גם אובדן, דכאון, טראומה, הצפה רגשית ועוד. בראיון מיוחד, מסבירה כרמית, פסיכותרפיסטית CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ומטפלת במוזיקה מוסמכת M.A.A.T, מדוע המילים לפעמים לא מספיקות, איך הופכים את המטופל לשותף מלא בתהליך שלו עצמו, ואת "הבעיה" למשהו שניתן להתבונן בו ולהתייחס אליו יחדיו במרחב בטוח, וכיצד שילוב בין כלים קוגניטיביים לכלים יצירתיים יכול להשתיק את הרעש הפנימי ולבנות חוסן אמיתי. ראיון חובה לנפש
נדמה כי אין ישראלי שלא חש את השינוי באוויר בשנים האחרונות. המציאות הביטחונית והחברתית במדינתנו יצרה קרקע פורייה לתחושות של חוסר ודאות, לחץ וחרדה יומיומית. אולם, בעוד שרבים מאיתנו מנסים "לברוח" מהתחושות הללו, השיחה עם כרמית קולץ נהיר, מטפלת רגשית במוזיקה ופסיכותרפיסטית CBT בעלת קליניקה "בקול נהיר" בירושלים, חושפת גישה אחרת לגמרי. היא מציעה לנו להפסיק לברוח ולהתחיל לנהל את הרגש, תוך שימוש בארגז כלים ייחודי המשלב את הפרקטיקה המדעית של ה-CBT יחד עם מעמקי הנפש של התרפיה במוזיקה בפרט וטיפול דינאמי ככלל.
בראיון עומק מרגש, כרמית פותחת דלת לקליניקה שלה, ובעיקר – ללב הטיפולי שלה, ומסבירה כיצד ניתן לצמוח מתוך הקושי.
שילוב בין עולמות: מקצועיות ללא פשרות
ראשית נכיר את כרמית קולץ נהיר שמביאה איתה לקליניקה ניסיון עשיר וותק מקצועי המתחיל עוד בשנת 2009. את דרכה האקדמית החלה באוניברסיטה העברית (תואר ראשון בספרות ומוזיקולוגיה) והמשיכה לתואר שני בתרפיה במוזיקה במכללת דוד ילין.
לאורך השנים צברה ניסיון רב-מערכתי בעבודה בתוך משרד החינוך, הן בחינוך המיוחד הכוללני והן בכיתות מקדמות, תקשורת ונפשיות, לצד המשך פיתוח מקצועי כל השנים בהנחיית קבוצות, עבודה עם בני נוער והורים ועוד.
כיום, כפסיכותרפיסטית CBT מוסמכת ובוגרת מכון "פסגות", כרמית ממשיכה להעמיק בטיפול בהפרעות חרדה ובטראומה. השילוב הייחודי הזה - בין עומק רגשי, ניסיון בשטח וכלים קוגניטיביים מתקדמים הוא זה שמאפשר לה להעניק מעטפת טיפולית מדויקת לכל מטופל.
המלכודת הגדולה: מעגל ההימנעות
כשאני שואלת את כרמית על ההתמודדות עם חרדה יומיומית, הנושא הבוער ביותר כיום, היא ישר מצביעה על הפרדוקס שרובנו נופלים בו.
"אנשים רבים מגיעים אליי לטיפול CBT עם חרדות שונות שמשפיעות דרמטית על התפקוד היומיומי שלהם", היא מספרת, ומדגישה כי המצב החמיר משמעותית בשנים האחרונות לאור המצב במדינה.
