המון מחשבות משונות ותהיות מוזרות משתוללות במוחו של האזרח הנורמטיבי כשהוא מוצא את עצמו לועס בהתמדה ובחריצות את ארוחת הצהריים שלו ביום קריר למדי בקרית גת.
מחשבות למשל כמו מה יכולה להיות הסיבה ששני הברסלבים הנחמדים שעובדים במרץ ומקדמים פניו של כל לקוח באושר גלוי וכן, קראו למוסד הקולינרי שלהם "בית הסנדוויץ' הטוניסאי והחביתה"?
האם "בית הסנדוויץ' הטוניסאי", כפי שנהוג בכל מקום אחר, לא היה מספיק עבורם? האם לא רצו להעליב את החביתה שהם מגישים כאן, בנוסף לסנדוויץ' הטוניסאי?
2 צפייה בגלריה
סנדוויץ' שהיה בו הכל, אבל מעט ממנו  | צילום: אשר קשר
סנדוויץ' שהיה בו הכל, אבל מעט ממנו  | צילום: אשר קשר
סנדוויץ' שהיה בו הכל, אבל מעט ממנו  | צילום: אשר קשר
ואם כבר לא להעליב את החביתה, מה בדבר השקשוקה, שאף היא מוגשת כאן? למה השקשוקה לא מוזכרת בשלט? האם בגלל שהחביתה יותר פופולרית, או האם משום שהיא הציבה תנאים?
ואולי זה בשל העובדה שהיא יותר ותיקה וזה פשוט עניין של פז"מ? ואם אמנם כך, האם יום אחד, כשגם השקשוקה תגיע לפרקה, יתווסף גם שמה והמקום ייקרא "בית הסנדוויץ' הטוניסאי, החביתה והשקשוקה" ובא לציון גואל?
כי האמת? זה נראה לי לא הוגן כלפי השקשוקה, שבמשך שהותי שם לפחות לקוח אחד הזמין אותה בבאגט למרות שהיא לא רשומה על השלט.
ואם כבר התפריט יפורט על השלט, מה בעניין השתייה הקרה? היא לא חלק מהארוחה? אם להיות ממש הוגנים אז המקום צריך להיקרא "בית הסנדוויץ' הטוניסאי, החביתה, השקשוקה, קולה רגילה וקולה זירו".
אבל יחד עם זאת זה יפה שהם מזכירים את החביתה לצד הסנדוויץ' הטוניסאי. אם חושבים על כך, החביתה כיום ממש לא זוכה לכבוד הראוי לה ואנשים מקבלים אותה יותר מדי כמובנת מאליה, במיוחד לאחר מותו של יצחק סופר מקרית מלאכי, שהביא אותה לדרגת אומנות של ממש והפך את המקום שלו למיתולוגי ומוקד עלייה לרגל.
אז זה דווקא יפה ומכובד ששני הברסלבים טרחו לציין את שמה של החביתה על השלט שלהם לצד הסנדוויץ' הטוניסאי ולא נכנעו לדרישות השקשוקה להופיע שם גם היא.
כי לשקשוקה יש כבר המון שלטים ששמה מתנוסס עליהם ומישהו שאפילו עשה בה דוקטורט. לעומתה החביתה לא מופיעה על אף שלט.
לפתע הרגשתי נבוך שהזמנתי דווקא את הסנדוויץ' הטוניסאי ולא חביתה. אבל מי ידע שמדובר בנושא כה עמוק וחשוב. לא ידעתי. חי נפשי שלא ידעתי. זה רק הלעיסה שהביאה את המחשבות שגרמו לי להגיע למסקנה.
איך עושה פינגווין?
למרבה העוגמה, העיסוק האינטנסיבי וחסר המנוח שלי בחביתה לא היה הדבר היחידי שהטריד את מנוחתי. ישבתי מול בית העסק ומול הלוגו שלו, שנושא את דמותו של בעל חיים כלשהו צבוע בירוק ואוחז בטלפיו, ידיו, או רגליו (באמת שקשה לזהות) סנדוויץ' טוניסאי עמוס כל טוב.
