ר˙ני מאירסדורף שמעה לפני כמה שנים על טיפולי שימור פוריות מאמא שלה. כמי שמגיעה מהציבור הלאומי דתי, לא היה זה ברור מאליו שתבחר לבצע שימור פוריות, אך כשהתקרבה לגיל 30 היה ברור לה שזה מה שתעשה. את שימור הפוריות הסוציאלי היא ערכה ביחידת הפריון הדסה הר הצופים.
"הייתה לי שיחה עם חברות, אחת המרצות אמרה להן שהגיל האידיאלי לשימור ביציות הוא 25, אני הייתי כבר אחרי הגיל הזה, כך שכבר אז זה ישב לי במוח שאם אגיע לגיל 30 ואהיה רווקה אעשה את זה. לקראת גיל 30 טסתי לשליחות לחצי שנה כשהחלטתי לטוס, הבנתי שיש סיכוי שאהיה רווקה בגיל 30 וקיבלתי החלטה מודעת שכנראה אבצע את התהליך", היא מספרת.
2 צפייה בגלריה
ר˙ני מאירסדורף
ר˙ני מאירסדורף
ר˙ני מאירסדורף
(צילום: פרטי)
לדבריה, מיד לאחר חגיגות יום ההולדת היא החלה לחשוב על הצעדים הראשונים לשימור הפוריות וביררה על הנושא ולוותה על ידי 'מכון פועה'. "התחלתי לעשות בירורים מאיפה מתחילים, בכלל לא חיפשתי קבוצות, בדיעבד הבנתי שיש קבוצות שמתעסקות בנושא, אבל עדיין, הנושא לא מדובר".
ר˙ני מסבירה שבאופן כללי אתגרי הפוריות הם לא נושאים מדוברים. "זה טאבו, לא מדברים על זה ועם המציאות הזו צריך להתמודד. הלוואי שנשים היו מדברות, כשנשים בהריון אפשר לראות את ההיריון אבל כשנשים בטיפולים קשה לראות ואי אפשר להציע עזרה. אני חושבת שהנושא מושתק מתוך מקום של צניעות אבל אני לא רואה בעיה לדבר על זה, גם כשיצאתי עם בחור בזמנו לא הסתרתי שאני עושה את התהליך, מספרת מאירסדורף.
"במהלך התקופה של הבדיקות ותהליך הרפואי יצרתי מעין יומן מסע בווצאפ ושיתפתי אנשים שקרובים אלי, קיבלתי הרבה תגובות טובות. לאחר התהליך פרסמתי פוסט בפייסבוק שבו כתבתי שמי שרוצה יכולה ליצור איתי קשר ולשאול שאלות על התהליך, מי שכן יצרה קשר ביקשה לשמור על זה בסוד", היא מספרת על הטאבו שהיה מורגש במיוחד. "ההורים והמשפחה הקרובה מאוד פרגנו והיו איתי לאורך כל ההליך. אני חושבת שאנשים לא יודעים איך להנגיש את שימור הפוריות לרווקות, זה מקום מאוד רגיש, הרווקות בגיל המאוחר, נשים שואלות את עצמן בגיל 30 מה קשור אלי שימור פוריות, אבל אני חושבת שצריך דווקא לעשות את זה בגיל צעיר, ככל שעולים בגיל יש פחות תוצאות טובות ופחות ביציות מוקפאות".
מה היית ממליצה לנשים שמתקרבות לגיל 30 והשאלה הזו עולה בהן?
"להכין את עצמן נפשית (וגם כלכלית) שיש מצב שיצטרכו לעשות את התהליך הזה, זה מקום של השתדלות, לא מצביע על שום פגם ולא מקבע את היותן רווקות".
את יותר רגועה עכשיו, כשעשית את שימור הפוריות?
"כן, אני לא יוצאת לדייט ובמוח השעון הביולוגי מתקתק, אני יודעת שיש לי באיזה שהוא מקום ביטחון. זה הרבה אמונה בקדוש ברוך הוא שאני עושה את ההשתדלות שלי והוא יעזור לי, ובעזרת השם בקרוב אני אתחתן".
2 צפייה בגלריה
ד"ר יונתן שוסהיים
ד"ר יונתן שוסהיים
ד"ר יונתן שוסהיים
(צילום: באדיבות המרכז הרפואי הדסה)
ד"ר יונתן שוסהיים מהיחידה לפריון והפרייה חוץ גופית בהדסה הר הצופים, היה הרופא שליווה את ר˙ני.
