החל מבוקר שבת 7.10 נמצאת מדינת ישראל במצב מלחמה. מיום זה עובדי קופת החולים כללית, עושים לילות כימים במטרה לדאוג לנפגעים שהגיעו מיישובי עוטף עזה ובהמשך גבול הצפון.
במחוז ירושלים הבינו מהר מאוד את גודל השעה וכבר החלו להיערך לקליטת הפצועים והמפונים לעיר הבירה שהובאו למלונות בעיר וקיבלו אותם בצורה הכי טובה שאפשר, מנהל מחוז ירושלים של כללית, ארז לוי שנמצא בימים אלה בשטח במרפאות עם הצוותים הרפואיים ועם המפונים, משתף על האופרציה הענקית שהוא עומד בראשה: "מלבד השירות שאנחנו נותנים בשוטף ל- 600 אלף המבוטחים שלנו במחוז ירושלים, בגלל המלחמה שמתנהלת כעת, מחוז ירושלים קלט 20 אלף תושבים מהעוטף והצפון, 20 אלף תושבים זה כמו עוד עיר שהתווספה למחוז. בתור הקופה הגדולה והמובילה בישראל אנחנו חייבים להמשיך ולשמר את השירות ולדאוג לכולם".
איך אתם עושים את זה?
"אנחנו נמצאים היום בכל מלון שמגיעים אליהם מתפנים. בשניים עשר מבתי המלון הקמנו מרפאת כללית בן- לילה. אנחנו נותנים שירות בכל המלונות, בכמה אופנים, וחשוב לציין כי במידת הצורך אנחנו נותנים את השירות לכל המבוטחים מכל הקופות".
מה לגבי אנשים שהגיעו חולים כבר לבית המלון?
"כאן בעצם יש מספר אופנים לטפל בזה. אם זה דברים שאנחנו יכולים לפתור ברמת המרפאה הראשונית שפתחנו בבית המלון, אז אנחנו נותנים את הפתרון בו במקום. אם הם צריכים רפואה יועצת, שאין לנו בתוך בתי המלון, אנחנו מפנים אותם למרכזים רפואיים קרובים לבית מלון".
נניח שהם נמצאים במלון שלום, אתם מפנים אותם לשערי צדק?
"אם זה טיפול שמצריך בית חולים, אז אנחנו מפנים לשערי צדק, אם זה טיפול שאנחנו יכולים לתת באחת מהמרפאות היועצות שיש לנו מסביב, אנחנו משתדלים לתת להם גם פתרונות אין האוס. זאת אומרת, לפעמים רופא המשפחה שנמצא בבית המלון מרים טלפון לרופא הריאות שנמצא במכון רוקח והמטופל שנמצא מול רופא המשפחה בעצם מקבל פתרון בו במקום גם על רפואה יועצת".
רפואה יועצת זו רפואה של מומחים?
"גם רופאי משפחה הם מומחים, זו רפואה שהיא לא רפואה ראשונית, זו לא רפואת משפחה וילדים. זה יכול להיות אורתופדיה, אף אוזן, ריאות, כל מיני תחומים שהם תחומים יותר מיוחדים שבחיי המטופל הוא פוגש אותם לרוב פחות מאשר רפואה ראשונית הקונבנציונלית".
ספר על ההתגייסות של הצוותים.
"אני יחד עם צוות ההנהלה של המחוז כל היום נמצאים במרפאות בשטח ואני פוגש צוותים מאוד מסורים. אנשים שמגיעים בבוקר לעבודה מסיימים את המשמרת שלהם ולאחר מכן הולכים למלונות לטפל במפונים, חלקם מגיעים בימים החופשיים שלהם בהתנדבות, נותנים טלפונים אישיים למפונים כדי שאם תיווצר בעיה הם יוכלו לעזור. הרופאים שלנו, האחיות, עובדי המנהל, רוקחים, כולם עוטפים את המפונים בצורה יוצאת דופן. כמו כן, חשוב לנו מאוד לדאוג גם לחוסן של העובדים ולכן אנחנו מקיימים כל העת שיחות עם העובדים כדי לעזור להם להתמודד עם המצב, גם הם צריכים לפרוק לכן אנחנו נותנים להם כלים איך להתמודד עם המצב בבית לא רק בעבודה".
הבנתי שגם הקמתם עבור העובדים שמרטפיות
"נכון. בתחילת המלחמה הקמנו 16שמרטפיות אשר פזורות ברחבי המחוז שאפשרו להורים להביא את ילדיהם בבוקר ולהרגיש בטוחים בזמן שהם נותנים שירות. יש במחוז שלנו 70 אנשי צוות שקיבלו צו 8 אז אנחנו דואגים גם להם ולמשפחותיהם, חשוב לנו לעטוף את העובדים".
