ההחלטה התקבלה אחרי חודשים של התלבטות: חתלתול חדש יצטרף לבית, ויהיה חבר לחתולה הוותיקה שנשארת לבד בשעות העבודה. בערב הראשון החתלתול יצא מהמנשא בסקרנות, והחתולה הוותיקה נשפה, קפצה לארון ולא יצאה משם עד הבוקר. התמונה שדמיינו, שני חתולים מכורבלים על הספה, נראתה פתאום רחוקה.
חתולים רבים יכולים לחיות יחד בשלום, ולעיתים אף ליהנות מהחברה. אבל הם יצורים טריטוריאליים, והמפגש הראשון משפיע על היחסים ביניהם בהמשך. היכרות מהירה מדי עלולה ליצור מתח ממושך, ואילו הכנה של הבית ותהליך הדרגתי יכולים להקל על המעבר לכל בני הבית.
למה חתולים לא תמיד שמחים לחברה?
לחתול הוותיק יש מפה ברורה של הבית: איפה אוכלים, איפה ישנים, מאיזו נקודה משקיפים על החדר. חתול חדש שמופיע פתאום משבש את המפה הזאת, והוא מריח אחרת ומתנהג אחרת. תגובות כמו נשיפה, הסתתרות או הימנעות ממקומות מוכרים הן חלק מהניסיון להבין מה השתנה.
גם ההתאמה בין החתולים משנה. חתלתול מלא אנרגיה עשוי להתיש חתול מבוגר ושקט, ושני חתולים בטוחים בעצמם ופעילים עלולים להתחרות על אותם מקומות. כשבוחרים את החתול השני, כדאי לשאול את העמותה או את הבעלים הקודמים על המזג שלו, ולחשוב איך הוא ישתלב עם החתול שכבר גר בבית.
גם הסיבה להבאת החתול השני חשובה. חתול שנשאר לבד שעות ארוכות עשוי ליהנות מחברה, אבל יש חתולים שמרגישים בנוח דווקא כחתול יחיד בבית. בחינה כנה של אופי החתול הוותיק, ולא רק של הרצון של בני הבית, עוזרת לקבל החלטה שמתאימה גם לו.
גורם מוכר למתח הוא המשאבים. כשיש קערה אחת, פינת שינה אחת ומקום גבוה אחד, כל מפגש עליהם עלול להפוך לתחרות. חתולים מעדיפים לעיתים קרובות לא לחלוק את המקומות החשובים להם, גם כשהם מסתדרים ביניהם בשאר הזמן.
לכן בעלי חתולים שמתכננים להרחיב את המשפחה בוחנים את חלוקת המשאבים בבית עוד לפני ההגעה. אחד ממוקדי המתיחות המוכרים הוא ארגז צרכים משותף, ויש בתים שבהם מוסיפים שירותים לחתולים במיקום נפרד, בסוג שמתאים להעדפות של כל חתול: פתוחים, סגורים או עם פתח עליון. כך לכל חתול יש מקום שקט משלו, והוא אינו צריך לעבור ליד החתול האחר בכל פעם.
בדיקה אצל הווטרינר לפני המפגש
לפני שהחתולים נפגשים, מקובל לקחת את החתול החדש לבדיקה אצל הווטרינר. הבדיקה נועדה לוודא שהוא בריא ושאינו חולה במחלה מדבקת או נושא טפילים שעלולים לעבור לחתול הוותיק. הווטרינר יכול להמליץ גם על בדיקות דם מסוימות, בהתאם לגיל החתול ולרקע שלו.
חיסונים לחתולים שייכים לאותה הכנה. כדאי לוודא שהחתול הוותיק מחוסן לפי ההמלצות, ולברר עם הווטרינר מה לוח החיסונים של החתלתול. טיפול נגד פרעושים ותולעים, בהתאם להנחיות, מצמצם את הסיכון שהחתולים יעבירו זה לזה טפילים בימים הראשונים.
