הידעתם? בישראל חיים כיום כ-660 אלף חולי סוכרת, כך עולה מנתוני הרישום הלאומי לסוכרת. ביחס לאוכלוסייה המונה כ-10 מיליון בני אדם, הרי שמדובר על קרוב ל-7 אחוזים מתוכם המתמודדים עם סוכרת, אשר נחשבת גם לגורם התמותה הרביעי בישראל.
מתוך הבנה של הצורך באבחון המחלה בשלב מוקדם, לצד הדרכה נכונה של אופי הטיפול לטובת שיפור חייהם של המטופלים המתמודדים עימה, פועל מזה כשנתיים במחוז ירושלים של כללית, מיזם מעורר השראה תחת השם "סיירת סוכרת". כל צוות הפועל בשורות הסיירת כולל 2 רוקחות ואחות המעניקים טיפול לסדר גודל של 10 מטופלים מדי מפגש.
הסיירת הינה למעשה קבוצה של מומחים המורכבת מרופאי עיניים, רוקחים ומערך אחיות מקצועיים. תפקידם המרכזי הינו מתן מענה עבור מטופלים המצויים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המחוז, לטובת הנגשת שירות ייעודי, הכולל הדרכה, אבחון וטיפול ממוקד, כזה שנועד בראש ובראשונה להעלות את המודעות בקרב המטופלים על מנת שיוכלו לחיות לצד המחלה באיכות חיים טובה ככל הניתן. לראיה, צוותי הסיירת מגיעים ליישובים מרוחקים הנכללים בתחומי המחוז, ובכך מנגישים את השירות מבלי לוותר אף לא על מטופל אחד.
"הסוכרת בהגדרה היא מחלה גנטית שקטה", מעידה קטיה סיגלוב, אחות מומחית סוכרת ומנהלת מערך האחיות במרפאת 'נופי הסלע' של כללית במעלה אדומים, אשר מתייחסת מצידה למגמה המדאיגה ביחס למחלה שהולכת ומתרחבת גם בקרב קהלים צעירים: "אנו עדים בשנים האחרונות כיצד הסוכרת הופכת למחלה הרבה יותר צעירה מעבר. היא תופסת תאוצה כבר בגילאי 35-30, כולל סוכרת סוג 2 שהרבה יותר קשה לאזן אותה. בניגוד למחלות אחרות, הסוכרת לא מלווה עם כאבים, אלא שכאן בדיוק טמון הקושי, שכן ללא תסמינים שכאלו, יש מי שנוטים לזלזל בה ולא לייחס לה חשיבות. חשוב להבין שלא כל בן אדם יכול להתמודד עם המחלה, שכן המשמעות שלה עבור אדם צעיר היא הפיכתו בעצם למטופל גריאטרי לכל החיים. למעשה, יש לא מעט אנשים שמתביישים במחלה או מתקשים לקבל את הסיטואציה, עד לכדי מצבים מאוד לא נעימים, כמו רמות סוכר גבוהות, הפרעות בראיה, פגיעה בכליות ועוד. לכן, ביצוע בדיקות מקדימות והעלאת המודעות לאבחון הסוכרת בשלב מוקדם ככל האפשר הן קריטיות על מנת למנוע הידרדרות רפואית".
תפקידה של 'הסיירת' על פי סיגלוב נועד להגיע עד לישובים הקטנים ביותר, במטרה להנגיש את המידע החשוב להתמודדות עם הסוכרת עד לאחרון המבוטחים. "הסיירת מגיעה למקומות רבים ומגוונים, מתוך תפיסה שנועדה לספק למטופלים את המענה האיכותי ביותר. זה כולל הדרכות רוקחיות אשר מועברות באופן שוטף, כאשר השאיפה היא לייצר אמפתיה דרך הטיפול וההדרכה, כך שהמטופלים ירגישו בנוח מול הצוותים המטפלים ויוכלו להתמיד בביצוע הפעולות הנדרשות באופן קבוע".
