מלחמת "חרבות ברזל" והמתח הנלווה לה, הן של הלוחמים בחזית והן של אנשי העורף, מהווה גורם סיכון משמעותי ליציאה מאיזון הסוכרת. השלכות המלחמה באות לידי ביטוי בחרדות, תחושת חוסר אונים ולחץ נפשי קשה בחלק ניכר מהאוכלוסייה ועלולים להשפיע על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו.
לקשר הידוע בין מתח ובין התדרדרות באיזון הסוכרת קיימות מספר סיבות:
עלייה בהורמונים המעלה את רמות הסוכר - באופן טבעי, מצבי לחץ אישיים כדוגמת חרדה, מתח, דאגה קיצונית וכדומה, גורמים לשחרור הורמוני לחץ (קורטיזול ואדרנלין). הורמונים אלה חשובים למנגנון הטבעי של הגוף להתמודדות עם מצבי הלחץ. עם זאת, שחרור חריג וממושך של הורמונים אלו, עשוי להביא לעלייה ברמות הסוכר בדם, ובעקבות כך ליציאה מאיזון של המחלה.
אכילה מוגברת ולא מבוקרת - המתח והחרדה, השהות הממושכת בבית כתוצאה ממצב המלחמה, הימנעות מיציאה לעבודה או לאירועים שונים, גורמים לעיתים קרובות לאכילה מרובה ולעיתים אכילה רגשית כפיצוי. האכילה העודפת והלא מבוקרת גורמת ליציאה מאיזון הסוכרת ולהשמנה, שגם היא גורמת להתדרדרות באיזון.
הפחתה בפעילות גופנית - בשל ירידה במספר היציאות מהבית מחשש לאזעקות, מסגירת מכוני כושר והימנעות מאירועים אקטיביים שונים בתקופת המלחמה, קיימת ירידה בפעילות גופנית ארובית והשפעתה היעילה על פינוי הסוכר מזרם הדם והכנסתו לתאי הגוף מצטמצמת, ורמות הסוכר בדם עולות.
הפרעות ומחסור בשעות שינה - מחקר שפורסם בשנת 2011, העלה כי הקושי לקיים שינה רציפה, קשור בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת. הדבר נובע בשל הפרשת הורמונים המעלים את התנגודת לאינסולין והגברת התיאבון.
אז מה כדאי לעשות?
1. להפחית את רמות הלחץ עד כמה שניתן
2. פחות חדשות: מיעוט ואף התנתקות מהאזנה או צפייה בחדשות ובמיוחד מצפייה בסרטונים קשים.
3. מעקב אחר רמות הסוכר: בפרט בימים אלו חשוב המעקב העצמי אחרי רמות הסוכר עם הגברת תכיפות הבדיקות. במידה וערכי הסוכר גבוהים משך רוב הזמן (מעל 200 מ"ג) או נמוכים במיוחד (מתחת ל- 70 מ"ג) כדאי לפנות לייעוץ רפואי במרפאה. יש לציין כי חולה סוכרת זכאי לרכוש בבית המרקחת מכשיר למדידת סוכר, באמצעות מרשם רופא.
4. התמדה בטיפול: למטופלים בתרופות, יש להקפיד להמשיך וליטול את התרופות באופן סדיר.
5. ביקורת במרפאה: חשוב להמשיך ולהגיע למעקבים מסודרים במרפאה, הכוללים מעקב בדיקות מעבדה תקופתיות, מדידת לחץ דם, מדידת גובה ומשקל.
כמו כן, יש להמשיך ולהגיע לבדיקות לאיתור מוקדם של סיבוכים- בדיקות מעבדה, בדיקת כף רגל סוכרתית על ידי ע"י אחות המרפאה, מעקב רופא עיניים ולקבוע תור לרופא לדון בתוצאות הבדיקות.
6. חיסונים: אצל חולים כרוניים, יש נטייה לסיבוכים קשים יותר של מחלת השפעת. לכן, לפני עונת השפעת, חשוב שחולי הסוכרת יגיעו למרפאה להתחסן כנגד נגיף השפעת. כמו כן, על חולה הסוכרת לקבל פעם בחיים חיסון נגד חיידק הפנאמוקוק, הגורם גם לדלקות ריאות קשות במבוגרים.
7. תזונה: יש לשמור על תזונה מאוזנת הכוללת ירקות, פחמימות מורכבות, חלבונים, שומנים בלתי רוויים. אכילה מסודרת, להרבות בשתיית מים במהלך היום ולהימנע ממשקאות ממותקים. מומלץ להקפיד על שיגרת ארוחות קבועה. חולה סוכרת זכאי לביקור הדרכה וליווי המשכי אצל הדיאטניות שלנו הפזורות ברחבי המחוז.
8. פעילות גופנית: מסייעת לאזן את רמות הסוכר. חשוב לבצע פעילות אירובית כ- 30 דקות ביום (או 60 דקות אחת ליומיים) ופעילות כח 10 דקות שלוש פעמים בשבוע.
9. הפחתת מתחים: מודעות לגורמי מתח פוטנציאליים עשויה להפחית את ההשפעה שלהן על הגוף. רצוי להיצמד לפעילויות השיגרה המקנות בטחון ורגיעה. בעת מתח, ניתן להשתמש בטכניקות להפחתת מתח כמו נשימות עמוקות, מדיטציה, הרפיה.
10. תמיכה חברתית: שמירת קשרים חברתיים עם משפחה, חברים, קבוצות מכרים עשויה להקל על המתח ולשפר את איזון הסוכר.
מאת: ד"ר ענת צור, מומחית ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה, מנהלת מערך סוכרת ואנדוקרינולוגיה בכללית מחוז ירושלים והילה מנדלוביץ', אחות מומחית קלינית סוכרת ומרכזת תחום סוכרת בכללית מחוז ירושלים
