הרשות הפלסטינית הטילה לאחרונה פצצה שהכניסה את בתי החולים בעיר לכוננות: "לא לטיפול בישראל". משרד הבריאות הפלסטיני הודיע כי יפסיק להעביר חולים לקבלת טיפול בבתי החולים בארץ וכי המטופלים יופנו מעתה לבתי חולים במזרח ירושלים, בגדה המערבית ובחו"ל. אחת המדינות שמתחילה להיכנס למשחק ולהתחרות על ליבם של החולים הפלסטינים היא טורקיה.
מי שחושש מהמהלך הוא מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. "זה עלול להסב לנו נזק ואובדן הכנסות של מאה מיליון שקל בשנה", הוא אומר השבוע. "אני קורא ליו"ר הרשות אבו־מאזן לא לערב פוליטיקה בחיי אדם".
גורמים פלסטינים אומרים כי ברש"פ כבר פנו לבתי חולים בירדן ומדינות נוספות כדי להפנות לשם חולים פלסטינים במסגרת החלטת הרשות להימנע מהעברת מטופלים לבתי החולים בישראל בעקבות קיזוז כספי המסים. הבוקר (ב') בפתח ישיבת הממשלה, אישר רה"מ הפלסטיני מוחמד שתיה את הדברים.
"לא שרביט קסמים"
כבר תקופה ארוכה שהפלסטינים נוקטים מדיניות שדוגלת בצמצום הפניית חולים לטיפול בישראל. בהתאם לכך הם החלו להשקיע מאמצים גדולים להפיכת מערכת הבריאות הפלסטינית לעצמאית ומפותחת יותר, לרבות חיזוק בתי חולים מקומיים ופיתוח תשתיות ושירותים רפואיים בשטחי הגדה.
ברשות מבינים את החשיבות הטמונה בהשקעה בשדרוג מערכות הבריאות הקיימות וניכרת התפתחות בתחום. מחלקות חדשות נבנות במרכזים הרפואיים השונים, לצד הקמת שני בתי חולים בשטחי הגדה. בנוסף, 50 רופאים פלסטינים נשלחו לירדן, מצרים וקובה ולעוד כמה מדינות אירופיות כדי לקבל הכשרה והתמחות בטיפול בגידולים, עיניים, כלי דם ונוירוכירורגיה. "נפתחו מחלקות חדשות לניתוחי לב לילדים, רפואת עיניים, כלי דם ונוירוכירורגיה. אלה תחומים שהיו חסרים בעבר בבתי החולים שלנו ולכן נאלצנו לשלוח חולים לטיפול בחוץ", טוען סגן שר הבריאות הפלסטיני, אסעד רמלאווי. "בתי החולים בישראל לא מחזיקים בשרביט קסמים. אנחנו נשקיע את הכסף בפיתוח מערכת הבריאות אצלנו. אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו".
המדיניות הזו קיבלה בשבוע שעבר משנה תוקף, כאשר משרד הבריאות הפלסטיני פרסם הודעה רשמית שבה נכתב כי הוחלט להפסיק את העברת החולים הפלסטינים לקבלת טיפול בבתי החולים בישראל. דובר המשרד אוסאמה נג'אר טען כי ההחלטה מגיעה על רקע מה שכינה 'שדידת' כספי המיסים הפלסטיניים מצד ישראל וציין שלפי הנתונים המצויים בידיהם, החשבון שמשלמת הרשות מדי שנה על הפניית חולים פלסטינים לבתי החולים בישראל מסתכם בכמאה מיליון דולר.
לדברי ד"ר מוסטפא ברגותי, ראש ארגון הסעד הרפואי הפלסטיני, ישראל מקזזת את הסכומים האמורים מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית בלי לתת לצד הפלסטיני מיפוי ברור לאן הולך הכסף ובלי לספק נתונים באשר לשימושים שנעשים בו ואופן הקצאתו. "ישראל לוקחת מחירים גבוהים מאוד, מעבר למה שצריך, לעיתים פי שניים ושלושה ממטופל ישראלי".
