השם נובע מהמילים בו-וראה. כלומר מטרת הבריאה עבור האדם הינה להשיג ולגלות את הכוח העליון שברא אותו ולגלות את מטרת הבריאה.
חוכמת הקבלה התפתחה במקביל להתפתחות האנושות במשך כל ההיסטוריה האנושית ליוו אותה מקובלים בכל הדורות ודאגו להתאמת לדור הנוכחי. עד להתגלות הארי חכמת הקבלה היית מוכרת יותר כחכמת הנסתר או חכמת הסוד והיית נחלתם של יחידי סגולה שנקראו מקובלים, אשר דאגו להעביר את הידע ויכולת ההשגה הרוחנית מרב לתלמידים בודדים.
בשנת 1570 נפל דבר בהתפתחות חוכמת הקבלה. לצפת, שהייתה ידועה כעיר של מקובלים, הגיע יצחק הנוי לוריא שלימים יקרא "הארי הקדוש". עם הגעתו לצפת למדו מהר מאוד מקובלי צפת על גדולתו של האר"י, ולמרות גילו הצעיר משך את גדולי המקובלים שהבינו שחכמת הקבלה עומדת לקבל תפנית התפתחותית חשובה ביותר.
האר"י לקח תחת חסותו תלמיד בשם חיים ויטל, שיהיה זה שיכתוב ויפרסם את דבריו. האר"י חי בצפת כשנתיים ונפטר במגיפה הגדולה שפקדה את העיר. למרות הזמן הקצר ששהה בעיר, ההשפעה שלו הורגשה היטב על יתר המקובלים. השינוי המהותי בחוכמת הקבלה היה שהאר"י לימד שמטרת הבריאה מושגת מתוך חוסר שלמות ועד לתיקון והבאת האדם למצב מתוקן. השינוי המהותי הנוסף היה פתיחת חכמת הקבלה לכלל בני האדם ולא רק ליחידי סגולה. בעקבות הדברים הללו כונה האר"י 'משיח בן יוסף'. האר"י הקדוש, "משיח בן יוסף", גלגול נשמת יוסף הצדיק בנו של יעקב, גדול מקובלי צפת.
האר"י הקדוש גדל במצרים והגיע לצפת במהלך חייו, שם הקים קבוצת תלמידי קבלה. בין תלמידיו היה הרב חיים ויטל. כתביו של האר"י - ספר עץ החיים ותלמוד עשר הספירות הפכו להיות אבן שואבת עבור תלמידיו לחכמת הקבלה. האר"י נפטר בגיל יחסית צעיר, 38 , בעוד שלפי הסטיגמות מותר ללמוד קבלה רק אחרי גיל ארבעים. האר"י, באמצעות תלמידו חיים ויטל, פירסם מספר כתבים חשובים המהווים את היסודות לחכמת הקבלה הלוריאנית הקרויה על שמו. בספר 'עץ חיים' כתב ותאר את התפתחות העולם הרוחני מעת הבריאה ועד סיום מעשה הבריאה. ספר 'שער הכוונות' הוא מעין סידור תפילה קבלי המאפשר ללומד להגיע לתיקון ולהשגה רוחנית.
מסופר, שבבוקר אחד, הארי אמר לתלמידיו בואו נלכה לירושלים והם השיבו אין בעיה רק תן לנו כמה דקות לספר לנשותינו, והארי אמר , היינו יכולים להביא את הגאולה היום אם רק הייתם באים בלי שאלות וללא עיכובים.
האר"י הקדוש נחשב למקובל גדול בדורו. הוא כתב את תלמוד עשר הספירות, שנפרש על פני כרכים רבים שבו הוא מסביר באמצעות פרצופים רוחניים, ספירות רוחניות, עולמות, ותיאורים רבים נוספים על המציאות, האלוקות, שבנויה מעשר ספירות. אחריו, בעל הסולם, הרב יהודה לייב אשלג (יש שמחשיבים אותו למקובל הגדול אחריו, אף על פי שלא הגיע ישר אחרי הסתלקותו של האר"י) לקח את ספר הזוהר הקדוש, שנחשב לספר הכי חשוב וגבוה בחכמת הקבלה ופירש אותו בעזרת השפה שבה האר"י השתמש בתלמוד עשר הספירות. למעשה, בעל הסולם כתב את פירוש הסולם על ספר הזוהר על פי משנתו של האר"י ובכך, לדבריו, יצר סולם אשר כל אדם רגיל מן היישוב, יוכל לעלות בעזרת הסולם שייצר למעלות האדם הגבוהות, להידמות לעליון, לבורא. יש אומרים, שהאר"י הקדוש הוא בחינת משיח בן יוסף, כלומר משיח, אבל לא המשיח האחרון של הגאולה השלמה, שיקרא משיח בן דוד אלא הוא בחינת משיח אחד לפני – שזו גם דרגה עצומה.
כיום, לפי ההלכה, מחכים למשיח, הלא הוא משיח בן דוד. האר"י הוא חוליה מאוד משמעותית בדרך ומאז ירידתו לעולם הזה נפתחו שערי חכמת הקבלה להמון ויש תשתית לגאולה השלמה. האר"י הקדוש הייתה דמות עילאית ומעט מאוד מובן לנו על עולמה הפנימי העשיר.
במאה העשרים קם מקובל גדול כממשיך דרכו של האר"י - רבי יהודה הלוי אשלג, הידוע בכינויו בעל הסולם. בעל הסולם כתב פירוש על כתבי האר"י הנקרא תלמוד עשר הספירות ובכך הנגיש את חוכמת הקבלה לכלל האנושות. לקריאה נוספת – לחצו כאן
