עם זאת, ישראלים רבים עדיין לא יודעים שהם יכולים להיות זכאים לקצבה זו. בכדי להבין מי עשוי להיות זכאי לגמלה, קודם כל כדאי לעשות סדר במושגים
גמלת ילד נכה היא קצבה של ביטוח לאומי המיועדת להורים לילדים הסובלים מליקוי או מחלה וזקוקים להשגחה או סיוע שוטף בהתנהלות היום-יומית שלהם.
בין הליקויים המזכים בגמלה נמצאים אפילפסיה, סוכרת, סרטן ומחלות נוספות רבות.
"הרפואה המודרנית עדיין לא יודעת לטפל בכל תחלואי הילדים. ועדיין, אפשר לעשות את החיים הן של הילד והן של הוריו קצת פחות קשים" אמרו לנו מומחים מטעם חברת 'זכותי', המתמחה במיצוי זכויות רפואיות.
"למרבה הצער, שלל התקנות וההסתעפויות של גמלת ילד נכה גורמות לרבים לוותר עליה, ובכך לוותר על זכויותיהם כהורים המטפלים בילד חולה או מוגבל.
זה מצב בלתי מתקבל על הדעת, חשוב שכל הורה יכיר את ההליך קבלת הזכאות והמימוש של הגמלה."
תנאי הזכאות לגמלה
ככלל, ילדים בעלי פוטנציאל לזכאות לגמלת ילד נכה אמורים לענות על אחד או כמה מהקריטריונים הבאים:
- ילד התלוי בסיוע של אדם נוסף בשל ליקוי גופני.
- ילד בעל עיכובים התפתחותיים או שכליים כמו אוטיזם, תסמונת דאון וכיו"ב.
- ילד בעל לקות ראייה, לקות שמיעה, דלקות שונות, וכל מצב כרוני הדורש טיפול שוטף.
- ילד הסובל ממחלה כרונית וזקוק ל"טיפול רפואי מיוחד". יש לציין כי ישנה הגדרה בחוק של טיפול רפואי מיוחד ויש לעמוד בתנאיה על מנת לקבל את הזכאות.
בנוסף לתנאים הרפואיים, ישנם תנאים נוספים על פיהם נקבע אם הילד יהיה זכאי לגמלה:
- הגמלה ניתנת עבור ילדים מגיל שלושה חודשים עד גיל 18 ושלושה חודשים.
- הילד חייב להיות תושב ישראל, או שאחד מהוריו יהיה תושב ישראל.
- הילד מתגורר בישראל (ואולם, אם הילד נמצא בחו"ל, זכאותו תאפשר בכל זאת בתנאים מסוימים).
- ילד השוהה בפנימייה או מוסד כלשהם יהיה זכאי לגמלה אם אחד מהוריו לוקח חלק בטיפול בו.
אם ענה הילד או הילדה על התנאים הללו, יש להתחיל בהליך מימוש הזכאות, שהינו הליך בירוקרטי די מייגע.
הליך בקשת הגמלה
"בכדי להתחיל בתהליך הגשת הבקשה לגמלה, ההורה (או האפוטרופוס) צריך למלא טופס תביעה לגמלת ילד נכה - המכונה טופס 7821,"
הסבירו לנו המומחים של 'זכותי', "ולהעבירו למוסד לביטוח לאומי.
לטופס יש לצרף אישורים המעידים על לקותו של הילד, הוכחה על הימצאותו במסגרת חינוכית, תעודה מזהה של ההורה מגיש התביעה, וכתב ויתור על סודיות רפואית - שזה מסמך נוסף שנמצא באתר המוסד לביטוח לאומי."
לאחר קבלת הבקשה, יוחלט בביטוח הלאומי אם ניתן לקבוע את זכאות הילד לקצבה ללא נוכחותו, או שיש צורך בכך שיגיע פיזית לוועדה רפואית.
יש לציין כי בטופס התביעה לאפוטרופוס יש אפשרות להצהיר על התנגדות לוועדה רפואית. עם זאת, אם יראה המוסד לביטוח לאומי לנכון, יוכל לאלץ את הילד וההורים להגיע לוועדה רפואית בכל אופן.
לוועדה יש להגיע עם עותקים של המסמכים שהוגשו עם התביעה לגמלה. הרופא המומחה בוועדה יבדוק את הילד וישאל את האפוטרופוס שאלות לגביו. החלטת הוועדה תישלח לתובעים בדואר עד שלושה חודשים לאחר מכן.
ומה אם נדחתה התביעה לגמלה אחרי ערר רפואי? ב'זכותי' מביהירים: "התובע רשאי להגיש תביעה חדשה לאחר חצי שנה מיום הדחייה.
חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי ידון בבקשה גם אם לא חלפה חצי שנה, אם במהלכה צצו לקויות חדשות או שהתעצמו לקויות קיימות.
במקרה כזה, לבקשה החוזרת יש לצרף אישור רפואי המעיד על החמרה במצבו של הילד.
במידה וגם הבקשה החוזרת נדחתה, לא הכל אבוד. עדיין ישנה אפשרות להגיש ערעור."
סט הזכויות לא נגמר כאן
בנוסף לזכויות הישירות הניתנות לילד הזכאי לגמלת נכות, לרשות משפחתו עומדות זכויות נוספות, העוזרות בהתנהלות היום - יומית, כמו למשל הטבות משמעותיות בחשבון המים, החשמל, והארנונה.
"יחד עם ההנחות בחשבונות החודשיים, יש עוד מספר דברים להם זכאי הורה לילד עם גמלת נכות," הוסיפו המומחים מטעם 'זכותי'.
"לדוגמה, אסור לעקל גמלת ילד נכה, גם אם למשפחה יש חוב בהוצאה לפועל.
הגמלה חסינה מסנקציות, חד וחלק. אבל יש הרבה מעבר לכך.
אנחנו ב'זכותי' מודעים לכך שלהורים לילד בעל נכות במקרים רבים אין את הזמן והפניות הנפשית לטפל בכל העניינים הבירוקרטיים.
לשם כך בדיוק אנחנו קיימים.
'זכותי' עומדת ותעמוד תמיד לצדם של הלקוחות אל מול הביטוח הלאומי."
מוגש מטעם: זכותי
