18 אחוזים ממקרי החצבת שהתגלו בישראל אובחנו בירושלים. כך עולה מנתוני משרד הבריאות.
בעקבות התפרצות המחלה, יצא המשרד בקריאה לכל מי שלא חוסן, לנהוג באחריות כלפי עצמו וסביבתו ולהתחסן בהקדם האפשרי. "מחלת החצבת היא מחלה מדבקת ביותר", ציינו במשרד הבריאות, "ונעשות פעילויות לעידוד ההתחסנות בקרב הציבור הכללי בארץ ובקרב אוכלוסיות שבהן שיעורי ההתחסנות נמוכים יותר". בישראל מחסנים נגד חצבת תינוקות בגיל שנה ופעם נוספת בכיתה א' או ב'.
אולי יעניין אתכם:
4,000 איש חוסנו
בעיריית ירושלים עוקבים בדאגה אחר הנתונים ואחרי פעילות לשכת הבריאות המחוזית לניטור המצב ולבלימת שרשראות ההדבקה. בעירייה מציינים כי מאז היוודע ההתפרצות, חוסנו בעיר למעלה מ־4,000 תושבים עד כה, והעירייה מעודדת את הציבור להמשיך ולהתחסן. לצורך כך הורחבו, בין היתר, שעות הפעילות בטיפות החלב תוגברו באופן משמעותי, כפי שפורסם באתר העירייה ובאמצעי ההסברה העירוניים. "העירייה עושה שימוש במגוון ערוצי הסברה - בהם מסרונים והודעות קוליות בעברית וביידיש, המותאמות על מנת להנגיש את המידע לכלל אוכלוסיות העיר", סיפרו בכיכר ספרא.
"אוכלוסיה ענקית לא מחוסנת"
"הדבר היחיד שצריך לעשות זה להתחסן", פוסק מומחה ברפואת המשפחה ומחלות זיהומיות בכללית מחוז ירושלים, חבר בהצט״מ של משרד הבריאות וראש צוות מחלות זיהומיות בצה״ל, ד"ר יאן מיסקין. "מבוגר שלא מחוסן - מגיע לקופת חולים, קטין שלא מחוסן - מגיע לטיפת חלב, אין שום הגנה אחרת. זאת מחלת הילדים הכי קשה שיש, יש לנו אוכלוסיה ענקית שלא מחוסנת".
למה המחלה מתפרצת דווקא עכשיו?
"כי מאז 2018-19, שאז לא היתה חצבת, נולדו עוד ילדים שההורים שלהם מתעקשים לא לחסן אותם. יש לנו אוכלוסיה שזה כמו אש בשדה קוצים וזה כל הזמן מטפטף מאירופה, וזה כמו שהניצוץ יגע בפתיל וזה יתפוצץ. במיוחד שזה תפס באוכלוסיות עם שיעורי התחסנות מאוד נמוכים".
לדברי מסקין, שיעור התחסנות בקרב האוכלוסיה הערבית הם מצוינים. אצל החרדים הרבה פחות, אבל לא רק אצלם. "יש אנשים חכמים מאוד שחושבים שהחיסון יכול לגרום לכל מיני מחלות שזה לא יכול לגרום ושמישהו אחר יתחסן ואז הילד שלו יהיה מחוסן. מוצאים אותם בעשירונים העליונים. רוב מדינת ישראל מחוסנת, אבל הבעיה היא שזה לא אחיד. בירושלים יש איזורים עם 90 אחוזי התחסנות ויש אזורים עם שיעור מאוד נמוך. השבוע התגלו עוד 2 חולים, אבל ההשערה שלנו היא שאנחנו לא רואים יותר חולים משום שהם נשארים בבית. הם מדביקים את הסביבה שלהם והסביבה תדביק הלאה".
לדברי ד"ר מיסקין, אם לא חיסנתם את הילד והוא נדבק בחצבת, כבר אין לכם סיבה לחסן אותו. הילד כבר מחוסן לחצבת, אבל, שימו לב, הוא ישאר עם מערכת חיסונית פגועה למשך 3 חודשים. אצל המבוגרים זה שונה.
"מי שנולד לפני 1957 נחשב מחוסן, מי שקיבל את כל החיסונים ונולד אחרי 1977 - מחוסן פעמיים", מבהיר מיסקין. "למי שנולדו בין לבין אנחנו ממליצים להתחסן".
"לערב את הרבנים"
"יש בעיה עם החיסונים, לא כולם מתחסנים ויש לזה השפעה על כולנו", מתרה חברת ועדת הבריאות העירונית, לורה ורטון (האיחוד הירושלמי). "יש לנו אחריות כלפי הילדים שלא מתחסנים וגם כלפי הורים שלא מבינים למה זה חשוב, קשה לי להזדהות ולהבין אותם אבל אני מנסה, ובסופו של דבר יש לנו אחריות על הציבור ואנחנו צריכים לדאוג שכולם יהיו בריאים.
"בעבר, בתקופת הקורונה, היו פניות גם לרבני הציבור החרדי כיוון שהם משפיעים על הציבור, ואני ממליצה לפנות אליהם גם עכשיו. יש לנו מחלקה בריאות הציבור מאוד טובה ואחראיות טיפות חלב שעושות עבודה מצויינת. אבל במקרים כאלה בעת מצוקה המערכת העירונית צריכה לפנות לכל מקום בו לא מקיימים את כל ההמלצות הרפואיות ולנסות לשכנע אותם לפעול בהתאם להמלצות של משרד הבריאות. יש בישראל בכלל ובירושלים בפרט מערכת בריאות מצוינת ואנשים מצוינים ואני חושבת שאנחנו צריכים לדאוג לכך שכולם פונים וממלאים את ההמלצות שלהם".
אפקט ל"ג בעומר
יצוין, כי בכירים במערכת הבריאות הזהירו בחודש שעבר מפני אפשרות לגל חדש של חולים בעקבות הילולת ל"ג בעומר במירון. הסיבה לכך היא שבירושלים ובעוד מספר ערים חרדיות יש אוכלוסיה של קיצוניים המסרבים להתחסן, והנסיעות של ילדים חולים או כאלה שלא חוסנו, באוטובוסים וברכבת, עלולים היו לאפשר הדבקה המונית.
כפי שנחשף ב"ידיעות ירושלים", לפני קרוב לשנתיים הוחלט במשרד הבריאות להקטין את הפרסום למגזר החרדי, אולם לפני מספר שבועות, עם התפרצות גל החצבת, במשרד פנו למנהלת משרד פרסום ויח"צ מהמגזר החרדי. מאז בוצע תדרוך כתבים חרדיים עם ד"ר שרון אלרעי פרייס, ופורסמו מספר ידיעות בתקשורת המגזרית. בנוסף, הוצבו במירון עמדות לחיסון חצבת, אבל הוחלט שלא לנסות ולהגביל את מספר המבקרים, אחרי שבשנה שעברה היתה הגבלה בגלל המלחמה, וקדם לכן היתה הגבלה במשך שנתיים בגלל הקורונה.
