"מפרוץ המלחמה יש עלייה משמעותית של בין 30-50 אחוז בפניות למערך בריאות הנפש בכל הארץ וגם אצלנו כאן במחוז ירושלים של כללית" אומר ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר ראשי בכללית מחוז ירושלים. "הפניות מתקבלות מכל המגזרים- חרדים, ערבים, מבוגרים וגם ילדים ונוער".
ספר על סוגי הפניות שאתם מקבלים
"הפניות בנוגע למצוקה נפשית דיכאון וחרדה, הפרעות שינה ויש גם פניות יותר ספציפיות של נפגעי "נובה" שהרבה מהם מתגוררים באזור ירושלים, יש לנו הרבה פניות של אנשים שקרובי המשפחה שלהם גויסו ומשרתים בסדיר ובמילואים והם חווים מצוקה נפשית בעקבות כך. בירושלים היו יותר מ-20 אלף מפונים מהצפון והדרום, טיפלנו ואנחנו מטפלים בהם במסירות רבה".
כיצד ההשפעה של המלחמה באה לידי ביטוי באוכלוסיות השונות?
"אנחנו רואים עלייה במצוקה המשפחתית- יש הרבה מאוד הורים או אחים שגויסו למילואים לתקופות ארוכות וזה מטיל עומס על המשפחה מבחינה כלכלית ונפשית. גם סביב אירועים גדולים כמו "ליל הכטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן" יש עלייה בתלונות על חרדה, מתח נפשי. גם למטופלים של בריאות הנפש שטופלו אצלנו לפני המלחמה וסובלים מהפרעות נפשיות, יש החמרה במצב כי יש יותר לחץ, דאגה".
4 צפייה בגלריה
ד״ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר ראשי בכללית מחוז ירושלים
(צילום באדיבות שירותי בריאות כללית)
יש מקרה זכור לך במיוחד של מצוקה נפשית שהסתיימה בצורה טובה?
"טיפלנו באישה שבעלה גויס למילואים בפעם שלישית בתוך תשעה חודשים, יש להם שלושה ילדים קטנים והיא נשארה איתם לבד. היא חוותה עוד קודם חרדה, אבל בגלל הגיוס שלו הייתה אצלה התגברות של חרדות והחמרה דיכאונית בעקבות המצב. אנחנו הגברנו את תדירות המפגשים במרכז בריאות הנפש של כללית טלביה ובעזרה של שינוי תרופתי וטיפול פסיכולוגי הצלחנו ממש להרים ולתת לה כוחות ומשאבים להתמודד עם המציאות.
עוד מקרה זכור הוא של ניצול מ"מסיבת הנובה" שהייתה לו הפרעת פוסט טראומה שהתבטאה בסיוטים, הפרעות שינה, חרדות ועצבנות. על ידי התערבות של טיפול תרופתי ופסיכולוגי, הוא הצליח להשתפר ולחזור לעבודה ולפעילות שיגרתית".
ספר על מרכז בריאות הנפש של כללית בטלביה
"מרכז בריאות הנפש של כללית בטלביה הוא מרכז וותיק מאוד, הוא נמצא בבניין היסטורי יפיפיה, אחד מהראשונים בארץ- המרפאה הוקמה כבר בשנת 1949. בעבר היה במקום בית חולים פסיכיאטרי שנסגר לפני 20 שנה. במרכז יש מרפאה, ואשפוז יום פסיכיאטרי (שבו המטופלים עוברים טיפול אינטנסיבי פרטני וקבוצתי עד הצהריים). יש לנו צוות מרפאה גדול ומטפלים במגוון של הפרעות נפשיות. הצוות כולל: פסיכיאטריים, פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנות ועוד".
יש לך טיפים להתמודדות עם המצב?
נורמלי זה הכי: צריך לעשות נורמליזציה של המצב- לפעמים יש פער בין המציאות האובייקטיבית לבין מה שאנחנו חווים בנפש שלנו, כלומר אין ספק שהמציאות קשה, התגובה שלנו צריכה להיות מותאמת למצבים של סטרס, יש יותר חרדות ויותר חששות ומצוקה כללית ולא צריך להתעלם מהם.
לדעת להמשיך בשגרה: למרות כל הלחץ והסטרס שנמצא מסביב. לכל בן אדם יש שיגרת חיים- עבודה, לימודים, בית, משפחה, תחביבים, השיגרה הזו היא מה שמחזק אותנו ומייצב אותנו.
צמצום חשיפה למדיה: מאוד מומלץ להוריד מינונים של חשיפה לתכנים קשים, מלחמה וחדשות, זה סוג של התמכרות שגורם לנו לשקוע בשליליות שיכול להביא אותנו לחרדות ודיכאון.
שמורות טבע של פנאי שישמרו על איזון נפשי: ביום יום, אנחנו צריכים פינות של שקט שישמרו על האיזון שלנו כמו: פעילות גופנית, תחביבים, פעילות חברתית עם אנשים שאנחנו אוהבים, תחביב אהוב, מדיטציה".