אני לא זיהיתי את החיה שהופיעה בלוגו. האם זה ברווז? האם זה צפרדע? האם מדובר בצייר גרוע במיוחד? לא התאפקתי.
"זה פינגווין", אמר אחד הברסלבים בגאווה.
פינגווין ירוק?
"היה לנו עסק של גלידות מעבר לכביש", מצביע הברסלבי לעברו השני של הכביש, "שמה הפינגווין היה סגול. ואז כשפתחנו כאן אמרנו שנהפוך אותו לירוק".
אני לא יודע מתי או אם בכלל הצייר המהולל של החיה המוזרה והירוקה ראה אי פעם פינגווין, אבל סנדוויץ' טוניסאי הוא בטוח ראה, ולכן האכזבה היתה מרה כשהדמיון בין הסנדוויץ' הטוניסאי העמוס לעייפה שבציור לסנדוויץ' הדל יחסית שאחזתי בידיי היה למגינת ליבי כמו הדמיון בין הפינגווין שבציור לפינגווין אמיתי.
חבל, כי זה דווקא התחיל טוב, עם באגט פריך שנאפה במקום, נשלף ממגש האפייה ונבצע לשניים בקול פצפוץ עז כשפירורים ניתזים לצדדים.
2 צפייה בגלריה
"בית הסנדוויץ' הטוניסאי והחביתה" | צילום: אשר קשר
"בית הסנדוויץ' הטוניסאי והחביתה" | צילום: אשר קשר
"בית הסנדוויץ' הטוניסאי והחביתה" | צילום: אשר קשר
לשאלת הברסלבי עניתי שאני רוצה הכל: חריף וטונה, ביצה ותפוחי אדמה, לימון כבוש וקצת סלט (בלי נוזל, שלא ירטיב). ואכן קיבלתי הכל אבל ממש מעט מהכל, ממש בקצה הכף.
"תעמיס", זעקתי בליבי לברסלבי עם הפאות, "תעמיס", אבל הוא לא שמע.
יש מה לתקן
בייאושי חיפשתי סיוע אצל רבי נחמן. על קיר המסעדה הופיעו שלל מדבקות נושאות ברכות והוראות שימוש לחסידי ברסלב, וקיוויתי שדרך אחת מהן אוכל להגיע לליבו ונשמתו של הברסלבר.
חיפשתי אמרת שפר, תפילה, ברכה שתעזור לי להסביר בשפה יפה שאני רוצה קצת יותר טונה וחריף בסנדוויץ' שלי, אבל לא מצאתי כזו למגינת ליבי. לא עזרה לי המדבקה של "דבר עם השם והכל יסתדר", כי דיברתי אבל לא היתה תשובה.
לא סייעה לי המדבקה של "תן חיוך הכול לטובה", כי חייכתי והוא חייך אליי בחזרה וזה הכל. ממש לא הסכמתי עם המדבקה שאמרה "אין שום ייאוש בעולם כלל".
דווקא היה יותר מדי ייאוש בעולם, שהתבטא במעט מדי טונה וביצה ותפוחי אדמה בסנדוויץ' שלי, באופן יחסי לבאגט ובכלל.
"היה לך טעים?", שאל אותי הברסלבי עם הפאות.
הסתכלתי על הקיר מחפש אחר תשובה. "דיבור אחד של אמת שווה יותר מאלפים ורבבות דיבורים שיש בהם אחיזת שקר", היה כתוב על המדבקה שהתנוססה על הקיר.
"היה לי ממש טעים", אמרתי לו, כי פתאום ראיתי מדבקה אחרת שהיתה ממש מולי: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן".
מראה מקום:
"בית הסנדוויץ' הטוניסאי והחביתה", רחוב הזית 5, קרית גת
שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-20:00
טלפון: 053-9369594
פסקול: שולי רנד וחברים
תג מחיר: סנדוויץ' טוניסאי - 22 שקל, פחית קולה - 8 שקל; סך הכל: 30 שקל