שרי (שם בדוי), בת 52 מירושלים, הגיעה לרופאת המשפחה שלה בכללית בכלל בגלל כאב ברגל. ביקור שגרתי, לא משהו דרמטי. "תוך כדי שיחה, הרופאה שאלה אותי מתי עשיתי ממוגרפיה בפעם האחרונה", היא נזכרת. עניתי לה: 'לא זוכרת, נראה לי לפני שנה'. היא בדקה והתברר שכבר שנתיים לא עשיתי בדיקה". הרופאה הציעה לקבוע תור מייד. שרי נענתה, ולמרבה המזל התוצאה הייתה תקינה. אבל ההבנה שהבדיקה הזו הייתה יכולה להציל את חייה, טלטלה אותה.
"הרגשתי שאני נושמת עמוק בפעם הראשונה מזה זמן", היא אומרת ומוסיפה: "אם זה היה תור או בדיקה חשובה לאחד הילדים שלי, לא הייתי מחכה רגע. אבל כשרק אני בסיפור, זה תמיד נדחה", היא מודה. "בדיעבד, אני מבינה כמה זה היה מסוכן. האחות במרפאה הדריכה אותי להמשיך לשים לב בשנתיים הקרובות אם יופיעו שינויים חריגים, וכך יש לי שקט נפשי אמיתי, ואני גם מזכירה לכל החברות שלי לא לחכות".
סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2025 יאובחנו בישראל כ-5,730 נשים עם סרטן השד, שהן כ-16 מאובחנות חדשות המתגלות מדי יום, וכ-1,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה. על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה מכלל הנשים. עיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50. בכל שנה שיעור הגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כאחוז אחד, רובם המכריע מעל גיל 50.
על פי נתוני סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן אשתקד, מרבית הנשים הישראליות (86%) לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז ה - 7 באוקטובר, כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו של בדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרה-סאונד (30%).
כ-55% מהנשים העידו כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע מזון המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין, 27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.
הבשורה החדשה: אחות מתאמת שד מחוזית
בניסיון לדאוג לרווחתן של מטופלות הכללית, ומתוך ההבנה כי מרגע שעולה חשד לסרטן, כל דקה היא קריטית וחשובה, הושק לפני קצת יותר משנה מערך מחוזי יעודי לנושא זה. בראשו עומדת יפעת ממן שחר, אחות בכירה עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה במערכת הבריאות.
יפעת ספרי על התפקיד
"כשהתחלתי בעבודתי שמתי לב כי משך הזמן הלוקח מרגע שעלה החשד לממצא לא תקין בשד ועד ביצוע ביופסיה הוא פעמים רבות ארוך מידי. האישה מקבלת בשורה מטלטלת, היא חשה חרדה ודאגה רבה ומביעה תחושות של חוסר אונים גדול. חשוב לי שכל מטופלת תבצע את הבירור בזמן הקצר ביותר, בצורה הרגועה ביותר והכי חשוב, תוך התחשבות ברצונותיה, אמונותיה ורגשותיה. את הצוות במרפאת האם (הרופא/ה המטפל/ת, האח/ות וצוות המשרד), אף אחד לא יחליף. אני שם בכדי לסייע להסיר כל מכשול בדרך. הצוותים במרפאות דואגים שאף אישה לא תעבור את המסע הזה לבד. אני שם איתם מהרגע הראשון, כדי להסביר, לתאם, לחזק וגם פשוט להיות שם לכל שאלה. לא פעם פונים אליי מהמרפאות ומבקשים שאשוחח עם הנשים עצמן, ואני עושה זאת באהבה ועם הרבה רגישות. בהכשרתי אני בוגרת תואר שני בסיעוד קליני עם התמחות בבריאות האישה ואני חשה כי הידע שצברתי והניסיון שלי בתחום מסייעים לי רבות לתפירת החליפה המתאימה למטופלת".
מה עושה אחות מתאמת שד?