"הקושי הגדול בחרדה הוא שהיא מייצרת דפוסי הימנעות שמטרתם להימנע מהחוויה הרגשית עצמה ומהסימפטומים הפיזיולוגיים הלא נעימים שמופעלים בעת חרדה במערכת הסימפתטית (דפיקות לב, קוצר נשימה, הזעה, רעידותו ועוד)". מסבירה כרמית בלהט. "אבל זו בדיוק הבעיה. מי שנמנע מפעולות מסוימות אמנם לא נחשף לחרדה באותו רגע, אבל הוא גם לא לומד שהאיום הנתפס, אינו מסוכן כפי שהוא מתקיים במחשבה ונחווה גופנית. הוא לא מתרגל התמודדות באמצעות כלים מווסתים שאמורים ללמד אותו ש'חרדה לא הורגת'. ההימנעות רק משמרת את החרדה, ובראשו של האדם החרדה מתעצמת לכדי משהו ענק ומפחיד, שמלווה במחשבות של חוסר מסוגלות כמו 'אני לא מסוגל להתמודד עם זה'".
אז איך ה-CBT נכנס לתמונה ומסייע לשבור את המעגל הזה?
"הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא יעיל במיוחד כאן", היא מפרטת. "אנחנו עובדים במספר מישורים במקביל.
קוגניטיבית, אנחנו מאתרים מחשבות אוטומטיות כמו 'משהו רע בטוח יקרה' ומאתגרים אותן: מה הראיות בעד ונגד? מה הייתי אומר לחבר במצב דומה? האם תיתכן מחשבה חליפית/ מתונה יותר? המטרה היא להפחית חשיבה קטסטרופלית ולאמן חשיבה גמישה ומאוזנת יותר כמו 'קשה לי, אבל אני מסוגל'.
התנהגותית, אנחנו בונים תהליך של חשיפה הדרגתית לחרדה, בקצב מותאם, תוך שימוש בכלי ויסות פיזיולוגיים המעודדים הרגעה והפעלת המערכת הפרא-סימפטתית על ידי נשימות, שחרור שרירים, מיינדפולנס וקרקוע.
ורגשית, אנחנו עובדים על חמלה עצמית ואיסוף 'הוכחות' להצלחות עבר. מודדים את עוצמת המצוקה והחרדה מ1-10, תזכורת תמידית שלעולם הרגשי שלנו יש טווח, דינמיקה ושמה שאני מרגיש עכשיו, יכול תמיד להשתנות ולהתמתן. השאיפה היא לא להעלים את החרדה, אלא להשיב לאדם תחושת שליטה ולנהל אותה - במקום שהיא תנהל אותו. וזה רלוונטי לא רק לחרדה אלא לכל רגש דומיננטי שאיננו מצליחים לנהל ולווסת כראוי. בהחלט ניתן לעבוד על כך בטיפול ובכל גיל".
כשנגמרות המילים: הכוח של המוזיקה והאומנות
אחד הדברים שמייחדים את הגישה של כרמית הוא היכולת לנוע בין השכלתני לרגשי. כמי שמגיעה מעולם התרפיה במוזיקה, היא יודעת שלפעמים המילים פשוט לא מספיקות.
מתי את ממליצה לעזוב את הדיבורים ולפנות למוזיקה או לאומנות?
"מהזווית הקלינית וגם מהשטח", היא אומרת בעיניים נוצצות, "אני ממליצה על כך בעיקר במצבים שבהם יש צורך בעקיפה עדינה של מנגנוני הגנה או התנגדות. לעיתים קרובות עולה קושי לבטא רגשות במילים – אצל ילדים ונוער, אצל מבוגרים עם ניתוק רגשי או אצל מתמודדי נפש. המדיום היצירתי מאפשר הבעה לא-מילולית, בטוחה ומרוחקת רגשית, במידה שמאפשרת עיבוד".
כרמית מתארת את התהליך שקורה בחדר הטיפולים כחיבור למשהו שיש בו מן הקסם: "מצד אחד, לקשר שמזמין את האדם להתחבר לעצמו ולמטפל, ומצד שני, ליצירתיות המאפשרת לנו להוציא משהו מתוך עצמנו באופן מורחק. קל יותר להביט על יצירה או להאזין לה מאשר לדבר על חלקים פנימיים שעלולים להרגיש מאיימים או אינטימיים מדי. המוזיקה והאומנות עוקפות את השיח השכלתני ומאפשרות ויסות ועיבוד עמוק בלי להציף".