שווה לשאול את הווטרינר גם על עיקור או סירוס, אם הם עדיין לא בוצעו. הליך כזה עשוי להשפיע על התנהגות טריטוריאלית, ולכן התזמון שלו יכול להיות חלק מתכנון ההיכרות.
חתלתול צעיר מאוד עשוי להיות עדיין באמצע סדרת החיסונים. במקרה כזה הווטרינר יכול להמליץ להמתין עם מגע ישיר בין החתולים עד שלב מסוים, ולהתחיל בינתיים בהיכרות שאינה דורשת קרבה.
חדר נפרד לימים הראשונים
החתול החדש זקוק לפינה משלו בימים הראשונים, חדר שבו יש אוכל, מים, מקום שינה ומסתור. החדר מאפשר לו להתרגל לריחות ולקולות של הבית בלי לפגוש מיד את החתול הוותיק, ומאפשר לחתול הוותיק להמשיך בשגרה שלו בשאר הבית.
משך הזמן בחדר הנפרד משתנה מחתול לחתול. יש חתולים שמוכנים לצעד הבא אחרי זמן קצר, ויש שצריכים יותר זמן. הסימן להתקדם הוא התנהגות רגועה: החתול אוכל, משחק ומתקרב לדלת בסקרנות ולא בפחד.
בימים הראשונים כדאי לשטוף ידיים אחרי טיפול בחתול החדש ולפני שמלטפים את הוותיק, בעיקר עד שמתקבלות תוצאות הבדיקות. כלים נפרדים לאוכל ולמים, שאינם עוברים בין החדרים, מוסיפים עוד שכבה של זהירות.
כמה פריטים שמקלים על החתול החדש להרגיש בבית:
מנשא פתוח: מנשא לחתול עם שמיכה מוכרת, שמשמש מסתור ומקל על נסיעות עתידיות.
מגרדת: עמוד גירוד יציב שמאפשר לסמן ריח בדרך טבעית, במקום הרהיטים בחדר.
מקום גבוה: מדף או עמדה ליד חלון, שמהם אפשר להשקיף על החדר בביטחון.
צעצועים: משחקים לחתולים שמעודדים תנועה, כמו כדור שמתגלגל או צעצוע שממלאים בחטיף.
היכרות דרך הריח לפני המבט
חתולים מכירים זה את זה קודם כול דרך הריח. אפשר להחליף בין החתולים שמיכות או כריות, או ללטף כל אחד מהם במטלית ולהניח אותה ליד הקערה של השני. כשהריח של החתול האחר כבר מוכר ואינו מעורר תגובה חריפה, אפשר להתקדם.
שלב נוסף הוא האכלה משני צידי דלת סגורה. הקערות מונחות במרחק שבו שני החתולים אוכלים ברוגע, ומקרבים אותן בהדרגה, כששני החתולים רגועים. מזון לחתולים שהם אוהבים במיוחד, או חטיף, יכול ליצור הקשר חיובי לנוכחות החתול האחר.
המפגש הראשון פנים אל פנים יכול להתקיים דרך שער לתינוקות, רשת או דלת פתוחה מעט. מפגשים קצרים ומפוקחים, שמסתיימים לפני שמישהו מתוח, נוטים לעבור טוב יותר ממפגש ארוך אחד. כדאי להתקדם לפי המוכנות של החתולים, ולחזור צעד אחד אחורה אם מופיעה נשיפה חוזרת או רדיפה.
יש גם צעדים שעלולים לפגוע בתהליך. סגירת שני החתולים יחד בחדר אחד כדי ש"יסתדרו", החזקת חתול בידיים מול השני או נזיפה על נשיפה עלולות לקשר את החתול האחר לפחד. סבלנות בשלבים האלה עשויה לחסוך מתח בהמשך.