לשאלה מה כוללות הפעולות המתוארות, משיבה סיגלוב: "הרעיון הוא להוביל את המטופלים להרגלי תזונה נכונה כחלק מאורח חיים בריא, תוך הסתגלות להתמודדות עם המחלה. זה יכול לכלול הכנת תפריט, שינוי מינון תרופתי, העלאה או הורדה של אינסולין. אנחנו מרגישות שכל מטופל הוא ממש כמו 'ילד' שזקוק למסגרת. התפקיד שלנו הוא לספק להם את זה, ובמקביל לתמוך בהם יד ביד לאורך כל הדרך".
סיגלוב מספרת על מקרה אישי, כזה שממחיש את חשיבות העשייה שלה ושל חבריה לסיירת. "הגיע אליי מטופל צעיר בן 30 ששרד את מסיבת 'הנובה'. אחרי שניצל הוא טס לארצות הברית, שם החל להרגיש ברע. הוא העיד על עייפות ממושכת שהגיעה ממש להתעלפויות. כשחזר ארצה התאשפז למשך מספר ימים, אז התגלתה אצלו סוכרת. כשפגשתי אותו לראשונה הוא היה ממש מבולבל, לא ידע איך להזריק ולטפל בעצמו. עברתי איתו ממש צעד אחר צעד. למעשה, אנחנו נמצאים בקשר קבוע עד היום. הפידבק ממנו ומבני המשפחה שלו פשוט מדהים. הם מאוד מעריכים את הכתף התומכת והליווי. מבחינתי זה שווה את הכל".
הסוד שבהדרכה
דמות פעילה נוספת בסיירת הסוכרת היא רגינה ליאחובצקי, מנהלת רוקחות במנהלת התיישבות, בעלת ניסיון של קרוב לשני עשורים, ומי שאחראית מצידה על לא פחות מ-10 בתי מרקחת סך הכל.
לדבריה: "אחד הצעדים החשובים ביותר שהסיירת מבצעת הינו הדרכה רוקחית למטופלים. אנחנו מגיעים עד אליהם, עוברים יחד על התיק הרפואי ומוודאים כי הם רוכשים ומקבלים את כל התרופות הנחוצות להם, מסבירים על המינון הדרוש ועל תופעות לוואי שעלולות להתרחש, זאת בשילוב עם סדנאות מקצועיות לאורח חיים ועידוד תזונה נכונה וקיום פעילות גופנית".
עד כמה המטופלים משתפים פעולה עם ההדרכות הללו? "יש היענות מאוד מרשימה. אנחנו בעיקר מגלים הרבה מאוד אנשים שפשוט לא מכירים את הסכנות שהמחלה הזו כוללת. הגיע אלינו לאחרונה מטופל שפשוט הפסיק ליטול את התרופות להורדת לחץ הדם, בטענה שהוא 'לא רוצה להתמכר'. הוא נחשב על פי המדדים הרפואיים כפצצה מתקתקת, ממש עניין של זמן עד שחלילה יעבור אירוע לבבי. בנינו איתו מיד תכנית מסודרת שכללה הפניה לרופא, כולל הסברים מפורטים על אופי הטיפול ומינון התרופות, שהוא ללא צל של ספק בעל חשיבות מצילת חיים. במקרים אחרים, היו לנו מטופלים שמבחינה סוציו-אקונומית פשוט לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש תרופות. הפנינו אותם לעובדת סוציאלית שמצאה עבורם פתרון דרך קרנות שונות. זהו המעט שאנחנו יכולים לעשות".
ליאחובצקי מוסיפה כי "הסיירת ממשיכה להתרחב למנהלות נוספות במחוז. היא מוכיחה את עצמה מדי יום כמצילת חיים, ממצבת את הרוקחים כחלק מהצוות המטפל ונכנסת ישירות לתוך הצ'ק-ליסט, יחד עם מעקב צמוד של רופא ואחות. נמשיך לתרום מעצמנו על מנת להרחיב את השירות ולהיענות לצרכים של כלל המטופלים".
