לשפר את המצב.
"בשנתיים האחרונות, מאז 7.10 ותחילת המלחמה, קיימת עלייה משמעותית בביקוש לשירותי בריאות הנפש בישראל ובמחוז ירושלים בפרט", מסביר ד"ר רוזיצקי. "הנתונים מראים קפיצה מדאיגה של כ-50% במספר הפניות לשירותי בריאות הנפש בנושא של דיכאון וחרדה בתקופה זו. הסיבות לעלייה המשמעותית באבחון של הפרעות נפשיות, בעיקר דיכאון, חרדה ופוסט טראומה, אינן מפתיעות, למרבה הצער זה המפגש הישיר והעקיף של הישראלים עם תוצאות המלחמה".
מקצוע חדש בעקבות המלחמה
במחוז ירושלים של כללית נרתמו כדי לספק את המענה הנדרש לעלייה בפניות. "הרחבנו משמעותית את שירותי בריאות הנפש. פתחנו 4 מרפאות חדשות גם בירושלים וגם בבית שמש, גם למבוגרים וגם לילדים ונוער", מפרט ד"ר רוזיצקי. בנוסף, הורחבו השירותים במרפאות הקיימות והיקף הספקים החיצוניים - הפרטיים והציבוריים. "דגש מיוחד הושם על שירות לאוכלוסיות רגישות כמו מילואימניקים, אזרחים שסיימו שירות מילואים וחוזרים לאזרחות ואוכלוסיות מפונים שהגיעו למחוז".
אחד החידושים בכללית הוא הכנסת מקצוע חדש- "מאמני חוסן". מדובר בבוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית שעוברים הכשרה ייחודית וממוקמים במרפאות הקהילה. הם נמצאים קרוב לביתם של המטופלים ברחבי הארץ ומעניקים למבוטחי כללית סיוע וטיפול במצוקה נפשית כללית, כזו שאינה ברמה של הפרעה נפשית או חירום פסיכיאטרי. "במחוז ירושלים מאמני חוסן פועלים בכ-30 מרפאות השונות", מספר ד"ר רוזיצקי. לדבריו, התוצאות מרשימות: הרוב המכריע של המבוטחים לא הזדקקו לשירותי בריאות נפש, והעומס על המערכת פחת.
ד"ר רוזיצקי מסביר כי ניתן לחלק את האוכלוסייה לשלושה מעגלים:
מעגל ראשון: בו ממוקמים נפגעי המלחמה באופן ישיר. המעגל זה כולל את אזרחי עוטף עזה שחוו על בשרם את השבת השחורה, ניצולי פסטיבל המוזיקה נובה, חטופים שחזרו משבי חמאס, משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בטבח שבעה באוקטובר או במהלך הלחימה המתמשכת, חיילים ואנשי מילואים שפיתחו תגובות פוסט טראומטיות בעקבות מראות קשים או פגיעה אישית במהלך הלחימה.
מעגל שני: המעגל כולל קרובי משפחה של נפגעים, כמו גם תושבים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה.
המעגל השלישי והרחב ביותר: כאן ממוקמים כלל הציבור הישראלי אשר נחשף לסטרס, חרדות ולחץ מתמשך בעקבות חשיפה לאירועי הטבח והמלחמה באמצעות התקשורת, הרשתות החברתיות והסביבה.
ד"ר רוזיצקי מסביר כי התגובות האופייניות בכל מעגל הן שונות: "במעגל הראשון התגובות הנפוצות הן אבל ופוסט טראומה, במעגל השני - דיכאון קליני וחרדה, ובמעגל השלישי - חרדה כללית ודיכאון משני".
"לא להתבייש"
יש מקרים שבהם אי אפשר ואין צורך להתמודד לבד עם המצוקה. קיימים סימני אזהרה שאם זיהיתם אצלכם או אצל קרוביכם חייבים להדליק נורה אדומה, זה הזמן לפנות לסיוע מקצועי.
