כאבן שאין לה הופכין? מה בדיוק עושים עם 1.5 מיליון החיסונים שבנוגע אליהם חתמה הדסה על הסכם יבוא עם רוסיה? נראה כי גם בבית החולים מנסים לענות על השאלה, לאחר שברור כי בארץ לא ייעשה בהם שימוש.
הסכם פזיז?
ביום שני בשבוע שעבר התנדב מנכ"ל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, להשתתף בשלב השני של הניסוי במסגרת פיתוח החיסון של המכון הביולוגי בישראל. לדבריו, הוא שקל רבות אם להתחסן בחיסון הקיים בארץ ולשמש דוגמה אישית בשל החשיבות הגדול, שהוא מייחס לכך.
הדברים של המנכ"ל באים על רקע העובדה כי בתחילת נובמבר הודיע בית החולים שחתם על הסכם עם רוסיה לייבא 1.5 מיליון מנות חיסון נגד הקורונה שפיתח מכון המחקר הממשלתי הרוסי. ההסכם נחתם עוד לפני קבלת תוצאות השלב השלישי והאחרון של הניסוי, והוא גם אינו כפוף לאותה רגולציה כמו חברות מערביות. לשאלות כתבים טען אז פרופ' רוטשטיין כי הוא סומך על הנתונים מרוסיה וכי לא דווח על שום בעיות בטיחות בנוגע לחיסון. הוא גם חשף כי בית החולים היה שותף בפיתוח החיסון הזה.
לנוכח העובדה שהאוכלוסייה בארץ מתחסנת באמצעות החיסונים של חברת פייזר, ובקרוב גם באמצעות אלה של מודרנה, שאלנו את בית החולים מה מדיניותו בנוגע לאותם חיסונים מרוסיה שהוא התחייב לייבא. בהדסה אומרים כי כל עוד משרד הבריאות אינו מאשר את החיסון, העניין לא רלוונטי, וכן שמנכ"ל בית החולים לא היה מתחסן בחיסון שמשרד הבריאות הישראלי לא אישר. כל עוד הנושא תקוע, כך על פי בית החולים, החליט פרופ' רוטשטיין להצטרף לניסוי של המכון הביולוגי.
עוד אמרו בבית החולים כי מנכ"ל בית החולים מברר את האפשרות להעביר את החיסונים למדינות באמירויות שרוצות בהם. המנכ"ל אף הציע להעביר אותם לרשות הפלסטינית. הבעיה: על מנת לעשות מהלך מן הסוג הזה יש צורך בגופים שיסכימו לתת את האסמכתה לעסקה. מה שבטוח הוא שכל עוד אין גוף שייקח את החיסונים, הדסה תישאר עם הסכם היבוא, שבשלב זה לפחות לא נראה חיוני.