"מלווה את המטופלת "מאחורי הקלעים", לאורך כל שלבי הבירור ועד שמתקבלת תשובת הביופסיה. אם התשובה מעידה על ממצא ממאיר, אני גם דואגת שבבית החולים היא תגיע לידיים של הצוות המטפל במהירות הכי גבוהה. אני מתאמת בין מרפאות האם, לכירורג שד, אונקולוג, פלסטיקאי, מכוני דימות, פתולוגיה ועוד. מספקת מידע רפואי ברור, מענה לשאלות, והכוונה לכל טיפול בו יהיה צורך".
אילו בדיקות קיימות ואיך קובעים תור?
"הבדיקה הבסיסית ביותר היא אצל רופא/ת המשפחה או רופא/ת הנשים. בבדיקה זו, הרופא יאסוף נתונים על הרקע המשפחתי, על התסמינים וכמה זמן הם נמשכים. לאחר בדיקה גופנית קצרה, יפנו אותך להמשך בירור באמצעות הדמיה של השד.סוג ההדמיה נבחר בהתאם לנתונים האישיים שלך. לדוגמה, נשים צעירות להן יש שד סמיך, לרוב ישלחו לביצוע אולטרסאונד שד, ולא ממוגרפיה.
המסר הוא פשוט וברור: לא לחכות. קביעת תור לבדיקה היא הדבר הקטן והחשוב ביותר שכל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות למען בריאותם. גילוי מוקדם לא רק מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה, אלא גם מעניק שקט נפשי אמיתי.
___________
לאילו סימנים חשוב לשים לב בחזה?
חשוב להכיר היטב את מבנה השד שלך ולזהות שינויים, אם יחולו. בנוסף לבדיקה שגרתית אצל רופא/ת המשפחה או רופא/ת הנשים אחת לשנה, כדאי לשים לב לסימנים הבאים:
שינויים בגודל השד, במיוחד אם השינוי הוא בצד אחד בלבד.
מראה מכווץ של השד או הופעת גומות.
נפיחות באזור בית השחי או עצמות הבריח.
הופעת גוש שנראה לעין או מורגש במישוש.
שינויים בפטמה, כמו קילופים, נוקשות, הפרשה או נסיגה שלה פנימה.
עור השד הופך לבצקתי או מופיע עליו ציור ורידי שונה מהרגיל.
הופעת פצעים או כיבים על עור השד.
כאבים בשד או בבית השחי.
_________
גילוי מוקדם מתחיל במודעות והיכרות עם הגוף שלנו, כאשר ישנן מספר קבוצות סיכון עיקריות שחשוב להיות מודעים אליהן:
נשים מעל גיל 50: זוהי קבוצת הסיכון הגדולה ביותר. רוב מקרי סרטן השד מתגלים דווקא בשנים אלו, אך החדשות הטובות הן שהבדיקה פשוטה, קצרה וזמינה לכולן. ההמלצה היא לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.
נשים נשאיות של מוטציות גנטיות: כ-10% ממקרי סרטן השד מקורם בנוכחות מוטציות גנטיות. בישראל, אחת מכל 40 נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של מוטציות גנטיות בגן BRCA. כללית מציעה בדיקת דם פשוטה וחינמית לאיתור נשאות זו, אותה מומלץ לבצע פעם אחת בחיים. ניתן להזמין תור לבדיקה באפליקציה של כללית או דרך מוקד זימון תורים. (לאחרונה נכנסה לסל הבריאות בדיקת דם לאיתור נשאות מוטציה בגן BRCA גם לנשים ממוצא אתיופי).
נשים עם סיפור משפחתי של סרטן שד או שחלה: אם יש אמא, אחות או בת שחלו בסרטן שד או שחלה, זהו סימן שחשוב להיבדק. רופא/ת המשפחה יכול/ה במקרה זה להפנות לייעוץ גנטי או למעקב מותאם אישית, הכולל בדיקות הדמיה נוספות או ביצוע ממוגרפיה מוקדמת יותר.
נשים צעירות עם גורמי סיכון נוספים: גם נשים צעירות אינן חסינות. טיפולים רפואיים בעבר (כמו חשיפה לקרינה), מחלה קודמת בשד, או שימוש ממושך בהורמונים, כל אלה סיבות טובות לשוחח עם הרופא/ה על מעקב מותאם אישית.
___________
מוגש מטעם כללית מחוז ירושלים
