מתי חוג'ה ןאלון אביטל. צילום: פרטי מתי חוג'ה ןאלון אביטל. צילום: פרטי
מתי חוג'ה ןאלון אביטל. צילום: פרטי
(מתי חוג'ה ןאלון אביטל. צילום: פרטי )
תורם הכליה: חבר הילדות. כאשר אלון אביטל מבית הכרם נזקק לתרומת כליה דחופה, מי שנרתם לעזרתו היה חברו הוותיק.
פחות מחודש עבר מאז תרומת הכליה של מתי חוג'ה (30) מפסגת זאב למען חברו מבית הכרם, והשבוע הם כבר יוצאים, מבלים וצוחקים, כמעט שלא זוכרים את הרגעים הקשים שבהם אביטל היה בסכנת חיים של ממש.
עם זאת, נראה שאביטל לא ישכח זאת במהרה, שכן הוא נושא עימו תמיד את ההוכחה לחברותו הנאמנה של חוג'ה. "אי אפשר להסביר את זה במילים, ולכן אולי זה סתם מיותר", הוא אומר. "ההרגשה היא מדהימה, כמו לחזור לחיים מחדש". וחוג'ה מוסיף: "תמיד יש את הקלישאות שזורקים, ססמאות כמו 'אני כל כך אוהב אותך, אני מוכן לתרום כליה למענך', אבל כשזה מגיע לכך במציאות ההרגשה פשוט מטורפת. ההרגשה הזאת של הענקת חיים היא הרגשה אדירה, ודאי כשמדובר בחבר הכי טוב שלך".
אביטל וחוג'ה מכירים כבר מאז היו בני עשר. הם הפכו לחברים טובים מהרגע הראשון שנפגשו. גם כשהתגייסו לצבא, לגולני ולצנחנים, החברות צלחה את היריבות בין החטיבות, ובתום השירות טסו יחד לחופש של חודשיים בתאילנד.
מתי חוג'ה ואלון אביטל בבית החולים. צילום: פרטימתי חוג'ה ואלון אביטל בבית החולים. צילום: פרטי
מתי חוג'ה ואלון אביטל בבית החולים. צילום: פרטי
(מתי חוג'ה ואלון אביטל בבית החולים. צילום: פרטי)
בתחילת אוקטובר הלך אביטל עם ארוסתו למיון בבית החולים הדסה עין כרם. "היתה תקופה של כמה חודשים שהיו לי בחילות והקאות והרגשתי לא טוב", הוא נזכר. "הבנתי שאין לי ברירה והלכתי לבדוק את העניין לעומק".
הבדיקה, שהיתה אמורה להימשך כמה דקות, התארכה וגררה אחריה עוד בדיקות. "במיון עלו על זה שיש לי אי ספיקת כליות ברמה מתקדמת, ועוד לפני שסיפרתי למשפחה שמשהו קורה איתי שלחתי הודעה למתי שיש איזו בעיה".
חוג'ה קיבל את ההודעה אבל לא ייחס לה חשיבות מרובה. "אנחנו צעירים, אנחנו בכושר, אנחנו חזקים ועובדים. לא תיארתי לעצמי שיש משהו שיכול להשבית אותו ככה".
"כשהתחלתי דיאליזה הבנו שאין ברירה וצריך תרומת כליה ובדחיפות", משחזר אביטל. "המזל הוא שמתי כבר התחיל את התהליך דרך ארגון 'מתנת חיים'. מההתחלה ידעתי שאם הוא יצטרך, אני שם. לא היתה שאלה בכלל", אומר חוג'ה. "זו הסיבה שעשיתי את הבדיקות עוד לפני שהיינו בטוחים שהוא צריך השתלה".
העובדה שסוג הדם של שני החברים זהה לא מספיקה לשם התאמה לתרומה, והם היו צריכים לעבור עוד שורת בדיקות ארוכה, שאותן הספיקו לעשות בתוך שבוע אחד בלבד במקום במשך שנה כפי שמקובל. בתום הבדיקות התגלה שהחברים מתאימים לתרומת כליה באופן מוחלט, והניתוח נקבע ל־16 בפברואר.
"אני אדם מאוד בריא. בחיים לא הייתי מאושפז, מעולם לא עשיתי אפילו טיפול שיניים", אומר חוג'ה. "נכנסתי לחדר הניתוח בחשש גדול. עם זאת התרגשתי כי הבנתי שאני הולך להציל חיים, ולא סתם - אלא את אלה של החבר הכי טוב שלי".
הניתוח, כאמור, הצליח, וחוג'ה מסכם: "מה שיש בינינו זו חברות לחיים. מכאן היא רק תלך ותתעצם".
פרסום ראשוני: 10:16 , 12.03.20