השנה האחרונה הייתה הפכפכה לאוכלוסיית העולם וגם ביחידה לפריון במרכז הרפואי הדסה הר הצופים עלו סימני שאלה רבים סביב ההתמודדות הראשונית עם הנגיף החדש.
ד"ר ענת הרשקו קלמנט, מנהלת היחידה לפריון במרכז הרפואי הדסה הר הצופים, מסבירה שבסגר הראשון הייתה עצירה כלל עולמית של טיפולי הפוריות, גם ביחידות בבתי החולים וגם בקהילה.
2 צפייה בגלריה
ד"ר ענת הרשקו קלמנט
ד"ר ענת הרשקו קלמנט
ד"ר ענת הרשקו קלמנט
(צילום: באדיבות המרכז הרפואי הדסה)
"היה נראה שמה שנכון בשלב ראשון הוא לעצור רגע ולהבין עם מה אנחנו מתמודדים, מה ההשלכות של הקורונה ורק אחרי שנבין זאת נוכל להמשיך ולבצע טיפולי פוריות באופן בטוח".
ד"ר הרשקו קלמנט מוסיפה שבתחילת המגיפה היה ברור שאם כלל שירותי הבריאות מגוייסים לטובת ההתמודדות עם הקורונה בצל כל סימני השאלה שהיו באותה התקופה, אז גם הצוותים של הפריון יהיו מגוייסים, כל זאת סביב התמונות הקשות שהגיעו מאיטליה.
"אם כלל בתי החולים עוברים למתכונת חירום ומגוייסים לטובת התמודדות עם מגפה, אז יש לדחות טיפולי פוריות, זו הייתה שעת מלחמה".
סיבה נוספת לעצירת הטיפולים הייתה חוסר במידע. "הרי אנחנו יודעים למשל שווירוס הסארס של תחילת שנות ה-2000, קרוב המשפחה של הקורונה הנוכחית, כן מערב את האשך. היה צריך להבין האם אנחנו עומדים להתמודד כאן עם מחלה שמערבת את איברי הפריון ויש להם השלכה ישירה גם על הפוריות".
ברוכים הבאים לערוץ "פוריות בקהילה" של מיינט ירושלים בשיתוף המרכז הרפואי הדסה. המטרה שלנו היא להנגיש עבורכם את נושא הפוריות בשפה ברורה ופשוטה תוך הכרת המומחים הבכירים מהדסה שעוסקים בנושא.
המומחים שלנו יתנו גם מענה לשאלות מעניינות וחשיפה לחוויות אישיות שיעזרו לגולשים לקבל ידע חשוב בתחום.
היו טיפולים שהופסקו באמצע?
"הייתה מחשבה שכל טיפול טרי שכבר התחיל יש לסיימו, כי לא הוגן כלפי מי שנמצאת בתוך תהליך, אבל לא התחלנו טיפולים חדשים והייתה המלצה להקפיא את כל העוברים עד הבהרה של סטטוס הדברים.
"למעשה ההמלצה לשקול הקפאת עוברים עד חלוף זעם עדיין נותרה עומדת בעיניה בנייר שניסח ארגון הפוריות הישראלי, שהוא טופס הסכמה לטיפול בעידן הקורונה. למעשה יש מקום מבחינת האיגודים עדיין לדיון על החזרה והריון, כאשר כעת נכנס לדיון גם נושא החיסון".
איך הגיבו מטופלים למצב?
"אין ספק שנוצר משבר מאוד קשה בקרב מטופלים. מטופלים שכמהים לילדים ואין להם שום דרך אחרת נותרו ללא מענה. גם נושא הגיל הוא מאוד משמעותי וגם אי הוודאות, כי לא ברור בפני כמה זמן עצירה עומדים.
"סביב הסגר הראשון לא נאמר באופן ברור מה יהיה משך הפסקת הטיפולים וכך נוצר אי ודאות משמעותי. יש לציין כי הייתה עצירה גורפת של כלל טיפולי הפוריות, גם בקהילה וגם בתוך יחידות הפריה חוץ גופית, בישראל ובעולם".
כשהתחדשו הטיפולים היה שינוי בתחום בעקבות הקורונה?
"הטיפולים חודשו ואז התחיל להצטבר מידע, שעיקרו בהתחלה מסין ואז ממקורות אחרים בעולם שכנראה הווירוס COVID19 אינו גורם למחלת אשך", מסבירה ד"ר הרשקו קלמנט. "אין כמעט דיווחים שהוא מופרש בזרע וכן אין עדות להדבקה במגע מיני. כל אלה כמובן לא היו ידועים".
יש שאלות שנשארו פתוחות?
