אשמח שתספר לי על עצמך.
אני ישראלי, ציוני ויהודי.
פעיל לטובת העם היהודי וישראל מגיל צעיר. כבר בגיל 15 הייתי מראשי מועצת התלמידים בישיבה מקצועית וארגנתי את בני הנוער להתנחלות "אלון מורה", ולאחר מכן במסגרת האוניברסיטה הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים. בסוף שנות ה-80 הייתי הנציג הראשון של ווג'ס, ארגון העולמי של סטודנטים יהודים, לאחר מכן של הסוכנות היהודית בברית המועצות, ומאז החלה הפעילות הציונית המלווה אותי עד עצם היום הזה.
בפעילות הציונית קידמתי פתיחת מספר נציגויות במדינות פוסט-סובייטיות והכנתי את התשתית לעלייה הגדולה. בשנים האחרונות אני עוסק בפיתוח מתודיקה להסברת ישראל, ומקדם פרויקט לפתיחת 100 נציגויות הסברה ב-100 מדינות ללא עלות.
במקביל למיזם ההסברה, אני פעיל בארבעה מישורים: עם פרלמנטרים אירופאים לטובת ישראל; עם ארגונים בחסות מועצת אירופה לקידום הנושא היהודי ותרבות המורשת היהודית; נגד הפרטיקולריזם בחברה הישראלית להשגת ישראליזציה מלאה; וכן מתכנן להתחיל לפעול להעברת "חוקה נגד אנטישמיות" בפרלמנטים בעולם, יחד עם ההסתדרות הציונית העולמית.
לסיכום: אינני משויך פוליטית, לא שחקן עדתי, לא מחפש שכר, לא ג'וב וגם לא תפקיד פוליטי, ויתרה מזאת מממן את הפעילות מכיסי.
מה הנרטיב או המוטו של הספר?
ראשית, הספר נכתב על ידי עיתונאי אינטלקטואל ששמו גיאורגי ברנשטיין ויצא בהוצאת "צמרת". הספר הינו ראשון מסוגו החושף לראשונה לקורא הישראלי את סודות העלייה הגדולה והפעילויות שבוצעו מאחורי הקלעים של אחד האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל – העלייה מבריה"מ לשעבר, בין השנים 89-99, שבאמצעותה הגיעו ארצה כמיליון נפש.
שנית, בספר קיים תיעוד של תמונות, מאמרים, עיתונות ומסמכים מאותה תקופה.
שלישית, בספר קיימת פנייה שלי שאקטואלית לכלל היהודים: "ליהודים קיימות שתי אפשרויות, או לחיות בארץ ישראל ולבנות אותה בדם ובזיעה, או להיות זמנית מחוץ למדינה, ובכל רגע ורגע לעשות הכול למען קידומה. מבחינתי, אפשרות שלישית אינה קיימת".
ואם בנרטיב ובאידאולוגיה עסקינן, בספר מחודד המסר היהודי שצריך ללוות כל יהודי וישראלי. כולנו ילידי ירושלים מלפני חורבן בית ראשון עם זיכרון היסטורי עמוק, וחזרנו לירושלים בזמנים שונים וממדינות שונות לאחר 2,000 שנות גלות. אציין שזהות ישראלית זו סייעה ומסייעת לפעילותי, מפשיטה את המסרים ומאידך היא גורמת למתחים רבים עם עסקנים עדתיים הרואים את התמונה אחרת בפורמט גלותי, גם לאחר חזרתינו לישראל.
מה הרעיון מאחורי כתיבת הספר?
מחבר הספר פעיל במסגרת ארגון ההסברה "בית ישראל". מידי בוקר, לאחר ישיבת הצוות היינו נשארים בחדר הישיבות, הוא היה משחזר את מה שנעשה בעלייה, ובהצגת המסמכים והתמונות הייתי מספר את סיפור החדירה לברית המועצות.
חלק גדול מהעשייה והמסמכים לא היו ניתנים לפרסום בתקופה ההיא, הן מסיבות פוליטיות והן בשל ההחלטות האמיצות שלקחו אנשי ממסד בצמרת המדינות הנ"ל, והן בשל פעילותינו הייחודית שנגזרה מאהבת המולדת ופעילות דיפלומטית תקיפה, מסוכנת ומקורית.
ולאחר 30 שנות עשייה הנושא התבשל לכתיבה והתחלנו לאסוף מסמכים בסוכנות היהודית, במוסדות המדינות בשטח, בארכיון ובמסמכים שנשמרו.
הזמן החופשי שנוצר בעידן הפנדמיה והקורונה עשו טוב לספר והביאו לסיום הכתיבה.
הסיבה החשובה ביותר הינה, נתינת חיזוקים לדור ההמשך שבעתיד ירצו לפעול למען המדינה ושיעור באזרחות לכל ישראלי על הפעילות למען המולדת.
מה המסקנה הראשונה מהכתיבה?
