רבים הם המקרים בהם הגורל מוביל אותנו למקומות שכלל לא יכולנו להאמין כי נגיע אליהם.
כך ארע לטלי אנגור, כימאית אשר החליטה בתחילת המילניום ללמוד רוקחות ולעסוק במקצוע. ואכן אנגור סיימה את לימודי הרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה ממשרד הבריאות רישיון לעסוק בתחום הרוקחות.
נראה היה לטלי כי דרכה סלולה, היה בידה מקצוע מבוקש, עבודה מסודרת וחיים נוחים.
אולם אז דפק הגורל בדלתה וטלי אנגור החלה להבחין כי ילדתה הקטנה, ילדה חביבה ופעלתנית החלה להתכנס בעצמה, היא הפסיקה להגיב לקריאת שמה, החלה להעדיף לאכול פחמימות והתנהגה באופן מוזר.
אנגור שתסמינים אילו לא היו מובנים לה החלה בתהליך בירור להבנת הבעיה ולאחר מספר מפגשים עם אנשי מקצוע התברר לה כי בתה בעצם נמצאת על הרצף האוטיסטי. מספרת טלי אנגור, חוות דעת כי ילדתי מאובחנת עם אוטיזם שינתה את חיי, הבנתי כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה וכי עלי למצוא דרכים לסייע לביתי.
אנגור קישרה בין הרגלי האכילה של בתה שהשתנו והפכו להיות מצומצמים לבין הנסיגה ההתנהגותית והעריכה שחייב להיות קשר בין התפקוד לאכילה. אבל בטרם נעסוק בסיפורה המרתק של אנגור, יש להבין מה המשמעות של להיות מאובחן עם אוטיזם.
טלי אנגור: משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו מציין כי הפרעה ברצף האוטיזם (ASD) מופיעה מגיל ילדות או לחילופין בתקופות מאוד מוקדמות בהתפתחות הילד. טלי אנגור מוסיפה כי משרד הבריאות מציין כי ללקות השפעה על ההתנהגות לרבות על אינטראקציות חברתיות, על היכולת להעביר מסרים, רעיונות ורגשות וכי לקות זו מפריעה ביכולת לבסס קשרים חברתיים."
טלי אנגור, אוטיזם בהגדרתו באתר משרד הבריאות הינה לקות בעלת השפעה ארוכת טווח על דרך היכולת של הלוקים בה לטפל בעצמם באופן עצמאי.
כאשר קיבלה טלי אנגור חוות דעת מנוירולוגית כי בתה מאובחנת עם אוטיזם היא החלה לחפש עזרה. "הרגשתי שכל עולמי התהפך" מספרת אנגור.
"קראתי בשקיקה רבה כל מידע מקצועי שפורסם על ידי משרד הבריאות וקופות החולים בנושא, אולם ככל שהעמקתי במידע התברר לי כי לצערי מערכת הבריאות מציעה להורים לילדים עם אוטיזם בעיקר טיפולים פרא רפואיים בפיקוח משרד הבריאות, או תרופות".
טלי אנגור "מחיר כבד מנשוא" צילום: צילום דוד בן אריה
התובנות האלו גרמו לאנגור לנסות לאתר פתרונות יצירתיים. מתוך ההשכלה המקצועית שלה ככימאית וכרוקחת אנגור הבינה כי האכילה הבררנית של בתה שהתמקדה בפחמימות ריקות וסוכרים חייבת להיות מפתח לנסיגה ההתנהגותית.
אנגור: "ידעתי מלימודי הרוקחות באוניברסיטה כי יש קשר ישיר בין מחסור בנוטריאנטים בגוף המשמשים קו פקטורים בסינתזה של מוליכים עצביים לבין התפקוד ההתנהגותי."