"ר˙ני ייחודית בשני מאפיינים מרכזיים: הראשון הוא הגעתה המוקדמת לביצוע התהליך, ממש בסמוך להגיעה לגיל 30 שהוא הגיל המינימאלי הקבוע בתקנות הנוכחיות כתנאי לביצוע השימור. הבחירה של ר˙ני מדגימה את החשיבות של ההגעה בגיל צעיר בו כמות הביציות המופקת בכל סבב טיפול גדולה באופן משמעותי מכמות הביציות המופקת בגילאים מאוחרים יותר.
"כנגזרת ישירה מכך, האפשרות למצות את שימור הפוריות בסבב טיפול אחד עד שניים, גבוהה מאשר בגיל מאוחר יותר. מעבר לעניין מספר הביציות, ידוע גם כי איכותן של הביציות המופקות בגיל צעיר יותר, גבוהה באופן מובהק מאיכות הביציות המופקת בגיל מתקדם יותר".
ברוכים הבאים לערוץ "פוריות בקהילה" של מיינט ירושלים בשיתוף המרכז הרפואי הדסה.
המטרה שלנו היא להנגיש עבורכם את נושא הפוריות בשפה ברורה ופשוטה תוך הכרת המומחים הבכירים מהדסה שעוסקים בנושא. המומחים שלנו יתנו גם מענה לשאלות מעניינות וחשיפה לחוויות אישיות שיעזרו לגולשים לקבל ידע חשוב בתחום.
ד"ר שוסהיים מסביר שהייחוד השני הוא שר˙ני לרגע לא הסתתרה או התביישה בכל התהליך המורכב שהיא עברה. "היא הייתה מאוד גאה בו והייתה מוכנה להיחשף בפומבי, ואדרבה היא ראתה את עצמה כשליחה להפצת העניין ועל כך היא ראויה לכל שבח. הדבר מודגש עוד יותר לאור שיוכה למגזר הדתי לאומי, שלעיתים עלול להוות סביבה לוחצת ושיפוטית, דבר שגורם לרוב הנשים שמבצעות את ההליך לבצעו בחשאי ולא להיחשף".
בעניין זה, מוסיף ד"ר שוסהיים: "אנו בהחלט רואים כי בקרב הציבור הדתי ואף החרדי ישנה הכרה גוברת בחשיבות התהליך, ואנו מתרשמים כי נשים אלו פונות לביצועו בגילאים צעירים יותר – מוקדם מגיל 35. אנו ביחידה בהר-הצופים מעודדים ומלווים את התהליך המבורך הזה, ויודעים לתת מענה המותאם לכל ההיבטים הייחודיים עבור אוכלוסייה זו".
ההמלצה היום היא לבוא כמה שיותר מוקדם?
"אנחנו מאמינים שנשים שרשאיות לבצע את ההליך מבחינת הגיל כשאין להן באופק זוגיות ו/או רצון להרות בהווה, ואשר רוצות לשמר את היכולת להשתמש בביציות שלהן, תגענה לכל הפחות לייעוץ מקצועי בעניין על ידי רופא העוסק בתחום. אנחנו מאמינים שחלק לא מבוטל מהן לאחר שישמעו את הייעוץ יחליטו לבצע את התהליך, וכמה שיותר מוקדם כך טוב ומוצלח יותר".
ד"ר שוסהיים מסביר שההליך מתחיל בשיחת ייעוץ ראשונית: "אנחנו מסבירים על ההליך, על הסיכויים, הסיכונים והמשמעות, ומפנים את המטופלת לבדיקות נדרשות לקראת ההליך. שלב זה חיוני לצורך תיאום ציפיות בין המטופלת לבין הצוות המטפל, כך שאנו מקדישים לו את כל הזמן הנדרש ושמחים לענות על כל שאלה שמתעוררת – גדולה כקטנה.
"לאחר מכן מבצעים מפגש הכנה והיכרות עם היחידה, והדרכה על ידי אחות כיצד להשתמש בתרופות וכיצד לבצע את המעקב הנדרש", לאחר מכן מסביר ד"ר שוסהיים, עם התחלת ההליך בפועל, המטופלת מקבלת טיפול תרופתי ונמצאת בליווי אישי של צוות היחידה, ומעקב הדוק כל מספר ימים בכדי לשמור על בטיחות המטופלת ולמקסם את תוצאות ההליך.
"לאחר שהצוות נוכח כי הטיפול הגיע לשלב הרצוי מבחינת היכולת להפיק מספר אופטימלי של ביציות, מתכננים את הליך שאיבת הביציות עצמו. יש להדגיש כי הליווי האישי של המטופלת נמשך גם לאחר סבב הטיפול, כאשר במפגש אישי וישיר עם הרופא דנים בתוצאות הטיפול ומקבלים החלטות לגבי העתיד".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 12:48 , 04.03.21