חשוב להדגיש כי אתה חדש בתפקיד
"נכון, אני חדש, במחוז ירושלים אני קצת מעל חודשיים, לפני כן ניהלתי מספר שנים את מחוז מרכז של כללית, שזה מחוז שכן למחוז ירושלים, ובחודשים הספורים שאני כאן אני פוגש את העובדים שלנו, את הצוותים שלנו במרפאות. יש כאן צוותים מסורים, צוותים מצוינים שנותנים את המעל ומעבר גם בשגרה, לא רק בחירום. אני גאה לעמוד בראש המחוז הזה!".
כיצד אתה מצליח למלא את המצברים בתקופה זו?
"מה שממלא לי את המצבים הם קודם כל הסיפורים של הצוותים מהמרפאות, כשאני רואה את הברק בעיניים שלהם בפתרון בעיות, זה ממלא אותי בהמון גאווה. דבר שני הם הילדים שלי, כשאני מגיע הבייתה, לא משנה באיזה שעה, אני מוצא את הזמן לעשות איתם משהו כייפי נטול מסכים. הסוללה מגיעה למאה אחוז מאוד מהר בצורה הזו".
יש צחוק של ילדים
ד"ר איילת נבט, רופאת ילדים בכללית ירושלים, מתגוררת בקיבוץ מעלה החמישה, הייתה הראשונה לקלוט ולארגן את הצרכים הרפואיים במרפאת כללית שהוקמה במלון ביום השני למלחמה. "שמעתי כמו שאר אזרחי ישראל בשבת בבוקר על התקיפה הנוראית", היא נזכרת, "במוצאי שבת הבנתי שמפונים יגיעו למלון יערים שנמצא בקיבוץ. חברי הצוות בקיבוץ לקחו כל אחד להיות אחראי על התחום שבו הוא עובד. אני הגעתי לשם לתת מענה רפואי, לראות מה צריך ולעזור בכל דבר שנדרש. תוך 24 שעות כבר הייתה מרפאה מתקתקת, ביקשנו ציוד וצוותים ומ'הכללית' התארגנו במהירות והביאו כל מה שנדרש, אנחנו נותנים שירות לכל הקופות".
מי הגיעו אליכם?
"הגיעו אלינו תושבים מישובים בעוטף עזה שפשוט נמלטו ולא הביאו דברים בסיסיים כמו תרופות, מכשירי שמיעה ומשקפיים. בשבוע הראשון נתנו טיפול לעשרות מטופלים, הרבה מבוגרים וגם חולים כרוניים. אנחנו נותנים מענה להכול, החל מהוצאת קוץ ברגל, דרך התאמת משקפים ועד הערכת אובדנות.
"המרפאה מאוישת על ידי רופא משפחה וילדים, ואנחנו נעזרים ברופאה יועצת לפי הצורך. ואכן כל מי שאנחנו צריכים מיד מגיע לעזור. היינו למשל זקוקים להוציא מטופל לבדיקות ואשפוז וזה התאפשר במהירות בתיאום עם בתי חולים באזור, נותנים לנו קדימות ודברים זזים מהר מאוד". ד"ר נבט משתפת כי מאחר ומדובר במפונים שחוו טראומה וזעזוע עמוקים, במרפאה עובדים בצמידות עם צוות בריאות הנפש, במיוחד בימים הראשונים לקליטתם. "אנשים שמומחים בטראומה הדגישו את החשיבות של ההתערבות המוקדמת בנושא של בריאות הנפש".
מה קורה עכשיו במרפאה?
"אנחנו ממשיכים ללוות את המפונים בשוטף, בשבוע הראשון המרפאה הייתה פתוחה 7 ימים, היום אנחנו מתאימים את השירות לפי הדרישה, בנוסף, פרסמנו רשימת אנשי קשר שזמינים כל הזמן למקרים דחופים ולהתייעצויות".
למרות השבועות הנוראיים שעברו על המפונים והשבר הגדול, ד"ר נבט אומרת כי מרגישים גם תחושה של אופטימיות: "היום אנחנו רואים שאנשים מתחילים לצאת יותר מהחדרים ויכולים להשתמש בשירותים של מכונים רפואיים שנמצאים בסביבה. אלה אנשים שהיו סגורים בחדר ולא יצאו במשך ימים ארוכים בגלל הטראומה הקיצונית שחוו, והיום מסתובבים בחוץ. יש יותר שמחה, צחוק והשתוללות של ילדים, יש תחושה שכוח החיים והחיוניות חוזרים וזהו כוח מאוד חזק!"
