צוותי מערכת הבריאות הם מן הבולטים והמשמעותיים ביותר בחזית הלחימה במלחמת "חרבות ברזל" ובשנה האחרונה - בדומה לעבודתם בשגרה, ניכרת עבודתם הקשה והמאומצת סביב השעון, במאבק על החיים של פצועים קשים מורכבים ובנחישות הבלתי מתפשרת להציל כל איבר ולאפשר לפצועים הרבים לחזור אל חייהם.
השבוע הכריזו בהדסה על מיזם מיוחד, שהגתה יו"ר דירקטוריון הדסה דליה איציק. אשר יזמה את הרעיון: "מקצועיות – חשובה ומשמעותית ככל שתהיה – היא רק נדבך אחד מתוך סל הכישורים הנדרשים מאיש רפואה מצטיין. לאלמנט האנושי, משקל שווה". מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' יורם וייס: "הציבור הוא זה שמקבל את השירות, על אחת כמה וכמה בשנה כה קשה ומטלטלת בה מערכת הבריאות לוחמת בכל תפארתה למען הפצועים והחולים, ואנחנו רוצים לשמוע מה הציבור חושב, מי האנשים בהדסה שהכי נגעו בליבו", אמרה איציק.
המרכז הרפואי הדסה, מן הגדולים בארץ והמנוסים בטיפול בנפגעי פעולות איבה ולחימה, מהווה מרכז-על אליו פונו עד כה למעלה מ-1000 מפצועי הלחימה בגזרות השונות, רבים מהם במצב קשה אשר עשו את המסע שכלל ניתוחים מצילי חיים, אשפוז ממושך ושיקום אינטנסיבי – במסגרתו פועל צוות מקצועי ומסור כדי להשיב להם את היכולות שאיבדו ולחזקם גם מבחינה רגשית.
זו השנה השנייה בה הוא מתקיים והוכיח את עצמו באופן מרשים כבר בשנה הראשונה להקמתו, כאשר מעל 15,000 אנשים השתתפו בהצבעה – דרך אתר ההצבעה או בקלפיות הפזורים בבתי החולים של הדסה, ובחרו ב-8 העובדים מכל מקצועות הבריאות בבית החולים, שעשו למענם מעל ומעבר ונכנסו ללבבות.
בהדסה מדגישים כי הבחירה מתאפשרת בכלל צוותי המערכת הפועלים בבית החולים כמו פיזיותרפיסטים, מאבטחים, עובדים סוציאליים, פקידי קבלה, וגם צוותי טכנאים, תזונה, דיילי האוכל או מרפאים בעיסוק.
"הכרתי באופן אישי בחור צעיר שהיה מטופל על ערש דווי במחלקת הסרטן", נזכרת איציק כיצד התגלגל מפגש מקרי לכדי מיזם ענק חוצה ערים, שרתם אלפי מטופלים ובני משפחות בארץ וברחבי העולם. "ראיתי את רעייתו כשנאלצנו להפרד ממנו, חיבקתי אותה ואמרתי מילות נחמה כשבדיוק נכנס רופא לחדר. אותה רעיה חיבקה את הרופא ואמרה לו שלא תשכח אותו לעולם והוא מצדו נתן לה את מספר הנייד האישי שלו וביקש ממנה להתקשר אליו בכל שעה שתצטרך.
"שאלתי אותה בשקט מיהו הרופא המדובר ולהפתעתי הבנתי שאותו רופא טיפל בגיסי לפני שמונה שנים לפני שהוא נפטר מסרטן. שמעתי עליו הרבה אך בחיים לא ראיתי אותו. ניגשתי אליו והצגתי את עצמי והתרשמתי מהאדם עמוקות. לאחר מצאתי את עצמי חושבת, הבנאדם הזה עובד עד 11-12 בלילה, מלווה את החולים עד להחלמתם או לסוף חייהם ורואים עליו את החיבור והקשר אליהם, הוא נותן את הטלפון האישי שלו לבני המשפחה, נגיש עבורם תמיד. מישהו מכיר את ההתנהלות הזו שלו ומפרגן לו עליה? מישהואי פעם אמר לו תודה באופן רשמי? יצאתי משם ואמרתי: 'זו רפואה עם נשמה'".
