“אני אוהבת להתארח אצל הלקוחות שלי”. כך אומרת שרה מאיר, הבעלים של מותג הבוטיק 'הבית לשמיעה' ומכון השמיעה הוותיק ‘רותי לוינסון ירושלים’, קלינאית תקשורת זה שמונה עשרה שנה. היא מחייכת במבוכה.
“אנחנו מקבלים יומיום לקוחות במכון בירושלים, בהסדר עם קופות החולים, משרד הביטחון והביטוח הלאומי, אבל אני אוהבת להגיע ללקוחות הביתה, או לדיור המוגן, לערוך להם את בדיקת השמיעה בעזרת הציוד הנייד והמתקדם בעודנו יושבים בנינוחות בסלון, להתאים להם את מכשיר השמיעה הנכון – בסביבה בה הם חיים בפועל, ועל הדרך לשמוע על הנכדים, להתעניין בתמונות שעל הקיר, או לטעום עוגיות שרק יצאו מהתנור”.
1 צפייה בגלריה
שרה מאיר. מסייעת לאנשים לשמוע יותר טוב
(צילומים: באדיבות המרכז לשיקום השמיעה רותי לוינסון ירושלים )
שרה מספרת על לקוחות שהיא מלווה באופן אישי כמעט שני עשורים, ובכל פעם שצריך לכוון, לשדרג או לטפל במכשיר השמיעה, הם משתפים ומספרים על הדברים שהתחדשו אצלם. נכדים שנולדו, עדכונים מהילדים, אתגרי הבריאות שהם חווים, תחביבים ועוד.
“אני מרגישה שזה יותר אנושי, הם לא ‘לקוחות’ אלא הורים, סבים וסבתות. אכפת לי מהם. בעיני זה גם הדבר המקצועי יותר לעשות – כשאנחנו רואים את מי שמולנו בסביבה שלו, אנחנו יכולים להיות בקשב עמוק יותר, ולתת לו מענה טוב ומדויק בהתאמה לצרכים שלו ולסביבה אותה חווינו מכלי ראשון”.
לצד הלקוחות הירושלמים, אנחנו מוזמנים מדי יום לתת שירות בכל רחבי הארץ. "אנחנו מגיעים עם המכשור, עם קלינאית תקשורת בכירה, ועם חיוך - בודקים ומתאימים במקום”, אומר אורי, בעלה של שרה, שעובד לצידה.
"הנה, רק עכשיו חזרנו מחולון, והתאמנו מכשיר ללקוח שחגג את יום הולדתו ה-100. תוך כדי הפגישה, הגיעה נציגה מהביטוח הלאומי להעניק לו תעודה לרגל הגעתו לגיל המופלג, וכולנו הצטלמנו יחד. מבחינת המשפחה היה מובן מאליו שגם אנחנו צריכים להיות בתמונה... ושוב אני מבין שאין תחליף לקשר האישי. להכיר לעומק מה הלקוח צריך ולעשות כל מה שאפשר כדי לסייע לו”.
התמודדות עם המבוכה
לא מזמן, מספרת שרה, נכנסה לקליניקה אישה כבת שישים וחמש שביקשה להתאים מכשיר לבעלה בן השבעים. “הוא טוען שאין לו ירידה בשמיעה,” אמרה האישה, “אבל אני חושבת שהוא פשוט מתבייש”.
זה דבר נפוץ: התדרדרות בשמיעה יכולה להיות מלווה בהכחשה שצריך להתגבר עליה, בחשש מפני שינוי המראה – למרות שמכשירי השמיעה כיום קטנים ובלתי נראים כמעט – בפחד מתלות במכשירים וגם בצורך להכיר בכך שהתבגרנו, והגוף הוא כבר לא מה שהיה. זה גורם ללא מעט אנשים שמכשירים היו משפרים מאוד את איכות חייהם – פשוט להדחיק ולדחות את הסיפור. חשוב להבין שככל שדוחים, ישנם רכיבי שמיעה שלא ניתן יהיה להחזיר בעתיד, גם בעזרת המכשירים המתקדמים ביותר.
ההגעה עד הבית עוזרת לנטרל את החששות?
“קודם כל", אומרת שרה, “כשאדם נמצא בבית שלו הוא חש בטוח יותר. הוא זה ששולט בסיטואציה. מעבר לכך, אם הוא מתבייש - אף אחד לא רואה שהוא נכנס לקליניקה. הוא נכון יותר לבדוק, לבחון ולהקשיב. אחרי הבדיקה והתאמת המכשיר אנחנו מאפשרים לאנשים להתנסות, לבחון מכשירים נוספים ואפילו להחזיר אם אינם מרגישים שיפור מספיק. מעניין, שחלק מההמלצות הכי חמות עלינו, הגיעו דווקא מאנשים שהחזירו מכשירים במהלך השנים, גם הם הרגישו שעשינו הכל כדי לתת להם מענה, והעריכו את העובדה שקיבלו את כספם חזרה בפשטות וללא אותיות קטנות”.
זו השליחות שלי
כששרה מדברת על ההצלחה שלה להחזיר לאנשים את השמיעה, העיניים שלה נוצצות. “אני חושבת ששמיעה היא הרבה יותר משמיעה", היא אומרת. “זו היכולת להיות מחובר, להקשיב לשיחה שמתנהלת בשולחן, או להתייחס לנכדים שבאים לביקור. אפילו רק לשמוע מוזיקה או להאזין לחדשות - זו ממש הבחירה להיות חלק מהעולם או מחוצה לו. השליחות שלי היא להחזיר ולשמר לאנשים את הקשר עם משפחתם וסביבתם”.
בשיתוף המרכז לשיקום השמיעה רותי לוינסון ירושלים.
פורסם לראשונה: 19:15, 28.06.22
