אחת השאלות שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא: "גל, תגיד לי את האמת – באמת אפשר לפנות שוכר סרבן תוך כמה ימים כמו שרבים מבטיחים?" הסוגיה הזו מעסיקה לא מעט בעלי נכסים, וחשוב לי להסביר מה באמת קורה בשטח – מה ניתן לבצע, באילו לוחות זמנים, ואילו רעיונות שרצים ברשת או בשיחות בין שכנים פשוט לא מחזיקים מים במציאות המשפטית.
"אמרו לי שאם אשלח מכתב התראה – השוכר יפחד ויתפנה מיד"
לפני כמה חודשים נכנסה אליי אישה בשנות ה-60 לחייה, בעלת דירה קטנה שהיא משכירה כבר שנים. השוכר הנוכחי לא שילם שכירות שלושה חודשים. מישהו בבניין אמר לה שצריך רק "להגיש מכתב מאיים, והוא ישלם". לצערי – זה לא תמיד קורה.
מכתב התראה כן יכול לעבוד, ואצלי במשרד זה קורה לא מעט. ניסוח מדויק, בשפה משפטית חדה, עם חתימה של עורך דין – בהחלט משפיע על שוכרים מפרי חוזה. אבל לא אצל כולם. שוכר שמבין את המערכת, או כזה שממשיך להיאחז בדירה – לא יוותר כל כך מהר.
אז מה האמת?
מכתב התראה הוא כלי חשוב, אך הוא לא קסם. לפעמים הוא עושה את העבודה, אבל לעיתים נדרש המשך של הליך משפטי מסודר. בכל אופן, לעיתים מכתב התראה עשוי לעזור להוכיח את תום הלב של המשכיר.
"אפשר לפנות שוכר בשבוע-שבועיים, נכון?"
רבים חושבים שפינוי דייר סרבן דומה למשלוח התראה בדואר רשום - "הכל מסתדר תוך שבועיים". אני מבין את התקווה, אבל חשוב להדגיש – פינוי שוכר הוא הליך משפטי, וככזה, הוא כולל שלבים מסודרים: הגשת תביעה, הגשת כתב הגנה, קיום דיון, קבלת פסק דין - ובמקרים הקשים, גם הליך הוצאה לפועל.
אני מקפיד להגיש תביעות לפינוי מושכר בנתיב הייעודי והמהיר של בתי המשפט. בזכות הניסיון שלי, והאופן שבו אני בונה את התיק, במקרים רבים אנחנו מקבלים פסק דין תוך 30–45 ימים בלבד. כן, זה מהיר – אבל לא תוך שבוע.
הזמן תלוי כמובן גם בעומס של בית המשפט, בהתנהגות השוכר ותגובותיו לתביעה, ואפילו בשופט שקיבל את התיק.
לסיכום?
כן, אפשר לפעול בצורה מהירה ויעילה – אבל חשוב להבין שמדובר בהליך משפטי עם שלבים מסודרים ומוגדרים בחוק, כאשר המערכת פועלת לפי הנהלים והזמנים שלה.
"אם פשוט אחליף מנעול – הבעיה תיפתר לבד"
נתקלתי לא אחת בבעלי נכסים שבטוחים שאם ינתקו מים, יחליפו מנעול או יפעלו בכוח – הכול יסתדר. זה אולי נשמע כמו פתרון מהיר, אבל מדובר בסיכון משפטי חמור - הן אזרחית, הן פלילית.
החוק בישראל אוסר על עשיית "דין עצמי". בעל נכס שמחליט לפעול כך חושף את עצמו לתביעה נזיקית (למשל, בשל הסגת גבול) ולעיתים אף לתלונה פלילית (למשל, בשל תקיפה).
אני תמיד מדגיש – לא משנה כמה קשוח המצב, דרך הפעולה שלנו צריכה להיות חוקית, מתועדת, ומטופלת באמצעות בית המשפט וההוצאה לפועל בלבד.
"שוכרים יודעים להתחמק – אולי עדיף פשוט לוותר"
לפני כשנה פנה אליי לקוח שבמשך שנתיים(!) סבל משוכרת סרבנית - היא הייתה משלמת חלקים מדמי השכירות בלבד, במועדים לא קבועים, מפריעה לשכנים שמתלוננים עליה שוב ושוב, ואפילו פוגמת במערכות הדירה. הוא ניסה "לסגור יפה", פנה לשוכרת שוב ושוב, עד שהתייאש. הוא פשוט וויתר על כסף ותנאים המגיעים לו לפי החוזה, רק כדי להיפטר מכאב הראש.
