תגובה זו מופעלת על ידי מערכת פיזיולוגית שתפקידה להתריע בפנינו על סכנה ולהגן עלינו מפניה סכנה. עם זאת, כאשר תגובת החרדה ממושכת היא לרוב מלווה במצוקה נפשית משמעותית, פוגעת בתפקוד היום-יומי ויכולה גם להיחשב להפרעה.
ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה, כמו הפרעת חרדה כללית, פוביה, התקף פאניקה (מכונה גם 'התקף חרדה'( או הפרעת פאניקה. מצבים אלו כוללים תסמינים כמו דאגה מופרזת, אי-שקט, עצבנות, קשיי שינה, דופק מהיר או הזעה.
מה זה פוסט-טראומה?
תסמונת דחק פוסט-טראומטית ((PTSD היא מצב נפשי אשר עלול להתפתח לאחר חשיפה לאירוע טראומטי בו האדם חווה סיכון פיזי או נפשי משמעותי – באופן ישיר, כעד או דרך אדם קרוב. למשל, במצבים כמו תקיפה מינית, לחימה בקרב, תאונת דרכים או רעידת אדמה.
כאשר מתפתחת תסמונת PTSD לאחר מאורע טראומטי, התסמינים כוללים היזכרות מחודשת לא-רצונית של האירוע (כמו פלאשבק או סיוטים); הימנעות מגירויים המזכירים את האירוע (כמו ללכת למקום בו קרה האירוע); שינויים שליליים בחשיבה, בתפיסה ובמצב הרוח לאחר האירוע (כמו המחשבה "העולם הוא מקום מסוכן"); ועוררות ותגובתיות יתר )כמו התפרצויות כעס או תגובת בהלה מוגזמת).
מה משותף לחרדה ולפוסט-טראומה?
גם אם אדם מתמודד רק עם אחת מן האבחנות, חלק מן התסמינים עלולים להיחוות באופן דומה:
• חוויה מחודשת של המאורע הטראומטי בפוסט-טראומה, אשר יכולה להתרחש בצורת פלאשבק, יכולה להיות דומה במאפיינים מסוימים לתגובות חרדה. במצבים אלו, הדמיון מתבטא בתגובות הפיזיולוגיות כמו דפיקות לב מואצות, הזעה וקוצר נשימה, ובתחושות של פחד עז ואובדן שליטה.
• היבט נוסף אשר משותף לחרדה ולפוסט-טראומה הוא שמתוך חשש לחוות את התגובה הפיזיולוגית שתוארה ואת המצוקה הנפשית הכרוכה בה, לרוב מתפתחת הימנעות ממצבים ומקומות אשר בהם היא עלולה להתעורר.
• בנוסף, גם במהלך התקף חרדה וגם במצב של פלאשבק אדם עשוי לחוות סימפטומים דיסוציאטיביים כמו תחושת ניתוק מהמציאות או ניתוק מעצמו.
מה ההבדל בין חרדה לפוסט-טראומה?
• בטראומה המצוקה נובעת מאירוע אשר התרחש בעבר: ב-PTSD המצוקה מתעוררת בתגובה להיזכרות או חוויה מחודשת בלתי-רצונית באירוע טראומטי מהעבר, בעוד שבחרדה הסימפטומים לרוב נובעים מדאגות וחששות לגבי איום בעתיד או בהווה.
• הבדלים בעוררות יתר: אף על פי שגם חרדה יכולה להתאפיין בעוררות המתבטאת בתזזיתיות, רגזנות או דריכות, לרוב ב-PTSD ניתן לזהות ביטויים עוצמתיים יותר של עוררות – כמו תגובות בהלה מוגזמות, תוקפנות פיזית או מילולית כלפי אנשים או חפצים, התנהגויות הרס עצמי (כמו שימוש בחומרים ממכרים) או התנהגויות של נטילת סיכונים (כמו נהיגה פרועה).
• עוצמת הדיסוציאציה: כאשר מתרחשת דיסוציאציה (ניתוק מהמציאות או מתחושת העצמי) בהתקף חרדה, האדם מדווח כי הוא מרגיש שמשהו מוזר או חריג קורה לו – כלומר הוא מתבונן בחוויה ומודע למציאות סביבו. לעומת זאת, בפלאשבק האדם ממש "חוזר" לרגע האירוע הטראומטי כך שעשוי להתרחש נתק משמעותי יותר מהמציאות העכשווית.