"עם התחדשות הטיפולים היה ברור שיש כמה דאגות אחרות. אחת היא הדבקה של אנשי צוות, השנייה היא השאלה האם בכל זאת הווירוס מופרש ומגיע לנוזלי גוף כמו נוזל זרע ונוזל המקיף את הביצית. היה חשש מפני הקפאה עתידית של הווירוסים יחד עם הזרע או העוברים. וכמובן, שאלת הסיכום למטופלת עצמה, אם היא נכנסת להריון - מה המשמעות של הדבקה בהריון?".
2 צפייה בגלריה
המעבדה לאמבריולוגיה במרכז הרפואי הדסה
המעבדה לאמבריולוגיה במרכז הרפואי הדסה
המעבדה לאמבריולוגיה במרכז הרפואי הדסה
(צילום: באדיבות המרכז הרפואי הדסה)
ד"ר הרשקו קלמנט מסבירה שבאזורים בהם יש שיעור גבוה של תחלואה הוחלט על ידי משרד הבריאות לבצע סקירה לCOVID19 של מטופלים במהלך טיפולי הפוריות. "עברנו לסקור את כל אוכלוסיית המטופלים שלנו, אפילו לפני הקפאה של ביציות או לפני זרע, גם אם הם לא עוברים הפריה, וזאת כדי להבטיח את שלומם, את שלום העוברים, תאי הזרע או הביציות, וגם את שלום הצוות, וזו הפכה להיות שגרה חדשה".

"הצוות נדרש לתת הרבה תמיכה למטופלים בתקופה מורכבת"

הצוותים שלנו מחוסנים ובמחלקה משתדלים לאוורר ואף לאפשר למטופלים שמעוניינים בכך לבצע חלק מהייעוץ באמצעות הטלפון, בחלקים בהם הדבר מתאפשר. "אנחנו תמיד ממוגנים, גם עכשיו אחרי שהצוות שלנו מחוסן כולו. אנחנו מנסים להקפיד שלא תהיה צפיפות במרפאה ואנחנו שומרים על עצמנו, בסך הכול בהצלחה רבה עד עכשיו. כמובן שהצוות נדרש לתת הרבה תמיכה למטופלים בתקופה שהיא מורכבת, סביב הפסקת הטיפולים וסביב סימני השאלה לגבי חידוש הטיפול".
אחרי שכבר נדבקים בקורונה, מתי מומלץ לחזור לטיפולים?
"עדיין יש סימני שאלה מתי הזמן הנכון של מחלימים לחזור לטיפול. בגלל שהמחלה סיסטמית ויש לה השלכות על כלל מערכות הגוף, עדיין מתלבטים בשאלה. אנחנו מקיימים עם ההמטולוגים אצלנו דיונים בנושא והמחשבה שלנו היא שלא כדאי לחזור לטיפול מיד ביום ההחלמה, אלא צריך כנראה להמתין שבועיים או חודש עד התחלת טיפול. אנו מוטרדים בעיקר מסיבוכים אפשריים של מערכת הקרישה.
"הדסה הר הצופים הובילה עכשיו פרויקט בו ניתחנו את התוצאות של טיפול הפריה חוץ גופית במחלימים ומחלימות שלנו. נראה שבמחלימים ובמחלימות מספר הביציות ושיעורי ההפריה לא פגועים, אך שבדומה למחלות חום אחרות, אנו כן רואים ירידה בנתוני הזרע.
"אלו נתונים ראשוניים מאד וסביר להניח שכמו מחלות חום אחרות שמשפיעות על הזרע, גם כאן הספירה עתידה להתאושש כעבור שלושה עד ארבעה חודשים מההחלמה. עם זאת, אנחנו עדיין לא בטוחים שאנחנו יודעים להגיד בפה מלא האם לווירוס הקורונה אין בכלל השלכות כל שהן על נתוני הזרע. זהו נושא שאנחנו עדיין לומדים".
כולם מדברים עכשיו על החיסון, מתי אתם ממליצים לקחת אותו?
"אנחנו, כמו כולם, מוטרדים מהסיבוכים של מחלת הקורונה בהריון. הסיכון לסיבוכים במחלה בהריון הוא יותר משמעותי. לכן, ההמלצה שלנו, כרגע והיא המלצה גורפת של כלל הארגונים הגניקולוגיים, המיילדותיים, ואיגוד הפריון בארץ, היא להתחסן. אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא להשלים את שתי מנות החיסון ואז לבוא לטיפול. יש נשים שהיו אחרי מנת חיסון אחת ועברו שאיבת ביציות והפרייתן, כשחלק מהזוגות בחרו להקפיא את העוברים כדי להשלים מנת חיסון שניה ואז להגיע ולהחזיר את העובר/ים. אני חושבת שזו החלטה מאוד שקולה".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פרסום ראשוני: 15:30 , 06.02.21