סימני אזהרה שחשוב לזהות: יציאה חדה משגרה (הפסקה של עבודה, לימודים או ביצוע מחויבות בבית), הפרעות שינה קשות, ירידה חדה בתאבון וירידה במשקל. הסימנים החמורים ביותר קשורים לאובדנות ופגיעה עצמית: "אובדנות ופגיעה עצמית הם מעגל הרסני שמתחיל מדברים מתונים ואם לא עוצרים אותו, המצב מידרדר יותר ויותר", מדגיש ד"ר רוזיצקי. לכן, חשוב להיות ערניים גם לביטויים שנראים מתונים: "אפילו אדם שאומר 'נמאס לי מהחיים, בא לי למות' - אולי זה נשמע מתון ואולי יעבור, אבל זה משהו שצריך לשים אליו לב ולברר אותו".
ד"ר רוזיצקי מדגיש כי "עדיין קיים סוג של טאבו בקשר לפנייה בנושא בריאות הנפש, אבל אסור להיכנע לו ולהתעלם מהמצוקה. מאוד חשוב לפנות להתייעצות ולטיפול. זה עוזר ואפילו יכול להציל חיים".
איך פונים לעזרה?
"יש היום בכל קופות החולים נגישות גבוהה לשירותי בריאות נפש. גם רופאי משפחה יודעים לתת מענה למצוקה נפשית, יש טווח גדול של שירותים וטיפולים יעילים שאפשר לתת - והם ניתנים בדיסקרטיות מלאה. אפשר לעזור למי שחווה דיכאון, חרדה או פוסט טראומה. אתם יכולים לעזור לעצמכם - אני קורא לכם לא להתבייש או להסס אלא להתייעץ עם הרופא שלכם אם אתם מרגישים את הצורך בכך".
________________
4 דרכים שיעזרו לצלוח תקופה קשה
1- גוף חזק - נפש חזקה
החיבור גוף ונפש משמעותי כאן באופן מיוחד. "גוף חזק משמעו נפש חזקה", אומר ד"ר רוזיצקי. "מחקרים רבים מעידים על כך שפעילות ספורט, כמו פעילות אירובית ואימוני כוח, יעילה בטיפול בדיכאון וחרדה. ההמלצה: "הכניסו ללוח הזמנים שלכם פעילויות ספורט שונות ומגוונות, בהתאם ליכולות ולהעדפות שלכם".
2-חיבור גוף-נפש
בעולם בריאות הנפש מכירים היטב את ההשפעה ההדדית החזקה בין הגוף לנפש, "כך שהרבה מאוד פעילויות שקשורות לחיבור ביניהם, יכולות לעזור לחוסן הנפשי", מסביר ד"ר רוזיצקי. בין הפעילויות המומלצות: מיינדפולנס, מדיטציה עצמית, יוגה, טאי צ'י, צ'יקונג ואמנויות לחימה שונות.
3-שמירה על השגרה כמקור כוח
"דווקא בזמנים קשים של מתח וחרדה, כדאי מאוד לשמור על השגרה, כי בשגרה יש הרבה כוח וערך שמחזקים אותנו. למרכיבים הבסיסיים - עבודה, משפחה, זוגיות, קהילה - יש הרבה כוח בחיזוק של האדם". ההמלצה: לשמור על שגרת עבודה כמה שאפשר, להקפיד על יחסים חברתיים, חיבורים חברתיים - מרמת המשפחה והזוגיות, ועד לרמה של חברים וקהילה.
4-היגיינה נפשית ותזונה מאוזנת
לאורח חיים בריא, ובעיקר לתזונה שלנו, יש חשיבות גדולה. ד"ר רוזיצקי ממליץ: "להקפיד על תזונה מאוזנת. בעתות לחץ יש נטייה להידרדר להרגלי תזונה לא מועילים כמו אכילת פחמימות וסוכרים - אבל זה לא באמת מנחם. התזונה המאוזנת מחזקת אותנו הרבה יותר". דגש חשוב בהיבט זה הוא שמירה על "הגיינה של הנפש", כלומר הימנעות מצפייה מוגזמת בחדשות ומתוכן רעיל וקשה במדיה: "זה יכול לעשות לנו רע ולא באמת עוזר".
מוגש מטעם כללית מחוז ירושלים
