בעיצומם של ימים אלה המאופיינים בשיברון לב לאומי, שבריריות רווחתנו הקולקטיבית, כמדינה וחברה, דורשת את מירב תשומת הלב שלנו. המלחמה והקושי שכלל הסובבים אותנו חווים יחד איתנו מקשה עלינו לזכור כי כאשר אנו מנווטים בין המורכבויות של האתגרים חסרי התקדים שהמציאות מזמנת לנו, הכרחי לא רק לשמור על החוסן הרגשי שלנו, אלא גם לתחזק את בריאותנו הפיזית. לצד התפקיד הקריטי של הלב בזילוח (מעבר נוזל) כלל רקמות הגוף בדם עשיר ופינוי תוצרי פירוק רעילים, הלב הוא הוא גם האיבר הראשון להגיב למצבי דחק בשלל תסמינים וסימנים. הלב מסמל בתרבות האנושית את המהות הרגשית האנושית, החל כסמל לאהבה וכלה במונח שיברון לב.
מחלות לב (קרדיווסקולריות בלעז) הן שק של מחלות המערבות את הלב וכלי הדם, החל בהתקפי לב וחסימה של כלי הדם של הלב, דרך הפרעות בהולכה החשמלית של הלב וכלה במחלות גנטיות המובילות לפגיעה בתפקוד שריר הלב עצמו. מחלות לב הינן גורם התמותה המוביל בעולם לצד מחלת הסרטן ושבץ מוחי. הסטטיסטיקה מציירת תמונה מדאיגה לגבי חשיבות מחלות הלב כיום. ברחבי העולם, מחלות לב גובות את חייהם של יותר מ-17 מיליון בני אדם מדי שנה וכמעט מחצית מהאוכלוסייה נושאת לפחות גורם סיכון מרכזי אחד למחלות לב וכלי דם. נהוג לצטט את העובדה כי בארצות הברית לבדה מתרחש התקף לב בממוצע פעם ב-40 שניות. הנתונים הללו הם לא רק מספרים, הם תזכורת קשה לכך שבריאות הלב זקוקה להתייחסות מתמדת, אישית וחברתית, ימי שברון הלב הלאומי שאנו חווים רק מעצימים זאת.
תסמונת הלב השבור
בעולם המודרני המהיר, מתח הינו בן לוויה קבוע בכל צעד שאנחנו לוקחים, ומשפיע על היבטים שונים של חיינו, כולל בריאות הלב וכלי הדם. מאורעות התקופה האחרונה מקצינים תהפוכות הנפש והדחק הרגילים עמם אנו מתמודדים. התגובה הפיזיולוגית ללחץ, המכונה לעתים קרובות תגובת "הילחם או ברח", כוללת שחרור של הורמוני לחץ כגון קורטיזול ואדרנלין. בעוד הורמונים אלה חיוניים לניהול איומים מיידיים, חשיפה כרונית עקב מתח מתמשך עלולה להוביל להשפעות מזיקות על הלב וכלי הדם. לחץ ממושך תורם ללחץ דם גבוה, קצב לב מוגבר והתכווצות כלי הדם, כל אלה מעלים משמעותית את הסיכון לפתח מחלות לב, כולל יתר לחץ דם וטרשת עורקים.
יתר על כן, מתח אינו פועל רק כתורם פסיבי לבעיות לב וכלי דם, הוא גם מעורר מנגנוני התמודדות לא בריאים כמו אכילת יתר, הימנעות מפעילות גופנית עישון או צריכת אלכוהול מופרזת. התנהגויות אלה, שמאומצים לעתים קרובות בניסיון להקל על תחושת הלחץ, רק מגבירות את הסיכונים, תורמות לעלייה במשקל, לפגיעה בפרופיל השומנים בדם ובכך לסבירות גבוהה יותר למחלות לב. בנוסף, ישנן עדויות כי דחק עלול לעורר אצל חלק מהאנשים הפרעות שעשויות להיות מסוכנות בקצב הלב.
מצב קיצון של השפעת דחק קיצוני על הלב היא תסמונת טקוטסובו (Takotsubo syndrome), תופעה המכונה לעתים קרובות "תסמונת הלב השבור". תסמונת זו היא תזכורת נוקבת לקשר העמוק בין לחץ נפשי לבריאות הלב המחקה את הסימפטומים של התקף לב. הלב, בתגובה לפרץ עצום של הורמוני לחץ, נפגע בתפקודו כל שחוד הלב מתרחב ולא מתכווץ עם שאר שרירי הלב ולובש צורה ייחודית המזכירה מלכודת תמנון יפנית, או טאקוטסובו. גורמי הסיכון לתסמונת הם רבגוניים אם כי ישנה שכיחות מוגברת בנשים מבוגרות ובעיקר לאחר לחץ רגשי פתאומי כמו צער עקב פטירת אדם קרוב, אם כי גם דחק פיזי כמו מחלה קשה או ניתוח עלולים גם כן לעורר את התסמונת.
רוב הלוקות בתסמונת מחלימות באופן מלא, אך מקרים חמורים עלולים להוביל לסיבוכים כגון אי ספיקת לב או הפרעות קצב מסכנות חיים. תסמונת מסקרנת זו, למרות שכיחותה הנמוכה, משמשת עדות נוקבת ליחסי הגומלין המורכבים בין המצב הנפשי לבריאות הלב וכלי הדם ומדגישה את החשיבות של הכרה בהשפעה של מצוקה רגשית על הלב.