היא מרחיבה על הקשר הפיזיולוגי המרתק: "במצבים של קשיי ויסות רגשי וכעסים, המוזיקה מסייעת בוויסות מערכת העצבים עוד לפני שבכלל דיברנו. במוזיקה יש פרמטרים המשקפים את הגוף עצמו דופק, מקצב, נשימה. דרך נגינה בתורות או שינוי עוצמות, אנחנו עובדים על 'פיתוח ברקסים', על יכולת המתנה והקשבה. בסופו של יום, המוזיקה משמרת בנו שמחת חיים, גילוי וסקרנות, ממש כמו שהיינו קטנים".
שילוב מנצח: מוזיקה ו-CBT לשיפור מיומנויות חברתיות, חרדה חברתית ועבודה עם הרצף התקשורתי
אחת התובנות המעניינות שעולות בשיחה היא היכולת לשלב בין העולמות הללו לטובת טיפול במגוון של קשיים אותם פוגשת כרמית בקליניקה. לצד עבודה על חרדה, דכאון, אובדן, ויסות רגשי וטראומה, ניתן באמצעות הטיפול האינטגרטיבי לחזק מיומנויות חברתיות, לתת מענה לאנשים על הרצף התקשורתי, להתמודד עם חרדה חברתית ולשפר תקשורת בינאישית במטרה ליצור מערכות יחסים בריאות יותר.
איך השילוב הזה עובד בפועל כשרוצים לשפר מיומנויות חברתיות?
"כמטפלת שמשלבת בין הגישות", מסבירה כרמית, "אני רואה איך החיבור הזה מאפשר לילדים ומבוגרים לפתח תקשורת בטוחה. המוזיקה מאפשרת הבעה רגשית טבעית וחוויית הצלחה – תחושת 'שייכות' גם למי שמתקשה במילים.
ה-CBT, מאפשר זיהוי דפוסי חשיבה מעכבים, פרשנות עוינת או לקויה ותרגול תגובות מותאמות ומועילות יותר המקרבות חברה. החיבור הזה בין חוויה רגשית ללמידה מעשית הוא קריטי, כי הוא מאפשר לשינוי לצאת מחדר הטיפול אל החיים האמיתיים – לבית הספר, לעבודה ולבית. זה מתאים במיוחד למי שמתמודד עם חרדה חברתית, ADHD או דימוי עצמי נמוך".
ההורים כשותפים - לא כצופים מהצד
כשמדברים על טיפול בילדים ונוער, כרמית מדגישה נקודה קריטית שלעיתים נשכחת: מקומם של ההורים. היא מסרבת לראות בהם צופים מהצד, ומגדירה אותם כ"סוכני השינוי המרכזיים".
מהו בעצם התפקיד של ההורים בתוך החדר ומחוצה לו?
"אני מאמינה שעבודה משותפת עם ההורים מייצרת תהליך עמוק ומדויק יותר", היא קובעת נחרצות. "הילד לא צריך להרגיש שהוא 'הבעיה', אלא שהוא והוריו עובדים יחד לשיפור האווירה המשפחתית. ההורים הם אלו שמובילים את התיווך הרגשי ואת הצבת הגבולות המיטיבים בחיי הילד".
וכאן כרמית פונה בנימה אישית ואמפתית לכל הורה שקורא שורות אלו: "כאמא לשלושה ילדים בעצמי, אני יודעת שהורות היא התפקיד החשוב והמאתגר ביותר. אני פוגשת הורים שמגיעים עם רגשות אשמה וחשש 'לעשות טעויות', לעיתים עייפים ומיואשים. חשוב לי להזכיר – הורים הם בני אדם. אנחנו לומדים וטועים. לכן, אני מקפידה לייצר עבורם מרחב בטוח, לא שיפוטי ומכיל, שמאפשר להם לצמוח יחד עם הילד".
