הם הכירו במהלך לימודי התואר הראשון, התאהבו עד מעל לראש והתחתנו באירוע מושקע במיוחד. אבל מה שעמד לחבר בין טליה ועמוס (השמות בדויים), התברר גם כגורם לפירוק המשפחה – מחלוקות פוליטיות שהפכו לבלתי נסבלות.
טליה, אשת חינוך בעלת השקפת עולם ליברלית, רצתה לשנות את העולם ולחנך לערכים של שוויון. עמוס, מצידו, היה מחובר לעקרונות מסורתיים ושמרניים. "תמיד ידענו שאנחנו לא מסכימים פוליטית", מספרת טליה, "אבל הוויכוחים שלנו היו בגבולות הסביר. עד שהתחילו הבחירות האחרונות, והרגשנו שכל אחד מאתנו הופך להיות קיצוני יותר ומושך לכיוון שלו".
לדברי טליה, מה שהחל כוויכוחים ליליים מול החדשות הפך לריבים קשים. "זה גלש לכל תחום בחיים – איך לגדל את הילדים, איך לבלות בשבתות ואפילו מה נאכל לארוחת הערב".
עמוס משתף מהצד שלו: "הרגשתי שהיא מזלזלת בערכים שלי, במה שאני מאמין בו. זה הגיע לנקודה שבה לא יכולנו לדבר בלי שזה יתלקח".
כששניהם הסכימו להתגרש, הם פנו אליי. הבנתי שיש כאן שני אנשים מקסימים שאיבדו את הדרך לתקשר, אבל עדיין חשוב להם לשמור על כבוד הדדי, במיוחד בגלל הילדים. הפתרון היה בלתי שגרתי: הצלחנו לנסח הסכם גירושין שכלל "חוזה כבוד פוליטי". ההסכם קבע כללים ברורים: לא לדבר על פוליטיקה בנוכחות הילדים, להימנע מהעלאת פוסטים מכפישים ברשתות החברתיות ולשמור על גבולות ברורים בדיונים עתידיים. בנוסף, החלטנו על מפגשי גישור תקופתיים כדי לוודא שהתקשורת נשמרת באופן חיובי.
קראו גם:
"למדנו איך לא להילחם והצלחנו לצאת מהמבוי הסתום", אומרת טליה. "בתהליך הגישור הצלחנו לראות שיש בינינו גם דברים טובים, למרות שבחרנו להיפרד". ועמוס מוסיף: "זה לא קל, אבל עכשיו אני מבין שאפשר לא להסכים ולהישאר נחמדים".
טליה ועמוס כבר לא ביחד, אבל הסיפור שלהם מהווה תזכורת לכך שאפשר גם ברגעי משבר לשמור על אנושיות, אפילו כשדעות פוליטיות מקוטבות מפרידות בין הצדדים. גם במצבים הנראים בלתי פתירים, יש דרך למציאת פתרונות חכמים ורגישים.
