מרבית המקרים אשר מובאים לבית המשפט לענייני משפחה הם מקרים בהם ישנה סרבנות קשר או לחילופין מקרים של אי קיום הסדרי השהייה. כמו כן, ראוי לציין כי הסיבות העיקריות לתופעת ניכור הורי הן רבות ומגוונות, בין אם מדובר על מצב בו הילד כועס על אחד ההורים בעקבות הפרידה, הורס שכועס על הצד השני ומביא למצב בו הילד מתנכר אליו וכיוצא בכך. זאת בעוד כי לא ניתן לטעון בצורה גורפת שהורה אחד הוא הגורם האחראי לניכור מצדו של הילד כלפי ההורה השני וגם במצבים שכן, הרי שאותו הורה לא תמיד מודע להשפעה על הילד. אז מה זה ניכור הורי וכיצד ניתן להתמודד עם התופעה? על כך במאמר הבא.
ניכור הורי - כיצד זה בא לידי ביטוי?
ניכור הורי היא תופעה שבאה לידי ביטוי בהיעדר קשר בין הילד לבין אחד ההורים. במילים אחרות - הילד לא מעוניין לפגוש או לחילופין ליצור קשר עם ההורה, בעוד כי חלוקת זמני השהות מתבטלים. התוצאה של התופעה במרבית המקרים היא פגיעה ישירה בבריאות הנפשית של הילד, וחוסר אונים מצדו של ההורה המנוכר. חשוב לציין כי ישנן רמות שונות של ניכור הורי, החל ממצב קל ועד למצב חמור שכן, כאשר מדובר על מצב חמור, הרי שעשוי להתעורר פחד מההורה המנוכר. למעשה, בתופעת הניכור ההורי יש לטפל מוקדם ככל הניתן, בעוד כי גם שבוע לאחר תחילת הניכור זה יותר מדי זמן. במידה והילד לא מעוניין לפגוש את ההורה השני, או שאחד מההורים גרם לכך שהילד לא מעוניין להיפגש עם הצד השני, יש לפנות לבית המשפט באופן מיידי במטרה לקבל סיוע מגורמים מקצועיים שכן, יחד עם חלוף הזמן - תופעת הניכור עשויה להתקבע.
רגע, אז איך מתמודדים עם התופעה?
ניכור הורי היא תופעה מורכבת אשר דורשת דרכי התמודדות אשר תואמות למקרה באופן ספציפי, בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים מתאימים. לעיתים עולה הצורך בהתערבות הרווחה, עובדים סוציאליים, עו"ד משפחה ופקידי סעד במטרה להגיע להסכמות, ומעבר לטיפול המיידי בתופעת הניכור עולה גם הצורך בטיפול מערכתי תומך. על כן, כאשר מדובר על מקרים של ניכור ברור מצדו של אחד ההורים, ישנם לא מעט אנשים שנוטים לפנות לפתרון של שינויים בהסדרי השהות והרחבה של זמני השהייה עם ההורה המנוכר. יחד עם זאת, ראוי לציין כי טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע במקרים רבים להגיע למצב של איזון תוך מחשבה על טובת הילד.
מוגש מטעם ורד לוי עו"ד ומגשרת