איך מטפלים?
ראשית, הן בהפרעת חרדה והן בפוסט-טראומה לרוב ישנה פגיעה בתפקוד ובאיכות החיים של האדם – ולכן מומלץ להיעזר באנשי מקצוע. חשוב לציין כי אדם אחד יכול להיות מאובחן גם עם הפרעת חרדה וגם עם פוסט טראומה – כך שחשוב לקבל אבחנה ולהבין עם מה מתמודדים.
שנית, שיטות טיפול רבות מתאימות לשתי האבחנות אך ההתמקדות הטיפולית תהיה שונה, ולכן על המטפל להיות בעל הכשרה וידע רלוונטיים בטיפול באבחנה שנקבעה – טראומה, חרדה או שתיהן. במקרים בהם אדם מתמודד עם שני המצבים, מומלץ לפנות לטיפול אינטגרטיבי אשר משלב כמה גישות וכלים טיפוליים.
גישות טיפול נפוצות
1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): טיפול ממוקד אשר מתערב בדפוסי החשיבה וההתנהגות הקשורים למצוקה הנפשית. בטיפול בחרדה שיטה זו עוזרת לזהות ולשנות דפוסי חשיבה ותגובה לא יעילים הקשורים לחרדה, ואילו בטיפול בטראומה על השיטה להיות ממוקדת בסימפטומים הטראומטיים ולסייע בעיבוד החוויה הטראומטית.
2. טיפול בחשיפה ממושכת (PE): מדובר בטכניקה הכוללת חשיפה הדרגתית למצבים אשר מעוררים תגובות פיזיולוגיות של דחק, אשר מתקיימות הן בחרדה והן בטראומה, ומייצרת "התרגלות" שמפחיתה את עוצמת התגובה. בחרדה משתמשים בטכניקה זו כדי לחשוף את המטופל בהדרגה למצבים מעוררי חרדה ואילו בטיפול בטראומה משתמשים בה לצורך חשיפה הדרגתית ומבוקרת לזיכרונות, רגשות ומצבים הקשורים לאירוע הטראומטי.
3. הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR): טכניקה החושפת את המטופל לזיכרונות טראומטיים בליווי של תנועות עיניים מודרכות (או גירויים דו-צידיים אחרים), אשר מובילה להקהיה של התגובות הפיזיולוגיות והפחתה בעוצמת הרגשות המתעוררים. שיטה זו מותאמת ויעילה בעיקר לטיפול בטראומה, אך עשויה לעיתים לעזור גם במצוקות נפשיות נוספות כמו חרדה.
4. טיפול בגישה דינאמית: בשילוב אחת או יותר מהשיטות שהוזכרו מעלה, או לאחר התערבות ראשונית בעזרתן, פסיכותרפיה בגישה דינאמית עשויה להתאים לצורך תהליך ארוך טווח – הן עבור חרדה והן עבור טראומה. טיפול זה כולל אלמנטים כמו עיבוד אירועים שליליים או טראומטיים בעברו של האדם, וכן התמודדות עם המצוקות הנפשיות הכרוכות בכל אחד מהמצבים.
טיפול תרופתי
בשני המקרים ניתן להיעזר בטיפול תרופתי ייעודי אשר ניתן על ידי פסיכיאטר/ית, כאשר ההמלצה היא לרוב לשלב אותו יחד עם אחת משיטות הטיפול שהוזכרו מעלה. טיפול תרופתי עשוי להפחית את התגובות הפיזיולוגיות הקשורות הן בחרדה והן בהפרעת דחק פוסט-טראומטית.
לסיכום,
בין אם מדובר בחרדה או בפוסט-טראומה כדאי מאוד לפנות לעזרה מקצועית. עם טיפול ותמיכה מתאימים, ניתן להפחית את עוצמת התסמינים ולשפר משמעותית את איכות החיים.
*** פורטל בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים, כולל אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע לפסיכולוגיה, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחי פסיכולוגיה.
מוגש מטעם: בטיפולנט
פורסם לראשונה: 14:47, 03.11.24