"כל הזמן חושבים על עוד מיזם"
טלי חביב היא מנהלת אדמיניסטרטיבית במחוז ואחראית שעת חירום, חשבה שאחרי הקורונה עם מצבי הקיצון שהביאה שום תרחיש רע ככל שיהיה, לא יכול יהיה להפתיע אותה ואז הגיע ה- 7/10 , "אנחנו מכינים את עצמנו לתרחישים הכי לא הגיוניים וקשים שקיימים. גם בקורונה הקמנו מהיום למחרת מתחמי קורונה. השוני הפעם זו ההתמודדות הרגשית הקיצונית גם של העובדים וגם של המפונים". "הייתה אמורה להיות לנו בנובמבר בקרה של משרד הבריאות על תרחישי שעת חירום, בישיבת הערכות ראשונית לפני חודשיים נערכנו לבקרה ופתאום הגיעה המלחמה". חביב מספרת כי מהרגע שהמלחמה פרצה, היא ושאר הצוותים החלו לפעול באופן מידי "המחוז שלנו היה מוכן מכל היבט, ראיתי אנשים וצוותים מגויסים ורתומים מהשנייה הראשונה, ביום שבת ב- 16:30 אחרי הצהריים כשהבנו את גודל הצרה, כל אחד החל לעבוד".
ואכן הם עבדו במהירות וביעילות שאין שנייה לה: מידע אודות כללית הופץ ב- 54 בתי מלון בעיר שקלטו את המפונים, בנוסף, נפתחו 12 מרפאות שדה, מערך של תפעול העובדים היה מוכן מבעוד מועד.
כיצד אתם מתארגנים בקליטת המפונים?
"ביום שמחליטים להעביר מפונים לבית מלון, אנחנו בכללית שולחים נציגים שיושבים עם הנציגים של הישוב או העיר, בוחנים את הצרכים ובמידת הצורך פותחים מרפאת שדה במלון עצמו, אנחנו מפרטים בפניהם את השירותים שיש לנו עבורם בסביבה, מנסים לעזור במקסימום ולהעביר את המידע בצורה הכי טובה שאפשר". חביב מספרת כי לעיתים עולות בעיות מהשטח ודרך ההתנדבות וההתגייסות של עובדי הכללית הם מקבלים מענה מהיר ואנושי "אישה שיתפה אותי שהיא נמצאת בבית מלון ויש בו 2 מכונות כביסה ולכן יש להם קושי עם הכביסות הרבות. מיד לקחנו יוזמה ופרסמנו מיזם לעובדים שבו עובד של כללית במחוז יאמץ משפחה קבועה בהיבט של כביסות, סיורים בעיר ועוד שירותים שניתנים בירושלים, העובדים שלנו התגייסו בהתלהבות גדולה ועוזרים בכל דבר שהם יכולים".
סיפור אישי שאת לוקחת איתך?
"יש לנו מתנדבת שהולכת למלונות למפות את הצרכים ההתחלתיים של המפונים והיא שמעה על מישהי ערירית שהגיעה ללא בגדים, היא אימצה אותה וקנתה לה בגדים וטואלטיקה. יש סיפורים על מפונים שהגיעו פשוט בלי כלום, אז אספנו כסף ועשינו קנייה גדולה של הדברים להם נזקקו. הגיעה משפחה עם ילד שאיבד משקפיים מאוד ייחודיות (בגלל המספר הגבוה שיש לו), הפעלנו את כל הגורמים הרלוונטיים ותוך יומיים הוא קיבל משקפיים חדשים. כולם נרתמו לעזור, כל פניה שמגיעה אלינו- מטופלת במהירות שיא. מחמם את הלב ומרגש לראות את העובדים נרתמים בצורה יוצאת דופן, כל אחד לוקח על עצמו משימות נוספות בענווה ובצנעה, זה גורם לי לגאווה רבה במקום עבודתי!"
"כל האחיות הרגישו צורך להתגייס"
"בשבת בבוקר 7:00 בבוקר הבן שלי שמשרת ביחידה מובחרת הוקפץ, חברה שלו שגם משרתת ביחידה מובחרת הוקפצה גם היא, במקביל הבנו מההורים של חברה שלו שחיים בנתיב העשרה שמשהו רע מאוד קורה" נזכרת ענהאל זרביב מנהלת סיעוד במינהלת הראל ואחראית על הסיעוד בחירום במחוז ירושלים על השתלשלות העניינים עם פרוץ המלחמה, "הבן שני גם הוקפץ וגם בעלי שעובד במשרד ראש הממשלה נקרא בדחיפות לעבודה, ב- 8:00 כבר ידענו שמתחוללת מלחמה. די מהר קיבלנו דיווחים מאחראי שעת חירום במשרד הבריאות שמדובר בשעת חירום לאומית, התחלנו למפות את הצרכים בשטח, איך עלינו להתארגן ליום ראשון. במוצאי שבת עדכנו את כל הצוותים והתחלנו בנוהל פתיחת מרפאה בשעת חירום".