סימנים שכדאי לעקוב אחריהם
נשיפות ונהמות בשבועות הראשונים הן חלק מוכר מההיכרות, ואינן מעידות בהכרח על כישלון. סימנים מעודדים הם סקרנות, רחרוח הדדי, משחק קצר או אכילה בקרבה. אצל חתולים מסוימים יחסים רגועים מתבססים מהר, ואצל אחרים זה לוקח זמן רב יותר.
יש סימנים שמצדיקים להאט את התהליך. חתול שמסתתר רוב היום, מפסיק לשחק, חוסם לחתול האחר את הדרך לקערה או רודף אחריו שוב ושוב, עשוי להיות בלחץ, ולעיתים אלה גם סימנים לבעיה רפואית. במצב כזה אפשר לחזור לשלב של הפרדה, ולפנות לווטרינר או למומחה להתנהגות חתולים.
מצבים מסוימים דורשים פנייה מהירה לווטרינר. חתול שמפסיק לאכול, פצעי נשיכה או נפיחות אחרי מריבה, ישנוניות חריגה או חתול זכר שמתקשה במתן שתן הם סיבה לבדיקה דחופה. מצבים כאלה אינם קשורים בהכרח להיכרות, אבל לחץ עלול להחמיר חלק מהם.
רישום קצר של ההתקדמות, מה קרה בכל מפגש ואיך כל חתול הגיב, עוזר להבין את הכיוון הכללי ולא להיבהל מיום קשה אחד. המידע הזה שימושי גם כשמחליטים לפנות לאיש מקצוע.
משחק, גובה ובעלי חיים נוספים
גם אחרי שהחתולים התרגלו זה לזה, הבית צריך להתאים לשניים. מקומות גבוהים נוספים, כמו מדפים, עמודי טיפוס או עץ לחתולים, מרחיבים את השטח שזמין לחתולים ומאפשרים לכל חתול להתרחק כשהוא צריך. חתולים רבים מרגישים בטוחים יותר כשהם יכולים להשקיף מלמעלה.
משחק משותף בהשגחה עוזר לפרוק אנרגיה, בעיקר כשאחד מהם צעיר ופעיל. חכה עם נוצות שמופעלת על ידי אדם מאפשרת לכל חתול לשחק בתורו, בלי תחרות ישירה על צעצוע אחד. מפגשי משחק קבועים יכולים להפחית את הנטייה של החתלתול להטריד את החתול המבוגר.
חשוב לא לשכוח את החתול הוותיק. לעיתים כל תשומת הלב עוברת לחדש, והוותיק מרגיש שאיבד את מקומו. זמן קבוע רק בשבילו, ליטופים או משחק איתו, ושמירה על השגרה המוכרת שלו, מזכירים לו שהבית עדיין שלו.
בבית שיש בו גם כלב, ההיכרות כפולה. חתול וכלב יכולים לחיות יחד, אבל כדאי שהכלב יכיר פקודות בסיסיות, ושלחתול תמיד תהיה גישה למקום גבוה שהכלב אינו מגיע אליו. בפגישות הראשונות הכלב נשאר ברצועה, והחתול הוא שמחליט כמה להתקרב.
לסיכום
הבאת חתול שני הביתה יכולה להצליח, וזמן להתרגל מגדיל את הסיכוי לכך. בדיקה אצל הווטרינר, חדר נפרד לימים הראשונים, היכרות הדרגתית דרך הריח ומשאבים נפרדים לכל חתול מצמצמים את המתח. וכשמשהו אינו מסתדר, אפשר לחזור צעד אחורה ולנסות שוב בקצב איטי יותר. מעקב אחר סימני לחץ ופנייה לווטרינר כשמופיעים סימנים מדאיגים עוזרים לשמור על הבריאות של שניהם. עם סבלנות, חתולים רבים מוצאים את הדרך לחיות יחד, גם אם לא תמיד מכורבלים על אותה ספה.
מוגש מטעם זולו