הדבר הראשון שעשינו? בדיקה יסודית של ההסכם, ניסוח מכתב התראה מדויק, ובהמשך – תביעת פינוי.
בתוך פחות מחודשיים – השוכרת פונתה, והנכס חזר לידיו.
המסקנה?
לא צריך לוותר. עם ליווי משפטי נכון, שמתחיל כמה שיותר מוקדם לאחר התעוררות הבעיה, אפשר לשים סוף לסיוט הזה.
"הוצאה לפועל? זה רק למי שחייב כספים, לא לפינוי"
עוד מיתוס שכיח. רבים לא יודעים שמערכת ההוצאה לפועל בישראל כוללת גם יישום של פסקי פינוי – ולא רק גביית חובות.
בהתאם, אם השוכר לא מתפנה לאחר פסק הדין, אני מגיש עבור הלקוח בקשה לביצוע פינוי באמצעות קבלן ההוצאה לפועל. ההליך כולל מתן אזהרה אחרונה לשוכר לפני ביצוע הפסק (אלא אם נצליח לקבל "פטור" ממנה), מועד לביצוע פינוי, ואם צריך – גם ליווי משטרתי.
המערכת הזו לא תמיד פשוטה, אבל בזכות ההיכרות שלי עם הכללים והפרוצדורות והניסיון בעבודה עמם – אני מוודא שההליך מתבצע במהירות האפשרית, ביעילות וללא הפתעות.
"אם כבר מגישים תביעה – למה לא לשלב גם תביעה כספית?"
שאלה מצוינת, שאני נשאל לעיתים קרובות. התשובה? כי החוק מפריד.
תביעה לפינוי מושכר היא הליך ייעודי ומהיר, והיא לא כוללת דרישות כספיות. היא מבוססת על סדר דין מיוחד שהמחוקק כלל בדין - בדיוק בשל הצורך הדחוף להוציא שוכר סרבן, שכן כל יום נוסף הוא אובדן של הכנסה. אם נשלב עם תביעת הפינוי גם תביעת פיצויים או החזר חובות – נאלץ לעשות זאת בתביעה "רגילה", שלא מטופלת בהליך הייעודי והמהיר, ובכך נאבד את היתרון של המהירות. בנוסף, הגשת הליך משולב שכזה תהפוך גם את הליך ההוצאה לפועל, ככל שיידרש, למסורבל וקשה בהרבה.
לכן, אני נוהג להגיש קודם תביעת פינוי נקייה, ולאחר שהנכס חוזר ללקוח – מציג ללקוח את האפשרויות להגשת תביעה כספית נפרדת.
אז מה כן נכון לעשות, ומה לא?
✅כן לבדוק את ההסכם
✅ כן לתעד הכול
✅ כן לפנות לעורך דין מנוסה
❌ לא לנסות לפעול לבד
❌ לא לאיים או להפעיל כוח
❌ לא למשוך זמן בתקווה שהבעיה "תיפתר מעצמה"
מילה אישית לסיום
אני מבין מאוד את תחושות התסכול וחוסר השליטה, ואת החשש מההוצאה הכספית או מהבירוקרטיה הכרוכים בפינוי השוכר הסרבן - גם כאשר מדובר בדירת מגורים, וגם כאשר מדובר בנכס מסחרי. אבל לרוב, פעולה מהירה, חכמה ומדויקת מקרבת משמעותית את הדרך לפתרון.
התפקיד שלי הוא לא רק לייצג אתכם משפטית – אלא גם להחזיר לכם את השקט, השליטה והביטחון.
אם אתם מתמודדים עם שוכר סרבן – אל תישארו לבד. אני מזמין אתכם לפנות אליי לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. יחד, נבחן את המצב, נבנה אסטרטגיה חכמה – ונדאג להחזיר לכם את הנכס ואת השקט שמגיע לכם.
המאמר נכתב בשיתוף עו"ד גל קלנר
מוגש מטעם: עו"ד גל קלנר
פורסם לראשונה: 09:37, 14.05.25