לדבריה של איציק, העומדת בראש דירקטוריון הדסה בשנים האחרונות ומלווה את העשייה של הדסה בשגרה ואף בשנת המלחמה המטלטלת, הדסה ידועה כבית חולים מצוין במובן המקצועי "אך רצינו שיהיה פה ערך מוסף להדגשה. בחרתי לתת במה על הצלחה אנושית מול המטופלים, על הושטת יד בתקופה קשה או עקשנות להשיג עבורם אישור כזה או אחר מול קופת החולים שלהם גם אם זה על חשבון הזמן האישי של העובד. ואלו בדיוק הסיפורים שאני שומעת, כל יום מגיעים אלי מקרים שהם בפירוש רגעים מרגשים עם נשמה יתרה. שמו של הפרס מעיד על כוונתנו", היא מוסיפה, "לאתר בדיוק את מי שעושה ופועל מתוך הלב. נשמה זה מושג יהודי, שמעורר אסוציאציה של חמלה, רוך, אמפתיה, רצון להיטיב עם מי שאנו מטפלים בו או נותנים לו שירות.
לדבריה, בזכות המיזם זכתה לשמוע על עובדים שונים מכל מקצועות הבריאות בהדסה שעשו למען המטופלים מחוות מרגשות. "כך למשל מטופלת של מומחה לכירורגית לב- חזה, אשר סיפרה כי הרופא פעל למענה כאשר התעורר חשד לגידול סרטני, ליווה אותה בכל סבכי הבירוקרטיה גם אל מול גורמי רפואה שאינם קשורים להדסה, היה שם עבורה יום ולילה לייעוץ ולמענה על שאלות ודאג להפיג חששות, והיו לה הרבה חששות באופן טבעי.
כאשר החלימה, היא זכרה את מי שעמד לצידה לאורך כל הדרך ופנתה אלינו כדי לספר עליו. במקרה אחר, פנה אלינו בעל של מטופלת שנפטרה לאחרונה וביקש לספר על כל האנשים בצוות המחלקה שייסעו לו ולה לאורך כל הדרך והפכו את חוויית האשפוז לאנושית ורכה יותר עבורם. "אני מרגיש שהיא איתי ומבקשת שאספר לכם על הצוות הנפלא שטיפל בה", הוא כתב לנו. יש המון סיפורים כאלה, גם על מחלקות האוכל הנהדרות אשר רואות את המטופל עצמו, מקשיבות למצוקותיו ולרגשותיו ולא אחת אפילו איתרו החמרה במצב שחלה בתוך שניות, בדיוק כשהגיעו לחלק אוכל.
והנה השבוע שמעתי על אחות באורתופדיה שלא ויתרה על ארגון מורכב של הסעה רפואית לאמא חולה, הישר מהמחלקה אצלנו בה היא מאושפזת ועד הדרום, כדי שתגיע ליום ההולדת של בתה. מצבה הקשה של האם והריחוק מהבת שלה נגע באחות המחלקה והיא הרגישה שזו עשויה להיות משאלתה האחרונה. היא לא נחה עד שרתמה את כל הצוות והוציאה את התוכנית לפועל. אלה דברים חונקי גרון ולא תמיד יודעים עליהם כדי לומר לאנשים האלה מילה טובה".
"המטופל או בני משפחתו זקוקים לאוזן קשבת וליד מכוונת ומחבקת. אלו בדיוק האנשים שלנו, זו המהות בהדסה"
בהנהלת המרכז הרפואי מספרים שהשנה, לאחר ההתגייסות ההמונית של הציבור בשנים קודמות, אפילו העובדים מחכים להכרזה על תחילתו של קמפיין המיזם המרגש.
"יש המון התעניינות מהציבור", מספר מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' יורם וייס, "יש המון באזז גם מחוץ לבית החולים שזה הדבר הכי מפרגן שיכולנו לצפות לו וכמובן – ההתרגשות שאוחזת בצוותי הדסה, שעושים מלאכתם נאמנה מתוך תחושת שליחות וכעת זוכים לזרקור מחמיא על עשייה יוצאת דופן.
אני לא מופתע מכמות הפניות שקיבלנו בפעם הקודמת שבה עלה המיזם לאוויר", הוא מבקש להדגיש. "לכל אחד מאיתנו זיכרון של אדם שנגע בנו לאחר שעשה מאמצי-על עבורנו או ליווה אותנו בימים קשים. בתוך המערכת הרפואית זה חזק פי כמה, כי מדובר בתקופה בה המטופל או בני משפחתו זקוקים לאוזן קשבת וליד מכוונת ומחבקת, הרבה יותר ממה שבשגרה. אלו בדיוק האנשים שלנו, זו המהות בהדסה והיא מתעלה מעל כל חילוקי הדיעות שאנו מכירים מחוץ לכותלי המוסד".