ילדים הם חלק מהמלחמה
אלעד קובארי לוי, עו"ס ראשי בבריאות הנפש במחוז ירושלים מספר כי המחיר שגובה המלחמה מילדים ונוער הוא שונה מכל מה שהכרנו עד כה. "אנחנו מדינה שעוברת ממשבר למשבר. עוד בתקופת הקורונה ראינו שיש עלייה במקרים של הפרעות אכילה אצל ילדים ויש תופעה של נשירה ממסגרות, ברגע שנגמרה הקורונה עברנו למשבר הבא שזה היה מבצע 'שומר החומות'. אין אצלנו רגע דל, אירוע רודף אירוע בכל החזיתות, אנחנו עדיין לא בפוסט טראומה אלא בטראומה ויש לכך השפעה עצומה על הנפש, הרבה יותר מאירוע בודד שנגמר".
4 צפייה בגלריה
אלעד קובארי לוי, עו”ס ראשי בבריאות הנפש בכללית מחוז ירושלים
(צילום באדיבות שירותי בריאות כללית)
קובארי לוי מסביר כי השוני במלחמה הנוכחית לעומת אירועים בעבר היא שזאת הפעם הראשונה שילדים הם חלק מהמלחמה "בקורונה הילדים חוו אותה אך הם לא היו האוכלוסייה הפגיעה. הפעם, הילדים הם חלק מהמלחמה כי חלקם היו פצועים והיו ילדים הרוגים, הם חלק מהאירוע עצמו, הם רואים את ההורים מגויסים, רואים אנשים עם נשק ברחובות, שומעים את המילה 'חטופים', הם שומעים ורואים מאנשי חינוך ומההורים מצב של שיגרה אחרת. נכנסנו לשגרה חדשה ושונה. לא דומה לשיגרה שהייתה קודם".
מה לגבי הרשתות החברתיות? גם להן יש השפעה מכרעת על המצב הנפשי.
"צריך לעשות הבחנה- גילאי 3-6 עדיין לא חשופים באופן ישיר לרשתות החברתיות. את הנעשה הם שומעים במסגרות החינוכיות, ההורים והחברים. אצל הילדים היכולות לתמלל שונה ולכן האירוע נצרב בזיכרון רגשי, כלומר יש לו השפעה רגשית שבאה לידי ביטוי בצורה פיזית".
יש לך דוגמא?
"הגיע ילד צעיר שלכאורה מתפקד רגיל, ההורים פנו בגלל בעיה של טיקים בלתי נשלטים. הטיקים החלו עם תחילת המלחמה ובטיפול הבנו שיש קשר ישיר לחרדה שהוא חווה עם תחילת המלחמה. ההורים לא קישרו את שני הדברים. ילדים לא אומרים 'אני בחרדה מהמלחמה', החשש והפחד שלהם יכול להתבטא בכאבים שונים, טיקים לא רצוניים, רגרסיה באבני דרך התפתחותיים- ילד שחוזר להרטיב, ילדים שחזרו לישון במיטת ההורים, הפרעות אכילה, מסתגרים, לא פוגשים חברים. היכולות של נוער וילדים לספר על הקשיים שונה מהמבוגר".
איך יודעים לאתר ילד שחווה חרדות?
"כאשר יש תופעות חריגות מתמשכות אצל הילד כמו הרטבה, חרדתיות, היצמדות להורה באופן קיצוני כלומר שהיה שינוי והוא ממשיך- צריך לפנות לעזרה מקצועית".
כיצד צריך להתנהל עם ילדים בימים אלה?
"קודם כל – ילד שמשחק ומתקשר זה סימן לבריאות. דבר שני- המבוגר צריך לתווך ביום יום מצבים בצורה נכונה כי הרי כל יום יש אירוע אחר, אז לא להראות לילדים תמונות גרפיות, כן לדבר בצורה מותאמת לגיל".
____________________________
טיפולים ממוקדים ויעילים
בעקבות ה- 7.10 והטראומה הלאומית, כללית במחוז ירושלים פיתחה שירות חדש ומהפכני שנקרא ‘מאמני חוסן‘
בתגובה לביקוש הגובר למענה בתחום בריאות הנפש, כללית במחוז ירושלים גאה להשיק שירות חדש של "מאמני חוסן". צוותים ראשונים של מאמנים אלו, שעברו הכשרה ייחודית, החלו לעבוד במרפאות שונות ברחבי המחוז.
"עם פרוץ המלחמה אנו עדים לגידול הדרמטי בפניות בתחום בריאות הנפש", מדגיש ארז לוי, מנהל מחוז ירושלים בכללית. "כללית שנמצאת בחזית העשייה מהיום הראשון למלחמה, מלווה את המטופל יד ביד לאורך כל הדרך. השירות החדש של מאמני חוסן ייתן מענה למטופלים שזקוקים להתערבות מהירה וקצרה".
מאמני חוסן שובצו ב-20 מרפאות של כללית במחוז ירושלים (ירושלים, מבשרת ציון, מעלה אדומים, בית שמש, בקעת הירדן, אלי ועוד).
שירות זה מיועד לאנשים המתמודדים עם מצוקות רגשיות בינוניות, כגון חרדות, לחץ וקשיים רגשיים אחרים. מאמני החוסן יעניקו כלים פרקטיים להתמודדות עצמית, תוך שימוש בפרוטוקולים קצרים וברורים. המטרה היא לסייע למטופלים לפתח חוסן נפשי ולשפר את איכות חייהם.
ניתן לקבוע תור לטיפול עם מאמן חוסן באמצעות מוקד כללית הארצי בטלפון 8703*
מוגש מטעם שירותי בריאות כללית
פורסם לראשונה: 09:09, 11.09.24
