מחוקר למיילדת: בחדרי הלידה בבית החולים הדסה עין כרם, ניתן להבחין במרץ הבלתי נגמר של המיילדת יעל כהן (38). מי שלא מכיר אותה יחשוב שהיא מיילדת כל ימי חייה, אך מאחורי הדמות הנעימה והרכה, מסתתרת חוקרת תאי גזע, שהחליטה ברגע אחד באמצע הלידה, לעשות הסבה מקצועית למיילדת. לכבוד יום האחיות, כהן מספרת על התהליך שעברה.
1 צפייה בגלריה
 יעל כהן
 יעל כהן
יעל כהן
(צילום: דוברות הדסה)
כהן מספרת שהמעבר היה הדבר הכי טוב שעשתה בחייה: "בגיל 17 עליתי לארץ מצרפת, וכשהגיע העת לחשוב על מסלול לימודים וקריירה החלטתי ללכת ללמוד מדעי החיים. התחלתי במסלול לימודים של וירולוגיה מולקולרית וחקר תאי גזע. עשיתי תואר ראשון ותואר שני ואחריו דוקטורט באוניברסיטת תל אביב והתחלתי לעבוד כחוקרת במכון וייצמן.
"טסנו לקליפורניה, יחד כל המשפחה, שם גרנו שלוש שנים ובמהלכם התחלתי לעשות פוסט דוקטורט. הרגשתי שאני לא יכולה לחיות בחו"ל וחייבת לחזור למדינה שלי, לישראל. בתקופה הזו כבר היו לי תהיות רבות לגבי המקצוע שבו אני רוצה לעסוק, העבודה במחקר מצד אחד מאוד מעניינת, מאתגרת ומחדשת, אבל לכל אדם בחיים יש שלבים כאלו של לבטים וזה היה שלב בחיים שהרגשתי שאני צריכה קירבה לאנשים. מצד שני", היא מחייכת, "אם כשהייתי בת 20 היית אומר לי שאני אהיה רופאה או מיילדת הייתי צוחקת".
"כשחזרתי לארץ החלטתי לעצור עם עולם המחקר וללמוד רפואה. אחרי שנת לימודים יילדתי את בני ה-8, ותוך כדי צירים, בתוך חדר הלידה אמרתי לכולם ארבע מילים ששינו את חיי: 'אני רוצה להיות מיילדת'".
בעלה חשב שהיא איבדה את המחשבה ההגיונית במהלך בלידה: "זה היה מצחיק לראות את התגובה שלו. כל המשפחה הייתה המומה. מהרגע שהחלטתי הייתי מאוד נחושה בדעתי, עצרתי את לימודי הרפואה והתחלתי ללמוד סיעוד ומיד לאחר מכן קורס מיילדות".
לפי משרד הבריאות היא היתה היחידה בארץ באותה התקופה שעשתה הסבה למיילדות אחרי דוקטורט. "זה מאוד הפתיע את כולם - ולי הרגיש כל כך טבעי. עברתי ממדעי החיים לאהבת החיים, זה בעצם המשך של אותו סיפור מהמיקרו למאקרו ומאז אני נהנית בכל יום מחדש".
"חווית הלידה, והתוצאה כשהאם בריאה והתינוק בריא בזרועותיה, זה עולם ומלואו. זה גם משתלב עם החיים שלי - אני מאוד אוהבת ילדים ומשפחה, אני מגדירה את עצמי כפמיניסטית. אין מקום יותר טוב לחזק נשים מאשר בחדר הלידה. כשיולדת רואה כמה המיילדת שלה מאמינה בה וכמה כוח יש לה, התחושה והמסר הזה מאוד משפיעים על הלידה עצמה. במקרים בהם אם אין ברירה והיולדת צריכה לבסוף ללדת בניתוח קיסרי, התחושה שלה שעשינו הכל הכל לפני הניתוח, משפיעה מאוד".