השבוע "נפתחו הקלפיות" והציבור יתחיל לבחור באנשי צוות מארבעה סקטורים נפרדים, להם הוא מבקש להודות: אנשי רפואה, סיעוד, פרא- רפואי ומנהל ומשק.
פרופ' וייס סבור שהרצון העז להודות לאנשי הצוות בהדסה אינו תולדה רק של השנה האחרונה, שנת המלחמה במהלכה פעלו צוותי בתי החולים בעין כרם ובהר הצופים ביתר שאת עבור המטופלים. "יש לנו במדינת ישראל זכות גדולה להפעיל מערכת בריאות מדהימה וצוותים נהדרים. כמובן ששנים מאתגרות בישראל ובעולם, דוגמת קורונה או מלחמה קשה, מדגישים זאת יותר ואז הציבור חווה או נחשף לנתינה העצומה ולנחישות של הצוותים שלנו, שלא מוותרים על שום אדם, שנלחמים ביחד איתו ולמענו. ראינו את זה בשנים קודמות וראינו זאת גם השנה, כאשר לחמלה ולאנושיות אין סוף. כל אחד מהאנשים שלנו כאן מבקש לתת עוד מעצמו, למען המטרה".
יחד עם חשיפת המיזם השבוע, נחשפו גם חברי וועדת הפרס אשר יחליטו בישורת האחרונה מיהם הזוכים המאושרים. בראש הוועדה עומדת איריס חיים, אמו של יותם חיים ז"ל אשר נורה בשוגג על ידי כוחות צה"ל לאחר שנמלט מחוטפיו בעזה. יחד איתה חברים בוועדה יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, פרופ' ציון חגי, אשת החינוך מרים פרץ, ח"כ לשעבר חנא סוויד, מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, וחני שמעוני, אחות במקצועה.
איריס מספרת שעם הפנייה אליה מהדסה, היה לה ברור כי תעמוד בראש וועדה אשר שמה לה למטרה לזהות את הטובים שבטובים, את חוד החנית שבעשיית הרפואה ובעיקר אלה המשלבים מסירות יוצאת דופן בעשייה שלהם. "כאחות פליאטיבית המטפלת בחולים לקראת סוף חייהם, אני בעצמי יודעת כמה הנתינה הזו, של אנושיות, תקווה ומבט טוב, יכולה להשפיע על חיים שלמים. המהות שלי היא בדיוק כזו והייתה גם של יותם – לראות את בני האדם, להתבונן בהם פנימה ולאפשר לאור הגדול לצאת. כך אני ממשיכה את דרכו של יותם ומרגישה שזו זכות עצומה לעמוד בראש הוועדה של הפרס".
"יש משהו בבריאות של אנשים שמלכד - בשעות קשות כולם שמים הכל בצד, סדר העדיפות משתנה" עם סיום המיזם בעוד מספר שבועות, לאחר הכרזת הוועדה על שמות הזוכים מהדסה, יערך בהדסה טקס צנוע ומחמם לב, במהלכו תודגש עבודתם של אנשי הצוות הנבחרים והנשמה המלווה אותה.
"אני חושבת שראוי שזוכי פרס 'רפואה עם נשמה' יהנו מפרס כספי על מנת לעודד את המעורבות של כולם, זה בעצם הרעיון המרכזי, לסחוף את הארגון. ברור לי שכל עובד היה שמח לזכות אפילו בהוקרה, במהות עצמה, אך הפרס הכספי, שהוא כמובן צנוע בהתאם ליכולותנו, מהווה גושפנקא נוספת. האוכלוסייה בהדסה מאוד מגוונת: יש כאן נוצרים, יהודים, מוסלמים, חילונים וחרדים, אנשים מקהילות וזרמים שונים בתכלית אך יש משהו בבריאות של אנשים שמלכד - בשעות קשות כולם שמים הכל בצד, סדר העדיפות משתנה. אלו הדברים שאני רואה בהדסה וזו האחדות שהייתי מאחלת למדינת ישראל".
