כך התגייס אחד ממרכזי הרפואה המובילים בישראל למלחמת “חרבות ברזל”: צוות המערך האורתופדי בבתי החולים של הדסה בירושלים ביצע מאות ניתוחים מאז השביעי לאוקטובר תוך שהוא מציל את חייהם של עשרות חיילים ואזרחים. ההישגים המרשימים התאפשרו בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין המחלקות השונות בבית החולים, הטכנולוגיות המתקדמות ובעיקר המסירות יוצאת הדופן של הצוותים הרפואיים והסיעודיים.
כך נראית מלחמת “חרבות ברזל” דרך עיניהם שני מומחים בכירים במרכז הרפואי הדסה.
פרופ׳ מאיר (אירי) ליברגל, יו"ר המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה וראש השיקום האורתופדי בהדסה, מספר על החיוניות של מערך הטראומה האורתופדית בעת מלחמה: "במלחמה מרבית הפציעות של החיילים הן בגפיים החשופות יותר ולכן מערכי הטראומה של בתי החולים יודעים שהאורתופדים חייבים להיקרא לדגל. בכל אירוע חירום או רב נפגעים הם מוזעקים בגלל נפח הפגיעות והצורך לטפל במקצועיות בפגיעות אורתופדיות. חשוב להבין שהטיפול בפציעות אלו הוא קריטי בהצלת חיים ולא רק בהצלת איבר או עצם".
איך זה בא לידי ביטוי במלחמת "חרבות ברזל"?
"הכלל הוא שצריך קודם כל לשאוף להציל חיים ורק לאחר מכן להציל את הגף, האיבר הפצוע. לצערי בשביעי באוקטובר היו מקרים של נפגעים שנאלצנו לבצע להם קטיעות בגלל חסימות העורקים שבוצעו בשטח וזמני הפינוי שלהם מהשטח שהיו ארוכים מאוד. לשמחתנו הרבה חיים ניצלו למרות האובדן הקשה הזה והם חוזרים לחיים מלאים ברבות הזמן.במקביל, הצלחנו להציל הרבה גפיים פגועות".
מהי תרומת המרכז הרפואי הדסה להתפתחות התחום החשוב הזה?
"בהדסה ישנם שלושה פרופסורים שמוגדרים כמומחים לטראומה אורתופדית ומדובר במספר חריג ברפואה בישראל. אחת המשימות העיקריות שלהם היא להעמיד דור חדש של תלמידים שיקבלו את הידע, זה חלק מההגדרה של מהות העשייה האקדמית. בעקבות זאת פיתחנו תוכנית ייחודית להדסה במסגרתה אנחנו מכשירים כל שנה טראומטולוגים אורתופדים מבתי חולים שונים ברחבי הארץ".
"ניתחנו חמישה חיילים במקביל, בחמישה חדרי ניתוח"
מנהל האגף האורתופדי בהדסה, פרופ' רמי מושיוב, סבור כי הניסיון הרב של בית החולים בהתמודדות עם אירועי טראומה במרוצת השנים, מאפשר לצוותים הרפואיים במחלקה להציל חיים במלחמה הנוכחית. "הדסה היא מרכז טראומה LEVEL 1 בדרגה הגבוהה בארץ החל משנת 1992, אנחנו בית חולים מרכזי עם הרבה מאוד ניסיון לאור אירועי הטרור בירושלים ואירועים רבי נפגעים אחרים. במשך שנים יצרנו פרוטוקולים משלנו שבהמשך השפיעו על התחום, כשלימדנו בארץ ובחו"ל איך מטפלים במקרים האלו".
איך זה נראה בשטח, כשמגיע מסוק עם פצועים?
"כשמתקבלת קריאה על הגעת פצועים, אנחנו מתייצבים ביחידת הטראומה ונדרשים לבצע במהירות את הבירור הראשוני כדי לאתר את הפציעות הדחופות. בחלק מהפציעות נדרש שיתוף פעולה עם מקצועות אחרים כמו פלסטיקאים, כירורגים כלליים או כירורגים כלי דם, ובחלק מהן שיתוף פעולה בין היחידות שלנו באורתופדיה, כמו למשל אורתופדים שעוסקים בתיקון עצבים או בכיסוי והשלמת רקמה רכה. היה למשל אירוע בו הגיע אלינו מסוק צבאי וניתחנו חמישה חיילים במקביל, כשבכל חדר ניתוח יש שלושה-ארבעה מנתחים שנותנים מענה לכל הבעיות, כי כל פציעה כזו היא מורכבת. היכולת שלנו להגיע לניתוח במהירות נבנתה במהלך שנים של ניסיון והתמודדות עם פציעות טראומה קשות".
ספר על ניתוח שזכור לך במיוחד
"מפקד כיתת הכוננות בקיבוץ מגן, שהציל את הקיבוץ בלחימה בשביעי באוקטובר, פונה אלינו עם פציעה קשה מ- RPG וכדי להציל אותו נאלצנו לקטוע את הרגל שמצבה סיכן את חייו. לאחר מכן הוא עבר כמה ניתוחים וכעת הוא משתמש בפרוטזה בשלבי שיקום מתקדמים, וזה ממלא בהשראה".
לסיום, מה לדעתך מייחד את המערך האורתופדי בהדסה?
"היתרון שלנו בהדסה נובע מהאופן שבו אנו משתפים פעולה - הקאדר של הרופאים שלנו מאוד מתמצא בתחום, וגם המנתחים האורתופדים שלא עוסקים בטראומה אורתופדית ביום יום הינם בעלי ניסיון רב, ומדובר בכוח מאוד רציני ביחד. המערך שלנו מוביל בשימוש בטכנולוגיות מאוד מתקדמות כמו ניתוחים זעיר פולשניים, תכנון ניתוחי ממוחשב, ושימוש ברובוטיקה. בנוסף בהדסה מייחסים חשיבות רבה לשיקום, ולאחרונה הוקם מרכז השיקום החדש והמשוכלל בהדסה הר הצופים, בו הפצועים מטופלים בדרכם להחלמה".
בשיתוף מרכז רפואי הדסה
