"מקובל בציבור לחשוב שאנשים משמינים בזמן מלחמה, אבל ערכתי בדיקות ומצאתי שאין נתון מדעי שמוכיח את זה אומר פרופ' דוד שטריך, מומחה לאנדוקרינולוגיה ילדים, מנהל תחום ומנהל מרכז מומחים ילדים בכללית מחוז ירושלים על אחד מהמיתוסים הגדולים של השבועות האחרונים.
"צריך להבין כי מלחמה משנה את הרגלי החיים: הרגלי אכילה, פעילות גופנית, מצבי רוח, יש יותר מתח וסטרס, החיים בצל המלחמה משנה אצלנו את כל רבדי החיים".
ד”ר נחמה קרוננברג, מומחית ברפואת ילדים ומרכזת מרפאת ההשמנה במרכז מומחים ילדים של כללית במחוז ירושלים סוברת אחרת ואומרת כי היא ראתה תנודות במשקל כלפי מעלה בעקבות המלחמה אצל ילדים ומתבגרים: "בזמן החגים ובתחילת המלחמה הייתה נטייה לאכילה רגשית ובגלל חוסר השיגרה (כולם בבית, לא היו בתי ספר, היה הרבה זמן פנוי), כן הייתה עלייה במשקל אצל מתבגרים, אבל ברגע שיש סדר יום חוזרים לשיגרה ויותר קל לשמור”.
"ילדים שמנים הופכים להיות מבוגרים שמנים"
"ללא קשר למלחמה, השמנה בילדים היא אחת הבעיות הקשות בעולם המערבי", אומרת ד"ר קרוננברג: "ילדים שפעם היו רגילים לזוז ולשחק מחוץ לבית נמצאים היום בעיקר במצב ישיבה מול מסך ומנשנשים אוכל לא בריא."
אינספור כתבות, ספרים, מאמרים נכתבו על מגפת ההשמנה. איך זה יכול להיות שלמרות שאצל רוב האוכלוסייה יש מודעות, אנחנו עדיין הולכים ומשמינים?
פרופ' שטריך: "בהחלט יש מודעות באוכלוסייה שלהיות שמן זה לא טוב, רוב האנשים רואים בהשמנה חיסרון הן מבחינה אסתטית והן מבחינה בריאותית. למרות זאת אנחנו רואים שעם הגיל יש צבירה של עודף המשקל- הגבר הישראלי עולה בערך חצי קילו לשנה מגיל 25, זה אומר שגבר ששקל 65 ק"ג בגיל 30, בגיל 60 יש לו פוטנציאל להיות במשקל של 80 קילו".
מדוע אנשים צוברים את המשקל למרות הכל?
ד"ר קרוננברג ופרופ' שטריך: "יש כמה הסברים:
1. אנחנו חיים בחברת שפע ומלאי המזון בלתי מוגבל. המזון הולך נעשה יותר מגרה, יותר צבעוני, יותר מושך וכל הזמן חברות מנסות לגרום לאנשים לצרוך את המזון שלהם.
2. אנחנו חיים בחברה עשירה שחוגגת אירועים עם הרבה מזון ולכן ההזדמנויות לאכול רק הולכות וגדלות.
3. המזון נעשה עשיר בקלוריות- אם בטבע מזון הכיל 200-150 קלוריות ל-100 גרם אז מזון תעשייתי יכול להכיל גם 400 קלוריות לאותו משקל, כלומר, צורכים יותר קלוריות באותו משקל מזון.
4. אורח החיים שלנו נעשה יותר עצלני. לאדם הקדמון לא היה מכוניות, מעליות ורכבות. הוא היה הולך, רץ וצד. היום אנחנו נוסעים במכוניות, עולים במעלית, יש מסועים שמסיעים אותך, יש מכשירים בבית שעושים במקומנו את העבודות הפיזיות, גם המקצועות שלנו השתנו- יש יותר מקצועות שעובדים בהם בישיבה ולא בתנועה".
מה ההבדל בין השמנת ילדים למבוגרים?
פרופ' שטריך: "קודם כל שיטת ההערכה אם הילד או המבוגר סובלים מעודף משקל היא שונה.
