כתוצאה מהפגיעה דן נפל והובהל לבית החולים, שם נותח לצורך איחוי שני שברים שהתגלו בידו הימנית.
כשהחלים, הוא הבין שלרוכב הקורקינט לא היה ביטוח, ושהדרך היחידה שבאמצעותה יוכל לקבל פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לו, היא להגיש תביעה נזיקית אישית נגד הרוכב. אלא שהוא גילה כי מדובר בהליך משפטי מורכב, הדורש להוכיח את אחריותו של הרוכב לתאונה ואת הנזק שנגרם לו עצמו.
המאמר שלהלן מובא מטעם עו"ד מיכאל שטרית, העוסק מזה למעלה מעשור בייצוג נפגעי נזקי גוף ובטיפול בתביעות נזיקין מורכבות, לרבות תאונות דרכים, תאונות עבודה ותאונות במרחב הציבורי.
1 צפייה בגלריה
עו"ד מיכאל שטרית - הקורקינטים החשמליים מציפים את בתי המשפט: זינוק במספר התביעות לנזקי גוף
(צילום: רינת שמש)
עלייה חדה במספר התאונות במעורבות קורקינטים חשמליים
התאונה שקרתה לדן היא אחת מיני רבות בהן מעורבים קורקינטים חשמליים. על פי הנתונים שעולים מסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאז שנת 2019 חלה עלייה מתמדת במספר הנפגעים בתאונות קורקינט שדווחו למשטרה. בשנת 2023 נפגעו 1,157 אנשים, עלייה של 4.9% לעומת שנת 2022 (1,103 נפגעים). נתוני בתי החולים חמורים גם הם: בשנת 2023 אירעו 599 תאונות שלא דווחו למשטרה, עלייה של 35.2% לעומת שנת 2022, בה אירעו 443 תאונות שלא דווחו.
נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) ביחס להרוגים בתאונות במעורבות קורקינט, מראים כי בשנת 2024 נהרגו 9 רוכבים בישראל ומאות רבות נפצעו. בחודשים הראשונים של שנת 2025 נהרגו 5 רוכבים, אחד בממוצע בכל חודש.
מערכת החוק מתמודדת מול כלי חדש
הקורקינט החשמלי מציב בפני מערכת החוק בארץ אתגרים רבים. בשנת 2019 נקבע בתקנות התעבורה כי גיל הרכיבה יוגבל ל-16, והרוכבים חויבו במבחן תיאוריה. כמו כן, נקבעה חובה לחבוש קסדה בעת רכיבה ומהירות הנסיעה הוגבלה ל-25 קמ"ש. החל מאוגוסט 2024, על רוכבים לבצע רישום של הכלים ולשאת לוחית רישוי.
בשנת 2020 כבר פסק בין המשפט העליון כי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים אינם נחשבים "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד). פסיקה זו שינתה באופן מהותי את הזכויות והחובות של רוכבי הקורקינט.
למעשה, עולה מכך כי כאשר מתרחשת תאונה בין קורקינט חשמלי לכלי רכב מנועי, הרוכב נחשב בפועל ל"הולך רגל", ויוכל לתבוע את ביטוח החובה של נהג הרכב על פי חוק הפלת"ד.
אך מה קורה כאשר מתרחשת תאונה בין הולך רגל לרוכב קורקינט, או בין שני קורקינטים? בהיעדר ביטוח, כפי שקרה לדן, הנפגע ייאלץ להגיש תביעת נזיקין נגד רוכב הקורקינט.
מרכיבים עיקריים בתביעת נזיקין
מי שתובע נזק כמו במקרה של דן, יצטרך להוכיח את רשלנות הרוכב ואחריותו, ולאמוד את הנזק שנגרם לו, ובכלל זה נזקי גוף, הפסדי שכר, כאב וסבל ונזקים נפשיים. ייתכן שהוא יצטרך להתמודד גם עם טענה נגדית שיש בהתנהגותו בעת התאונה אשם תורם.
הוכחת רשלנות אינה דבר של מה בכך. על הנפגע להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מהתנהלות בלתי סבירה של הרוכב, כמו אי עמידה בחוקי התעבורה, ושאכן קיים קשר ישיר בין פעולת הרוכב לבין הנזק שנגרם לו. הוא נדרש גם להציג ראיות, תמונות מזירת התאונה, עדויות, חוות דעת רפואית ועוד.
הפיצוי: נזק פיזי, הוצאות, אובדן הכנסה וכאב וסבל
כאשר מחשבים את גובה הפיצוי לנפגע, לוקחים בחשבון את הפגיעה הפיזית ונכות קבועה שנגרמה, והפיצוי מחושב על פי טבלאות נכות רשמיות ותלוי בחומרת הפגיעה ובהשפעתה על תפקוד הנפגע.
בנוסף, נלקחות בחשבון הוצאות רפואיות שנגרמו בעקבות התאונה, ובכלל זה אשפוז, ניתוחים, טיפולים, פיזיותרפיה, תרופות וציוד רפואי.
עוד מחושבים פיצוי עבור אובדן הכנסה בעקבות התאונה, ובכלל זה תקופת ההחלמה וירידה ביכולת ההשתכרות לטווח הארוך, וכן פיצוי כספי עבור הכאב הפיזי והסבל הנפשי שנגרמו בעקבות התאונה ותהליך ההחלמה.
מגמות ושינויים במשפט הישראלי
המסגרת המשפטית בתחום הקורקינטים החשמליים בישראל עדיין מתפתחת, לצד השימוש המתרחב בהם. תאונות דרכים שבהן מעורבים קורקינטים, רכבים ממונעים והולכי רגל, מעוררות לא מעט סוגיות משפטיות, החל מהגדרות חוקיות, דרך ניתוח אחריות ועד בחינת אפשרות לתביעת פיצויים. לתאונות במעורבות קורקינטים השלכות רחבות לא רק על הנפגעים, אלא גם על הציבור והמערכת המשפטית.
בשנים האחרונות קיימת מגמת החמרה באכיפת כללי הרכיבה על קורקינטים חשמליים. האכיפה כוללת קנסות מוגברים והחרמת כלים שאינם עומדים בתקן. לצד זאת, הרשות המחוקקת בישראל פועלת כדי לחדד את הוראות החוק, ובין היתר לשקול דרישה לרכישת ביטוח צד ג' לרוכבים, זאת כדי להקל על ניהול הליכים משפטיים במקרה של תאונה.
גם בתי המשפט נוקטים בגישה מחמירה כלפי רוכבים שמפרים את חוקי התנועה בצורה המסכנת את הציבור. לצד זה, הם מטילים אחריות גם על גורמים ציבוריים במקרים שבהם הוכח כשל מערכתי, כגון היעדר נתיבי רכיבה מסודרים.
בינתיים, למערכת החוק יש עוד דרך לעשות כדי שכמה שפחות אנשים ימצאו את עצמם מתמודדים עם הליך משפטי מורכב בעקבות תאונה עם קורקינט חשמלי.
אני, עו"ד מיכאל שטרית, עוסק משנת 2013 בליווי וייצוג משפטי של נפגעים במגוון מקרים הקשורים לתאונות ולנזקי גוף, ובהם תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות קורקינט ותאונות שאירעו במרחב הציבורי.
בכל שאלה משפטית המתעוררת בעקבות תאונה, לרבות אופן ההתנהלות לאחר האירוע, בירור זכויות, בחינת אפשרויות פעולה והשלכות משפטיות עתידיות, ניתן להתייעץ עמי לצורך קבלת הכוונה משפטית ראשונית.
מוגש מטעם: עו"ד מיכאל שטרית