בשביל להצליח בגדול צריך להציב אתגרים גדולים ולשאוף אליהם. הצבת האתגרים נותנים לנו כוחות, שכיום אינני מסוגל להבין מאיפה השגתי אותן. בגיל 29 להגיע לאזור ללא קשרים דיפלומטיים, שלטון טוטליטרי, אזור שבו היו עוצרים אנשים על לימוד השפה העברית – ולהגיע, לפעול ולדבר על עלייה לארץ ישראל, נראה כמו חלום בלתי מציאותי.
אינני חושב כיום, לאחר 30 שנה, למרות כל הניסיון העשיר שצברתי, אם אוכל למצוא כוחות לעשות פעילות דומה. למשל, החדירה לברית המועצות ובהמשך הכניסה למדינות מוסלמיות שהיו בזמנו טוטליטריות, היה קשה יותר, מסוכן יותר מבחינת החיים ומורכב יותר מאשר ההסכם ההיסטורי בין ישראל לאמירויות.
בכתיבת המשותפת של הספר, חזרתי לתקופה ההיא כמו בסרט והרגשתי מחדש את הסכנות והקרבת החיים בחלק מהמקרים. יש להבין שמדובר על תקופה של מלחמות אזרחים, ללא חשמל, מים ומחסור בתרופות.
האם אתה עובד על משהו חדש בימים אלו?
בימים אלה, כבעבר, אני עסוק בעשייה ולא בתיעוד. לשמחתי להבדיל מהתקופה ההיא, כיום קל לתעד את החומרים לכתיבה הבאה עקב הרשתות החברתיות בהן מתפרסמות כמעט כל הפעילויות.
האם הנך מרוצה מהיחס שקיבלת בשל עשייתך, בהשקת הספר?
האמת שכן. התרגשתי בהר הרצל כשהונח זר פרחים בקברו של אבי הציונות.
שר הרווחה, באותו הזמן איציק שמולי אמר שהיה לי אומץ, שהעזתי לחלום, להשפיע ולשנות מערכות שהשפיעו על המדינה. ח"כ דוד ביטן, ראש ועדת העלייה בכנסת, הציע לחזק את הקשר עם המיזם החשוב למדינת ישראל וראש ההסתדרות הציונית יעקב חגואל דיבר על דרכו של אבי הציונות זאב הרצל והוסיף שאני עשוי מחומר של מנהיגים ציוניים שיודעים להעז, לחלום וללכת נגד הזרם עד להצלחה.
כל זה לצד מעל 100 משתתפים; סופרים, קובעי דעת הקהל ואנשי ציבור הביעו תמיכה והוקרה לעשייתי הציונית במשך 30 שנה.
מה המסרים בספר מעבר לסיפור העלייה הגדולה?
בספר קו רציף של עשייה למען המדינה.
בחלק השני של הספר קיים תיאור למיזם ופעילות ההסברה. על הישגי המיזם ועל תוכנית ראלית להקמת 100 לשכות ההסברה בעולם.
הוצאת הספר מהווה לעליית מדרגה, ומהווה מינוף לתוכניותיי העתידיות.
מה בעצם מיוחד במיזם ההסברה שלכם?
ראשית, כל ישראלי יודע להסביר את הצדק הישראלי – אך כאן החידוש הוא בשיטת ההסברה והשפעה על קובעי דעת הקהל.
אנחנו בוחרים אנשים בעלי יכולת ופרו-ישראלים בעלי מעמד במדינתם ומעניקים להם סטטוס של "קונסול כבוד" ממדינת ישראל, או סטטוס של "שגריר העולם היהודי" מההסתדרות הציונית העולמית – עם תכנים שאינם עולים כסף, אך מעניקים לידידי ישראל הכרה וכבוד רב.
האנשים שייבחרו, ומצאנו כאלה, יכניסו כתבה פרו-ישראלית אחת פעם בשבוע, ונקבל 5000 כתבות פרו-ישראליות בשנה.
לא רק שמדובר בפתרון ללא עלות למדינת ישראל, אלא שההסברה תהיה אפקטיבית בשל המתודה של המיזם, וגיוס בעלי מעמד והשפעה באותן מדינות.
הדבר לא ניתן היה להשגה, גם אם מדינת ישראל הייתה מחליט להעמיד תקציבי-ענק, להקמת לשכות הסברה ולמנות עשרות פקידים מוכשרים מהארץ.
המיזם שהקמנו, מנצל את הסטטוס הטבעי של אותם האנשים בשל פועלם המצטבר במדינותיהם וכן את יכולתם לקדם לובי מקצועי בצמרת, לצד הפקת אירועים גדולים ומתוקשרים בהשתתפות אמנים בין-לאומיים; אירועים שבהם ניתן לשכנע ולהעביר באופן עקיף מסרי הסברה, וכן מידע חשוב ואמיתי בנוגע למדינת ישראל.
ציונות נגד הזרם הינו ספר מפתיע המשאיר את הקוראים בציפייה, ורצון לגלות עוד. הקריאה בו בלתי ניתנת להפסקה, מרגישים את האותנטיות ואת המסרים החשובים.
מראיינת: אלינור לוגסי
"ציונות נגד הזרם" – גיאורגי ברנשטיין
הוצאת צמרת, 2021
לרכישה בחנויות הספרים ובאתר NETBOOK