שומרים על הלב: יותר שומנים בריאים וספורט
לנוכח שברון הלב הלאומי והפרטי המלווים את המלחמה ומאורעות השביעי באוקטובר, הסיכון למחלות לב עלול לגדול, והבנת גורמי הסיכון ואיזונם הופכת להיות בעלת חשיבות עליונה. למחלות לב, גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי והם כולליים: היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם, בעיקר רקע של התקפי לב בגיל צעיר בקרב המשפחה הגרעינית, הפרעות קצב מסכנות חיים ואי ספיקת לב. גיל ומגדר תורמים גם כן, כאשר גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 מתמודדים עם סיכון מוגבר.
מבחינת גורמי סיכון הניתנים לשינוי ניתן למנות- עישון, סוכרת (בעיקר אם היא לא מאוזנת), יתר לחץ דם, השמנה, חוסר פעילות גופנית ודום נשימה בשינה.
הפחתת הסיכון למחלות לב דורשת גישה משולבת לאיזון ושליטה בגורמי הסיכון:
1. אימוץ אורח חיים בריא כרוך בשמירה על תזונה מאוזנת עשירה בירקות, פירות (בלי להגזים) דגנים מלאים וחלבונים רזים ושומנים בריאים. כדאי להגביל (או לא לצרוך כלל) צריכת שומנים רוויים, שומן טראנס וסוכר. חשוב לשים לב לגודל המנות. בכללית ניתן להתייעץ עם דיאטנית מוסמכת כדי לפתח תוכנית ארוחות מותאמת אישית העונה על הצרכים התזונתיים שלכם תוך קידום בריאות הלב.
2. פעילות גופנית סדירה היא לא רק חשובה בניהול משקל, אלא גם מגן רב עוצמה ללב. מומלץ להגיע לפעילות גופנית בעצימות בינונית של 150 דקות בשבוע ואפילו עדיף 300 דקות בשבוע. מומלצת פעילות גופנית שמעלה את קצב הלב כגון הליכה מהירה, שחייה, רכיבה על אופניים וריקודים. בנוסף לכך מומלץ לבצע תרגילי כוח לפחות פעמיים בשבוע. יש להתחיל "לאט לאט " בפעילות מתונה ובאופן הדרגתי להגביר עוצמה ומשך של פעילות.
3. הפסקת עישון ומיתון צריכת אלכוהול מהווים צעדים נוספים לטיפוח פרופיל קרדיווסקולרי (מחלת לב וכלי דם) בריא יותר.
4. יש לשאוף לאיזון סכרת ויתר לחץ דם אופטימאליים ולהקפיד על שינה איכותית.
5. החייאה מהירה ואיכותית במקרים של דום לב משפרת משמעותית את ההישרדות והתוצאים, על כן, מומלץ לעבור קורס החייאה מורשה.
6 סימני אזהרה
במארג העדין של בריאות הלב, זיהוי סימני אזהרה הוא המפתח להתערבות בזמן. שישה דגלים אדומים קליניים שאסור להתעלם מהם:
1. אי נוחות בחזה: כאב מתמשך, לחץ בחזה המקרין לצוואר, לסת או ידיים שהופיע פתאומית או מחמיר במאמצים דורשים טיפול רפואי מיידי.
2. קוצר נשימה: קוצר נשימה בלתי מוסבר, במיוחד במאמץ מינימלי, או מעיר משינה עלול לאותת על בעיה לבבית.
3. התעלפות: פתאומית בעיקר בזמן או מיד לאחר מאמץ ואם מלווה בכאבים בחזה או תחושת דופק מהיר או לא סדיר.
4. פעימות לב לא סדירות: דפיקות לב או תחושת רפרוף בקצב הלב דורשות ייעוץ רפואי מיידי.
5. נפיחות: נפיחות בלתי מוסברת ברגליים, בקרסוליים או בבטן עשויה להצביע על תפקוד לב לקוי.
6. אין אונות: יכולת לקיים יחסי מין אחד הפרמטרים המשקפים את מצב הבריאות . הופעה של אין אונות יכולה להיות סימן הזהרה מוקדם למחלקה קרדיווסקולרית.
מערך שלם של בדיקות לב קל”ב במרכז רמת אשכול של כללית
במסגרת קופת חולים כללית, ישנו מרכז רפואי קרדיולוגי מקיף התומך באבחון וטיפול במחלות לב. רופאי המרכז הינם קרדיולוגים מומחים עם ניסיון רב שנים. במסגרת המרכז קיים מגוון רכב של בדיקות אבחון, כולל ניטור לחץ דם ואק״ג מתמשכים, אקוקרדיוגרפיה (אולטרסאונד דופלר של הלב), מבחן מאמץ, בדיקות כולסטרול ומדידות סוכר בדם. כמו כן, לפי הצורך הרופאי, מומחי המרכז מפנים להמשך בירור וטיפול כולל מיפויי לב, צנתור וירטואלי, MRI של הלב וצנתורים מתקדמים. בדיקות עזר אלה בשילוב עם ההדרכה הקשובה של הרופאים תומכת בזיהוי גורמי סיכון ומניעה, אבחון מחלות לב וטיפול בהן עוד לפני שמתפתחים סיבוכים ואיכות החיים נפגעת.
מאת: ד"ר דניאל קוקוי, מומחה לקרדיולוגיה ורפואה פנימית, מנהל תחום קרדיולוגיה
בכללית מחוז ירושלים וד״ר דין נחמן, מומחה לקרדיולוגיה בכללית מחוז ירושלים