הקשר בין התנהגות לחוסרים תזונתיים עליו חשבה טלי אנגור אינו מקרי, והמקרה המפורסם ביותר בישראל בו חוסרים תזונתיים בויטמינים ומינרלים גרמו לנזקים נוירולוגים הוא פרשת רמדיה שהתרחשה בשנת 2003. במסגרת פרשיה זו אושפזו תוך תקופה קצרה במספר בתי חולים ברחבי ישראל פעוטות שהחלו להציג תפקוד בנסיגה משמעותית שכללה חוסר עיכוב התפתחותי, הפסקת הגבה לקריאת שמם ותפקוד התנהגותי שהולך ופוחת.
ככל שהזמן חלף אושפזו בבתי חולים יותר ילדים עם בעיות דומות. הורי הילדים חזרו ותיארו בפני הרופאים כי לאט לאט בחודשים שלפני האשפוז חלה נסיגה התנהגותית אצל הילדים.
טלי אנגור "משרד הבריאות החל לקבל דיווחים על אשפוזי תינוקות ללא סיבה ברורה ופנה לבתי החולים בבקשה לברר עם הורי הילדים האם יש מכנה משותף שמאפיין את הילדים" ואכן במסגרת בירור מקיף שערך משרד הבריאות התברר כי קיים מכנה משותף לילדים שנפגעו והוא שהם הוזנו במזון תינוקות בשם ”רמדיה צמחית”. למרות האמור בשלב זה לא היה ברור אם יש קשר בין תרכובת המזון לנסיגה ההתנהגותית.
כהרחבה לתהליך הבדיקה, מספרת טלי אנגור, משרד הבריאות, דרש מיצרנית תרכובת המזון רמדיה לבדוק האם בוצע שינוי בפורמולת המזון.
במקביל לאירוע המתואר ובמהלך בדיקת דם שנערכה באחד מבתי החולים התגלה כי בגופם של הפעוטות קיים מחסור משמעותי בויטמין בשם תיאמין ההכרחי לתפקוד מערכת העצבים שכן הוא משתתף בתגובות כימיות רבות בגוף, לרבות בפעילות הלב, השרירים ומערכת העצבים.
מכיוון שרק כמות קטנה של הוויטמין מאוחסנת בגוף הרי כי כל חוסר בוויטמין עלול להתפתח במהירות לתסמיני חולשה, חוסר תיאבון, הפחתת משקל, פגיעה בשינה, רגזנות ופגיעה בזיכרון. חוסר חמור בתיאמין עלול אף לגרום למחלת ברי-ברי (beriberi), הפוגעת במערכת העצבים, במוח ובשריר הלב.
טלי אנגור: “משרד הבריאות חשד בקשר בין תרכובת המזון לנסיגה הקוגניטיבית אצל הילדים והנחה כצעד מניעה להסיר ממדפי רשתות השיווק את מזון התינוקות" בנוסף, מספרת טלי אנגור, משרד הבריאות החל בידוע הציבור שלא לעשות שימוש בתרכובת המזון”.
ואכן אחרי בדיקה אישרה החברה הגרמנית אשר יצרה את המוצר כי כמות ויטמין ה B1 שהוספה למוצר הייתה נמוכה משמעותית מכפי שהופיע על-גבי האריזה.
כאשר התברר הקשר בין המחסור בויטמין לנסיגה ההתנהגותית, מספרת טלי אנגור: “משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להשלים את החסר תזונתי לילדי פרשת רמדיה ואכן לאחר הזרקת הויטמין לילדים החלו חלקם להתאושש ולחזור לתפקוד מלא.
בסיום הפרשה שזעזעה את המדינה נפטרו שלושה תינוקות ו־23 נותרו נכים. במסגרת החקירה המליצה משטרת ישראל על הגשת כתבי אישום כנגד כמה מבכירי חברת "רמדיה", הפרשה גררה אחריה כך מספרת טלי אנגור תביעות רבות כנגד היצרן מזון התינוקות ואף הוגשו תביעות ייצוגיות. כתוצאה ממקרה מצער זה פעל משרד הבריאות להקשיח את תהליכי הביקורת תרכובות מזון לתינוקות.