אצל מבוגרים המדד המקובל לבדוק את מדד מסת הגוף הוא BMI (Body Mass Index) מדד המודד את היחס בין משקל הגוף לגובה (המשקל מחולק לגובה בריבוע), בילדים בכל גיל יש BMI שונה כי הוא משתנה עם הגיל, לכן בילדים חייבים להשתמש בטבלאות שמראות לנו איך ה- BMI יחסית לגיל ולמין.
בילדים צריכים לחשוב גם על תסמונות גנטיות שגורמות להשמנה ובהמשך יש לזה משמעות טיפולית.
עוד הבדל מהותי בין מבוגרים לילדים הוא הפעילות הגופנית: ילד בטבעו הוא פעיל, משחק, רץ, והחשיפה למחשבים ולמסכים גורמת לילדים למעט בפעילות גופנית. בגיל הילדות מתעצבים הרגלי החיים ולכן ילד שאינו פעיל גופני ואקטיבי, בתור מבוגר הוא ימשיך להיות פסיבי.
אנחנו יודעים שילדים שמנים הופכים להיות מבוגרים שמנים ולכן יש חשיבות מכרעת למנוע את ההשמנה בילדות ועל יד כך להוריד את ההשמנה בגיל המבוגר".
מהם הפתרונות שמוצעים?
פרופ' שטריך: "הטיפול בהשמנה צריך להיות טיפול כוללני, ולטווח ארוך. מדובר בשינוי אורח חיים מההרגלים התזונתיים הקלוקלים שכוללים חטיפים ומזון מהיר ובמקביל עידוד פעילות גופנית מרובה.
הטיפול בהשמנה בנוי על שלושה רבדים:
1. שינוי הרגלי חיים שמורכבת מפעילות גופנית ושינוי תזונתי - תזונה שמכילה פחות פחמימות ועדיין מכילה כמות סבירה של שומנים. השילוב של שומן באוכל גורם לספיגה איטית של האוכל ולכן תחושת השובע נמשכת יותר שעות, לדוגמא: פרוסת לחם עם גבינה חצי אחוז לעומת גבינה של 9 אחוז - עם הגבינה של ה-9 אחוז תחושת השובע תימשך ליותר שעות. בלי פעילות גופנית קשה לרדת במשקל וגם אם יורדים, קשה לשמור על ההישג, פעילות גופנית יכולה להיות קלה כמו הליכה ולאו דווקא בעצימות גבוהה, מה שחשוב הוא התמדה של מספר פעמים בשבוע.
2. זריקות - הזריקות שנכנסו בסערה לחיינו התחילו בכלל כזריקות לאנשים החולים בסוכרת, בשנים האחרונות התגלה שהן יעילות גם נגד השמנה, הזריקות הללו גורמות לירידה בתיאבון ולתחושת שובע.
לחלק משמעותי הסובלים מהשמנה הזריקות מתאימות וחלק לא יגיבו לטיפול".
ד"ר קרוננברג: "רוב המטופלים שמגיעים אליי, מגיעים כי שמעו על הזריקה, בין דרך הוריהם שכבר מטופלים בזריקות, או ששמעו על הזריקה בתקשורת. הם או הוריהם רוצים לקבל את הזריקה, במטרה להוריד במשקל. לצערי, חלקם חושבים שזו תרופת קסם, אך כאמור אין זה הדבר ויש צורך בשינוי כוללני של אורח החיים. כלומר, הזריקה עשויה לתת את הדחיפה הראשונית לירידה במשקל אך השפעתה תהיה מוגבלת, אם לא נלווה לכך שינוי באורח החיים ולילדים המטופלים, לעיתים קשה מאוד להגיע לשינוי הזה בלי תמריץ תרופתי. חשוב לי לציין כי מבין מטופליי שהחלו טיפול בזריקה בחודשים האחרונים, לא לכולם היא עזרה. אך למי שהוא כן, ומתמיד גם בשינוי באורח החיים, אני רואה השפעה בכך שהם רואים ירידה במשקל בזמן יחסית קצר והדבר מעודד אותם להמשיך ולהקפיד על אורח חיים בריא ופעילות גופנית. כרגע יש בפיתוח דורות חדשים של הזריקות שיהיו יותר אפקטיביות ויעזרו ליותר אנשים ויגרמו ליותר ירידה במשקל".