מתי המפונים הגיעו לירושלים?
"הקליטה של המפונים התחילה ביום ראשון במלונות בים המלח וסביבתו ויום למחרת הגיעו 7,000 איש לכל המלונות בירושלים. בד בבד נפתחו המרפאות של כללית במלונות. כל האחיות הרגישו צורך להתגייס במיידי, מי שעבדה בבוקר התגייסה לעבוד גם בערב, לא היה צריך לבקש, כולן התנדבו. מה שיפה בסיעוד הוא שאנחנו מתורגלים לעבוד בלחץ ובהתראה קצרה ולכן לא היה רגע של מחשבה. בין המפונים היו גם אחיות שעבדו בדרום הארץ בקופת חולים כללית. הצענו להם לעבוד במלונות ביחד עם הרופאים המתנדבים והן שמחו להמשיך לעבוד תוך כדי מתן טיפול לחברי הקהילה שלהם. שיתוף הפעולה היה מושלם וזה יצר חיבור מיוחד בין העובדים במחוז דרום למחוז ירושלים".
התגייסות של הצוותים הייתה יוצאת דופן, זכורים לך סיפורים מיוחדים?
"יש 2 אחים במינהלת שלי - יפעת שחר ממן ויצחק דרזנר, שנוסעים מדי שבוע לאשקלון לעבוד רק כדי שהמרפאות שם לא יסגרו, הם נוסעים הלוך חזור על חשבונם, וממשיכים להתנדב גם במלונות. כמו כן, פתחנו מרפאה במלון אחד במרכז העיר כדי לתת שירות לכמה מלונות, ובגלל שהגיעו המון מפונים יש עליה עומס. ליד המלון יש מרפאה קבועה והאחיות בה כל היום מקבלות מטופלים מכל המלונות, יוצאות לביקורי בית וגם נותנות שירות במלונות".
מה לגבי מטופלים?
"ביום שפתחנו את המרפאה במלון רמדה, בשעה 8:00 התחלתי לפרוק את הציוד ואז צלצל הטלפון ומישהי סיפרה שהיא נמצאת במלון רוייאל הסמוך ויושב לידה בחור בן 17 שנראה לא טוב. היא ביקשה שנגיע מיד. באותו הרגע עזבתי את הכול ורצתי יחד עם הרופאה של המינהלת שלנו, ד"ר נטע אלון שליב, למלון השני. מצאנו שם בחור חיוור ומזיע שהיה ברור שהוא בטראומה. לקחנו אותו בכיסא גלגלים למרפאה ברמדה, שם הגיעה עוד רופאה, ד"ר תמי זמיל. עשינו הערכה ראשונית והתחלנו לטפל בו, היה ברור שהוא עובר התקף חרדה. השארנו אותו להשגחה תוך כדי שאנחנו מקימים את המרפאה. המטופל שוחרר רק אחרי שדאגנו לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח.
יש עוד מקרה שנחקק בליבי. הגיעה למרפאה אישה שפונתה משדרות, בנה בן השמונה שבר את עצם הבריח באחת הפעמים שהייתה אזעקה. הוא שיתף על סיפורי הגבורה שלו ואיך הוא נפל מהבימבה תוך כדי ריצה למקלט. היא הייתה צריכה בשבילו מעקב של אורתופד ילדים (הילד הגיע חבוש). מיד אני והמנהלת האדמיניסטרטיבית שלי שהייתה איתי במרפאה, התקשרנו לרופא ילדים ששוחח עם האמא בטלפון ואף הזמין אותה אליו הבייתה למעקב אחר השבר של הילד".
משהו אופטימי לסיום?
"אנחנו פתחנו ראשונים את המרפאות ולאחר מכן הצטרפו אלינו שאר הקופות. יש בין כולם שיתוף פעולה מאוד יפה, ואותי זה מרגש".
החודש הראשון למלחמה,
כללית מחוז ירושלים במספרים:
1 רכב שירות רפואי הדואג לאספקת תרופות וציוד למפונים
12 סרטוני הסברה הופקו עם מומחי כללית בנושאים שונים לעת המלחמה
12 בתי מלון בהם הוקמו מרפאות כללית
16שמרטפיות נפתחו עבור כ-250 ילדי העובדים
20 מפגשי חוסן התקיימו עבור העובדים
54 בתי מלון בהם שוהים המפונים ובהם כללית הנגישה מידע
מעל 10,000 תרופות נופקו למפונים
כ- 1,500 תרופות נשלחו לבתי המלון עבור המפונים
2,300 ועובדי מחוז רתומים ומחוייבים!
מוגש מטעם: כללית ירושלים