לאורך השנים, הסתבר כי גם ילדים שלא אושפזו במהלך הפרשיה נפגעו כתוצאה מהמחסור המתמשך בויטמין ולאורך שנים סבלו מבעיות קשב וריכוז ועוד. כתוצאה מכך אף נוצר גל תביעות נוסף וחלקן של התביעות אף התקבלו.
ואכן במספר מחקרים שנערכו מאז נמצא קשר בין חוסר בתיאמין לבין לקות שפתית. במחקר הראשון נבחנו 21 ילדים בגילאים שנתיים עד שלוש ונמצא איחור שפתי אצל עשרים מהם. במחקר שני אשר נערך בגילאים חמש עד שבע התברר שכ-90% מהילדים סובלים מלקות שפתית ובמחקר האחרון שכלל 61 ילדים שהוזנו ברמדיה צמחית, נמצא כי למעלה מ 90% סבלו מלקות זו.
טלי אנגור "מחיר נפשי כבד שילמו הורי הילדים בפרשייה זו היה עצום ונראה שגם היום עדיין לא נלמד הלקח בין עיכובים התפתחותיים למחסור בויטמינים ומינרלים".
הקשר בין תסמינים התנהגותיים לחוסרים תזונתיים.
פרשת רמדיה גרמה לטלי אנגור להבין את הקשר בין הנסיגה ההתנהגותית של בתה לקיומם של חוסרים תזונתיים. טלי אנגור אף נזכרה בפעולת משרד הבריאות שעיקרה היה הנחיית בתי החולים להשלים אצל הילדים את המחסור בתיאמין דבר שהוביל להצלת חיים של פעוטות רבים.
ההבנה כי ויטמינים ומינרלים הינם קו פקטורים בסינטזה של מוליכים עצביים גרמה לאנגור לבצע לבתה מגוון נרחב של בדיקות מעבדה שאכן לימדו כי כפי שחשדה בגופה של בתה יש גם חוסרים תזונתיים וגם תהליכים מטבוליים לקויים.
הקושי שהוליד את הטיפול
כאשר קיבלה טלי אנגור את תוצאות בדיקות המעבדה היא החלה להתאים המלצות טיפול שכללו נטילה של תוספי תזונה בהתאמה לאותם תהליכים מטבולים לקויים דבר שהוביל תוך חודשים ספורים לשיפור משמעותי בתפקוד של בתה.
ילדתה החלה שוב להתייחס כאשר קוראים בשמה, להבין סיטואציות חברתיות קשר העין התחזק, התפקוד השתפר וכך גם התקשורת החברתית.
כאשר הבינה טלי אנגור כי הטיפול שסייע לבתה עשוי לסייע גם לילדים אחרים, היא עזבה את עבודתה ככימאית ורוקחת והחלה לעזור להורים לילדים המאובחנים על הרצף להבין את הבעיות המטבוליות של ילדיהם בהתאם לשיטה שפיתחה.
באתר האינטרנט של מרכז CAT מופיעות עשרות עדויות וידאו של הורים נרגשים המספרים אודות השינויים ההתנהגותיים החיוביים המשמעותיים שילדיהם חוו.
טלי אנגור: אוטיזם ובדיקות מטבוליות שאינן נערכות בקופות החולים (צילום: Shutterstock)
טלי אנגור מספרת כי חלק משמעותי במסגרת הטיפול בשיטת C.A.T הוא ביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות באמצעות שליחת דגימות למעבדות בחו"ל. באמצעות תוצאות הבדיקות מתגלה מפה ביוכימית רחבה של תהליכים מטבולים לקויים וחוסרים תזונתיים. אנגור מסבירה כי "כל אחד יכול לערוך בדיקות מעבדה אולם הקושי והאתגר הוא לדעת לנתח את תוצאותיהן לעומק".
אנגור מבקשת להוסיף כי על אף השינויים המשמעותיים שהטיפול מצליח לייצר חשוב להבין כי הוא אינו מחליף כל טיפול קונבנציונלי רפואי או התנהגותי אחר.
מוגש מטעם: טלי אנגור