3. הניתוחים הבריאטריים - עובדים היטב ויכולים להוריד למעלה מ-30 אחוז במשקל אבל ייתכנו סיבוכים, הפרעה של ספיגת ויטמינים, ומדובר בצעד דרסטי ואל חזור".
אצל ילדים הטיפול בהשמנה הוא זהה?
פרופ' שטריך: "גם אצל ילדים יש את 3 הרבדים של הטיפולים שציינו, אבל הנטייה לניתוחים היא הרבה יותר נמוכה, זריקות קיימות לילדים מגיל 12 במסגרת הביטוחים המשלימים, הניסיון שלנו עם הזריקות אצל ילדים הוא טוב- לחלק מהילדים הם עוזרים והם יורדים וחלקם נשארים באותו משקל (לא עולים), אך יחד עם הגדילה לגובה, המשקל יורד. צריך לציין כי אנחנו תמיד נזרום עם ההעדפה של הילד וההורים לגבי הטיפול בהשמנה, לא נצליח אם לא נלך עם המשפחה יד ביד".
ד"ר קרוננברג: "יש לי מטופל בן 17 שהגיע אליי במשקל 106 ק"ג עם סיבוכים בשל עודף המשקל. הוא מטופל בזריקות כבר כחצי שנה והוריד 18 ק"ג ממשקל גופו. בעקבות הירידה במשקל הוא נרשם לחדר כושר, מבצע פעילות גופנית יומיומית, מקפיד על תזונה נכונה ומאוד מרוצה מעצמו. הטיפול נתן לו זריקת עידוד להמשך ירידה במשקל ושינוי אורח החיים, דבר שיסייע לו בעתיד כשיפסיק לקחת את התרופה. יש לי מטופלת, נערה בת 14 שנים, אשר הגיעה אליי במשקל 95 ק"ג. לאחר שהחלה לקחת את התרופה, במינון נמוך יחסית בשל תופעות לוואי, עדיין הצליחה להוריד כ-4 ק"ג בשלושה חודשי טיפול ודיווחה על ירידה בתיאבון. לצערי, היא עדיין לא סיגלה אורח חיים בריא יותר שילווה את הזריקות אך היא כן מדווחת על שביעות רצון מהשינוי הגופני שבירידה במשקל ואני מקווה שהדבר יעודד אותה להתחיל בפעילות גופנית בזמן הקרוב ובשינוי הרגלי התזונה".
בעקבות הדור החדש של הזריקות, האם יש סיכוי שבעתיד לא נראה יותר אנשים עם משקל עודף?
פרופ' שטריך: "בעתיד יהיו אנשים עם עודף משקל. גם כשיגיעו הדורות חדשים של הזריקות יש בעלי משקל עורף שהזריקות עדיין לא יעזרו להם, כמו כן, לא כל האנשים רוצים לקבל זריקות (למרות שהזריקות ניתנים במחטים מאוד קטנות והכאב מינימלי). לסיום אני חייב לחדד נקודה חשובה- החיסרון העיקרי של הזריקות הוא שכאשר מפסיקים אותם, עולים במשקל ולכן חייבים לקבל אותם במשך כל החיים".
מענה כולל
מרפאת ההשמנה במרכז מומחים ילדים של כללית מחוז ירושלים מייצרת תוכנית אישית לכל ילד. מרפאת ההשמנה היא חלק ממרכז מומחים ילדים הממוקם במרכז רפואי שטראוס בירושלים. המרפאה נותנת מענה כולל לילדים עם בעיות השמנה, באמצעות צוות של עובדת סוציאלית, דיאטנית, אחיות ורופאת ילדים ובראשות פרופ' שטריך מומחה באנדוקרינולוגיה ילדים "באמצעות הצוות אנו יכולים לייצר תכנית טיפולית אישית לכל ילד על מנת לתת למטופל את מלוא הכלים להצלחתו"
מאת: ד”ר נחמה קרוננברג, מומחית ברפואת ילדים ומרכזת מרפאת ההשמנה במרכז מומחים ילדים של כללית במחוז ירושלים ופרופ’ דויד שטריך, מומחה לאנדוקרינולוגיה ילדים ומנהל מרכז מומחים ילדים בכללית מחוז ירושלים