שומרים על הבריאות במלחמה
לכבוד שבוע הרוקח.ת שמצוין השנה ב-10-16.11, בכללית מחוז ירושלים מפנים זרקור לעשייה הברוכה של הרוקחים בזמן המלחמה עם השירות: 'ייעוץ רוקחי יזום' שמאפשר פגישה אישית והדרכה עם רוקח. במחוז ירושלים יש 116 בתי מרקחת שמספקים שירות למבוטחי הכללית, 140 רוקחות ו-43 רוקחים שעובדים ללא לאות בשוטף ובמיוחד לאור האירועים הקשים בשנה האחרונה. לאחר אירועי ה- 7.10 מטופלים רבים פונו לירושלים. בין הצוותים הרפואיים שהתגייסו למען המפונים היו רוקחים, שדאגו להספקת תרופות סדירה למפונים ובמקביל המשיכו הרוקחים במפגשי 'ייעוץ רוקחי יזום', למבוטחי המחוז.
מגר' עידית לוי מנהלת רוקחות מחוזית: "ייעוץ רוקחי יזום/הדרכה רוקחית משמעותה היא פגישת ייעוץ אישית בין הרוקח/ת למטופל/ת ומטרתה לקדם שימוש נכון בתרופות והתמודדות עם בעיות וקשיים ביישום הטיפול התרופתי. בפגישה ניתן למטופל/ת ייעוץ מקצועי אודות תרופות אותן הוא נוטל, בדגש על זמני נטילה נכונים, נטילה ביחס לאוכל, שימוש נאות במשאפים, אחסון נכון של תרופות וכדומה. בסיום ההדרכה, הרוקח/ת מצייד/ת את המטופל/ת במסמך המפרט את התרופות השונות שהמטופל נוטל ואת האופן הרצוי לנטילתן".
מה החשיבות ב'ייעוץ רוקחי יזום'? "החשיבות של ייעוץ רוקחי יזום עולה במיוחד בזמנים של חוסר ודאות ומצבי משבר כמו במהלך מלחמה. בעתות לחץ וסיכון, אנשים עלולים לשכוח לקחת תרופות באופן סדיר, או להתמודד עם קשיים בשמירה על אורח חיים בריא עקב שיבוש בשגרה. הרוקחים/ות יכולים להבטיח שהמטופלים ממשיכים להשתמש בתרופותיהם כראוי, ומספקים מידע על אינטראקציות בין תרופות למחלות או לתנאים משתנים הנובעים מהמצב, כמו דחק או חוסר שינה.
היענות לטיפול התרופתי במצבים כאלה קריטית כדי להימנע מהחמרת בעיות בריאותיות קיימות, כגון מחלות כרוניות, ובמיוחד לנוכח הסיכון המוגבר למצבים רפואיים חריגים תחת תנאי מלחמה.
בנוסף, שמירה על אורח חיים בריא – כולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ושינה מספקת – יכולה לשפר את יכולת ההתמודדות עם האתגרים הבריאותיים שמביא עמו המצב הביטחוני. הרוקח בתהליך זה לא רק מספק תרופות, אלא גם עוזר למטופלים לשמור על בריאותם לאורך זמן, ומספק תמיכה מקצועית שתורמת להבטחת איכות החיים, גם בתקופות קשות במיוחד".
כמה זמן קיים השירות? "השירות קיים למעלה מ- 13 שנה, אך השתרש מאד בשנים האחרונות". כמה הדרכות קיימתם השנה? "השנה כבר קיימנו כ- 1,300 הדרכות למטופלים". איפה ניתן להשיג את השירות? "השירות ניתן בכלל בתי המרקחת במחוז, והיא מסכמת: "בעומס הפיזי והמציאות הקשה, אחד הגורמים החשובים ביותר לשמירה על הבריאות האישית הוא טיפול רפואי מדויק וכאן נכנס השירות שלנו לרווחת המטופלים".
מימין לשמאל, הרוקחות מרגריטה שרמן, רגינה ליאחובצקי והאחות יקטרינה סיגלוב
עידית לוי מנהלת רוקחות בכללית מחוז ירושלים עם צוות הרוקחים
עידית לוי מנהלת רוקחות מחוזית, סלומה מרטן רוקחת אחראית במרפאת אפרת הזית ורגינה ליאחובצקי, מנהלת רוקחות במינהלת התיישבות בכללית מחוז ירושלים
תמר גלמן מנהלת בית מרקחת התמר בביתר עילית