החשש: מכה כלכלית
מי שעשויים לספוג מכה כלכלית בעקבות ההחלטה הם בתי החולים הירושלמיים. בעוד בשערי צדק אומרים כי "לבית החולים מגיעים מעט חולים פלסטינים, בעיקר לטיפולי דיאליזה ילדים, וההחלטה לא תפגע בנו מבחינה כלכלית", בהדסה מציגים תמונה אחרת.
"אם זה יקרה וחולים פלסטינים יפסיקו להגיע אלינו, אנחנו קודם כל מאוד נצטער כי רבים מהם מרוויחים את חייהם מהטיפולים המסורים ומהטכנולוגיה המתקדמת שאנחנו נותנים", הסביר השבוע המנכ"ל פרופ' רוטשטיין. "מי שמופנים אלינו הם כאלה שממילא אין להם פתרון בבתי החולים של הרשות הפלסטינית, החולים הכי מורכבים והכי קשים".
לדברי פרופ' רוטשטיין, בכל שנה מטופלים אלפי חולים פלסטינים בהדסה, מה שמכניס לקופת בית החולים עשרות מיליוני שקלים בשנה. "אנחנו בין בתי החולים הגדולים שחולים פלסטינים מגיעים אליו לטיפול, ולו בגלל הקרבה הגיאוגרפית כי אנחנו ממוקמים בירושלים", הוא מוסיף. "מי שייפגע זה קודם כל המטופלים הפלסטינים. ברור שגם אנחנו ניפגע כי יש בינינו לבין הרשות הסכמים כספיים, ולכן אם ישללו מאיתנו חולים וגם תשלומים מצבנו הכלכלי לא יהיה יותר טוב אלא יותר גרוע. זה יכול להביא לאובדן הכנסות של מאה מיליון שקל בשנה. זהו סכום עצום. אם זה יקרה יהיה נזק גדול".
"נמצא חלופות במצרים וטורקיה"
כדי למצוא פתרונות לכל החולים ביצעה הרשות הפלסטינית לאחרונה חוזי התקשרות עם מדינות שונות, ובהן טורקיה, להפניית מטופלים אליה, בין היתר לשם ביצוע השתלות כבד. עם הודו נרקם שיתוף פעולה דומה בתחום השתלות לב וריאה. "היום הרופאים הפלסטינים, כולל אלה שבבתי החולים במזרח ירושלים, מסוגלים לתת מענה ולטפל ב־95 אחוז מהמקרים", מסביר סגן שר הבריאות הפלסטיני. "בנוגע ליתר, נמצא חלופות בירדן, מצרים, טורקיה והודו ומדינות אירופיות".
מי שמסמן את טורקיה כיעד הבא של שירותי הרפואה הפלסטיניים הוא אחמד אבו־טאעה, תושב מזרח ירושלים שעוסק בשוק ההפניות הרפואיות יותר מעשור ומשמש כיום נציג רשמי של רשת בתי החולים הטורקית 'אג'יבאדים', קבוצה של מרכזים רפואיים לא ממשלתיים שמפעילה בטורקיה לבדה 22 בתי חולים ו־16 מרכזים רפואיים באירופה.
אבו־טאעה מחלק את זמנו בין ירושלים לאיסטנבול, ויש המכנים אותו איש הקשר והמתאם בין הרשת הטורקית הענקית לגורמי הרפואה ברמאללה. הוא מאמין שבתי החולים בטורקיה הם תחליף טוב מאוד לאלה בישראל. "אני רואה ויודע מה יש לבתי החולים הטורקיים להציע ועם איזה ידע וטכנולוגיות הם משתמשים, ועל סמך זה אני חושב שהם יכולים להיות תחליף מצוין", הוא אומר. "ההחלטה של הרשות הפלסטינית היא חיובית, אבל חשוב לראות איך הם יתמודדו עם כל העסק הזה. אני מקווה שהם יבינו את התרומה הענקית ואת התפקיד של בתי החולים בטורקיה ויפנו אלינו יותר חולים לטיפול, כי כשאני שומע על אלטרנטיבות כמו בתי החולים במזרח ירושלים או במצרים, בעיניי זה לא זה".
