אנחנו חווים אתגרים, התמודדויות, חוויות מרגשות ולצערנו חוויות פחות נעימות אשר משאירות בנו חותם וגורמות לנו לחשוש מהבאות. הדברים האלו גורמים למתח נפשי, למי יותר ולמי פחות.
מהו המתח הזה ומה עלולות להיות השלכותיו?
מתח הוא מנגנון הגנה. ההיפותלמוס, מגדל פיקוח זעיר במוח, שולח פקודה לשחרר הורמוני דחק אדרנלין וקורטיזול, אשר גורמים לדריכות. זה טוב במצבי חירום, כמו כמעט תאונת דרכים. כשהסכנה עוברת, ההוראה מפסיקה והגוף נרגע.
אם המתח נגרם מהאתגרים היומיומיים זהו מתח מתמשך ותגובת דחק מתמשכת. כאשר רמות הלחץ נשארות גבוהות מהנדרש להישרדות, הדבר גובה מחיר מבריאותנו. מתח כרוני יכול לגרום למגוון תסמינים ולהשפיע על הרווחה שלנו.
כל שינוי יכול לגרום ללחץ, אפילו שינוי טוב. חשוב איך אנו מגיבים אליו. מה שעשוי להיות מלחיץ שונה מאדם לאדם. ייתכן שאדם אחד לא ירגיש לחוץ מפרישה מהעבודה, בעוד אחר כן. דברים שעלולים לדחק הם פיטורין, גירושים, ארגון חתונה, מלחמה ועוד.
תגובת האדם ללחץ תלויה במשאבים וגורמי התמך של כל אחד מאתנו, הניסיון הקודם ואף מהמצב הכלכלי. לכן, אין אחד הדומה לשני הן בתגובה והן בטיפול.
כיצד הלחץ יכול לפגוע בנו?
הורמוני דחק המופרשים לאורך זמן, בלחץ מתמשך, יכולים לפגוע בכל מערכות הגוף: אנו נושמים מהר יותר כדי להזרים דם עשיר בחמצן. אם קיימת בעיית נשימה כמו אסטמה זה מקשה עוד. תחת לחץ, הלב שלנו מפמפם מהר. הורמוני הלחץ גורמים לכלי הדם להתכווץ ולהפנות יותר חמצן לשרירים, כדי שיהיה יותר כוח. אבל זה גם מעלה את לחץ הדם. כתוצאה מכך, מתח תכוף או כרוני יגרום ללב לעבוד קשה מדי, זמן רב מדי. כאשר לחץ הדם עולה, עולה הסיכון לשבץ או להתקף לב.השרירים מתכווצים כדי להגן על עצמם מפני פציעה בדחק. הם משתחררים ברגע שאנו נרגעים, אבל אם אנו כל הזמן בלחץ, ייתכן שהשרירים לא יירגעו. שרירים תפוסים גורמים לכאבי ראש, גב וכתפיים.
דחק מגרה את המערכת החיסונית, מה שנותן יתרון במצבים מידיים. זה יכול לעזור לנו להימנע מזיהומים ולרפא פצעים. עם הזמן, הורמוני הלחץ יחלישו את מערכת החיסון ויפחיתו את תגובת הגוף לפולשים. אנשים הנמצאים במתח כרוני רגישים יותר למחלות נגיפיות כמו שפעת, ולזיהומים אחרים.
כמו כן, כשמתח מתמשך רמות הטסטוסטרון יכולות לרדת ולהפריע לייצור הזרע ולגרום לבעיות זקפה. בנשים, מתח משפיע על סדירות המחזור, עוצמתו ואי הנוחות. מתח כרוני יכול גם להגביר את התסמינים של גיל המעבר.
כדי להתמודד עם המצב, צריך לדעת איך לזהות את התסמינים: התסמינים העיקריים של לחץ מתבטאים בהשפעות גופניות כמו הזעה מוגברת, דופק מהיר, תסמונת מעי רגיז, כאבי ראש, התעלפויות חוזרות, תחושות נימול ודקירות במקומות שונים. תסמינים נפשיים כמו חוסר שקט, בעיות ריכוז, תחושת שחיקה, כעס, התפרצויות.
ניסיון התמודדות עלול לגרום לאכילה רגשית במיוחד מאכלים "מנחמים" עתירים בפחמימות ושומנים או להימנעות מאכילה, עישון מוגבר ובריחה לסמים ואלכוהול.
כיצד מטפלים?
הטיפול יכול להיות התנהגותי וקוגניטיבי, תרופתי, פסיכולוגי וטיפולים משלימים.
שומרים על שיגרה: שמירה על לוח זמנים יומי תגרום לנו לתחושת שליטה. הקפדה על ארוחות וזמן משפחה. פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, שמירה על קשרים חברתיים ושיתוף חששות. לאכול בריא ומאוזן במרווחי זמן קבועים, שתיה של לפחות 2 ליטר ביום והגבלת זמן צפייה בחדשות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול המתמקד באיתור מחשבות מטרידות והקשר שבינן לבין תסמיני הדחק. ניתן לזהות את גורמי הלחץ וללמוד איך להגיב בצורה בריאה על מנת להפחית את התגובה ללחץ.
מיינדפולנס: שיטה מדטטיבית המתמקדת בתחושות ההווה, בחוסר שיפוטיות, תוך שימוש בטכניקות הרגעה.
תרופות הרגעה צמחיות: יכולות להועיל, טיפול תרופתי אינו פתרון רצוי ומקומו רק בשלב הכרוני.
מומלץ לא להדחיק ולא להתמודד עם הלחץ לבד, חשוב לפנות לעזרה במיוחד אם הלחץ גורם להפרעה בתפקוד היומיומי עם סימנים גופניים או נפשיים.
מאת: פרופ' אמנון להד, מומחה לרפואת המשפחה ומנהל מחלקה לרפואת המשפחה בכללית מחוז ירושלים וד"ר מרינה גולדין איסרליס, מתמחה ברפואת המשפחה בכללית מחוז ירושלים