הקשר האנושי לפני הכל
לאורך כל הריאיון, חוזר מוטיב אחד מרכזי בדבריה של כרמית: האמון. לפני הטכניקות ולפני התיאוריות, עומד האדם.
כיצד בונים את האמון הזה, בייחוד עם ילדים שחוששים להיפתח?
"נראה לי שהשאלה המדויקת היא כיצד בונים אמון בכלל, בכל גיל", היא מחייכת. "לפני כל ההכשרות והשנים שהשקעתי בלימודים, אני קודם כל אדם רגיש וקשוב ורק אחר כך מטפלת. הרצון שלי לטפל נבע מהקשיים שאני עברתי בעצמי ומהרצון לעזור לאחרים מתוך ידע אנושי ואישי לצד המקצועי. אני רוצה להאמין שהמטופלים מרגישים את זה – את 'גובה העיניים' והאכפתיות".
היא מוסיפה: "טיפול מיטיב נבנה ממקצועיות לצד אנושיות. רק מתוך תחושת ביטחון, במרחב שמאפשר להביא את הרגשות והמחשבות הכי כמוסים ללא שיפוטיות, אפשר להתחיל תהליך של צמיחה".
אז מהי הצלחה בטיפול?
לקראת סיום, מעניין להבין לאן חותרים. האם הצלחה היא היעלמות מוחלטת של הבעיה? כרמית מציעה הגדרה בוגרת ומציאותית יותר.
"הצלחה אינה נמדדת רק בהיעלמות הקושי, אלא בשינוי האופן שבו המטופל חווה את עצמו מולו", היא מחדדת. "הצלחה היא כשהמטופל מצליח להפתיע את עצמו לחיוב, לגלות כוחות שלא ידע שיש בו. גם אם הקושי מופיע, הוא נחווה בעוצמה נמוכה יותר. הצלחה מבחינתי היא בסוף תחושה של חופש פנימי, ויכולת תנועה קדימה מבחינה נפשית במקום תקיעות, עם ההבנה העמוקה שיש בי את היכולת להתמודד עם אתגרי החיים".
ואיך בוחרים את הטיפול הנכון?
"אין טיפול אחד שמתאים לכולם", היא מסכמת. "הבחירה נעשית בהתאמה אישית – מי האדם שמולי ולמה הוא זקוק. לעיתים זה יהיה CBT ממוקד, לעיתים מסע רגשי במוזיקה או אמנות, ולרוב – שילוב אינטגרטיבי ביניהם. הבחירה הסופית נעשית בדיאלוג, מתוך אמונה שטיפול טוב הוא כזה שמותאם לאדם, ולא להפך".
בואו להחזיר לעצמכם את השקט
המסע לתוך הנפש לא חייב להיות מפחיד, והוא בטח לא כזה שצריך לעבור אותו לבד. כרמית מזמינה אתכם לקליניקה שלה, למרחב שבו מקצועיות פוגשת נשמה, ושיח בגובה העיניים פוגש כלים פרקטיים לשינוי מציאות.
בין אם אתם מתמודדים עם חרדות, משברים או שאתם הורים שמחפשים את הדרך הנכונה לילדכם – הדלת פתוחה. זה הזמן להפסיק להימנע, ולהתחיל לחיות טוב יותר- מתוך בחירה והחזרת השליטה לידיכם.
"בקול נהיר"- כרמית קולץ נהיר - תרפיה במוזיקה M.A.A.T ופסיכותרפיה CBT (קוגניטיבי התנהגותי), טיפול רגשי לילדים, נוער ומבוגרים בגבעת משואה, בירושלים
מזמינה אתכם ליצור קשר ולהתחיל את השינוי כבר היום
טלפון : 050-793-3236
מוגש מטעם: כרמית קולץ נהיר