אבו־טאעה ממשיך: "לטורקים אכפת מהעם הפלסטיני. אני משוכנע שהם היו רוצים למלא תפקיד משמעותי יותר ולהשיג מעורבות גדולה יותר בכל הנעשה במערכת הבריאות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית מקבלת הצעות מכל מיני מקומות בעולם, הצעות טובות יותר מאשר מישראל, ופה נכנסת טורקיה. יש שם טיפולים שעלותם חצי מהעלות בישראל. זה משתלם יותר לא רק מבחינה כספית - גם התוצאות מצוינות. אני חושב שישראל תפסיד במידה מסוימת כי היא כבר לא תוכל לקבל את הסכומים האלה וגם תאבד את הפרסום שזה הקנה לה".
מנגד, פרופ' רוטשטיין מציג תמונה אחרת בנוגע לאופציה הטורקית. "לטורקיה יש את הטכנולוגיות, אבל אני לא מאמין שהם יגיעו למחירים נוחים כפי שאנחנו נותנים", הוא אומר.
"אני קורא לאבו־מאזן להפריד בין הפוליטיקה לבין טיפול בחיי אדם, למצוא את הדרך לפתור את הבעיות הפוליטיות בלי לפגוע בחיי אדם. אנחנו מבחינתנו מושיטים יד אמיצה לשלום, לטיפול הדדי, לחוסר אפליה ולהצלת חיי אדם".
במזרח העיר נערכים: "תהיה יותר עבודה - אבל נסתדר"
בבתי החולים במזרח ירושלים ניסו לשדר השבוע אופטימיות לאחר ששמעו על ההחלטה של הרשות הפלסטינית. בבית החולים 'מקאסד' בהר הזיתים אמרו כי הם צופים שאם תמומש ההחלטה יגבר העומס אך הם ערוכים לכך. "תהיה יותר עבודה, אולי יותר צפיפות, אבל אנחנו נסתדר", אומר מנהל המוסד הרפואי, ד"ר בסאם אבו־ליבדה. "ככל שמספר ההפניות יגדל עד 10 אחוזים נוכל להתמודד עם זה. הרשות הפלסטינית לא רוצה להעניש את החולה הפלסטיני. יש פה החלטה פוליטית בתגובה למה שישראל עושה סביב קיזוז כספי המיסים של הפלסטינים. אומנם אנחנו לא יכולים לעשות השתלות, אבל ברוב המקרים האחרים אני סבור שאין צורך להעביר את החולים לישראל".
מאהר א־דיב, מנהל בית החולים 'סנט ג'וזף' במזרח ירושלים, סבור שלא צריך להתרגש מההחלטה. "הרשות מנסה לקצץ כמה שיותר ולהערכתי ההחלטה היא כלכלית", הוא אומר. "ועדיין, יש רופאים ושירותים שנמצאים רק בישראל, אין מה לעשות. אצלנו נוכל לקלוט את החולים, אבל יש סוג מסוים של חולים שיזדקקו לטיפול בישראל. למשל כאלה עם מחלות ממאירות, אונקולוגיית ילדים, מחלות דם קשות, טיפולי לב מורכבים. אני לא חושב שמישהו יסכן חיי אדם ומאמין שלפחות חלק מהחולים בהחלט ימשיכו להיות מופנים לישראל".
אתה מודאג?
"לא. אצלנו יש 150 מיטות, ביתר בתי החולים יש עוד כמה מאות, וגם בגדה יש בתי חולים. אנחנו לא במדבר. המחירים שנגבים מהרשות הפלסטינית הם מחירים מלאים, ומהבחינה הזאת בשביל ישראל הרשות הפלסטינית היא לקוח די טוב".