תחום חידוש הפוריות הוא תחום שמתפתח כל העת בעולם הרפואה וביכולתו לסייע לאנשים רבים. התחום כולל את שימור הפוריות הרפואי ואת שימור הפוריות הסוציאלי.
ד"ר טל עימבר, מנהל מערך שימור הפוריות בבית החולים הדסה הר הצופים, מסביר כי שימור הפוריות הרפואי הנו לילדים ומבוגרים שנזקקים לשימור פוריות כי יש סכנה לפוריות העתידית שלהם בגלל מצבים רפואיים שונים, למשל כמו ילדים חולי סרטן שהולכים לקבל טיפולים כימותרפיים שעלולים לפגוע להם בשחלות ובביציות או בזרעים.
3 צפייה בגלריה
ילדים חולים יוכלו להביא ילדים לעולם
ילדים חולים יוכלו להביא ילדים לעולם
ילדים חולים יוכלו להביא ילדים לעולם
(צילום המחשה: shutterstock)
"יש היום כל מיני טכנולוגיות. לילדות אנחנו בין היחידים בארץ שמציעים הקפאה של פיסות שחלה, ולילדים בנים קטנים מתחת לגיל הבגרות המינית מציעים משהו ניסיוני שאינו מוכח ואנחנו מאמינים בו של הקפאת פיסות אשך. לנערות ונשים אני יכול להציע הקפאת ביציות והקפאת עוברים", מסביר ד"ר עימבר, שמנהל את מערך הפוריות בהדסה משנת 2017.
ד"ר עימבר מספר שניתוחי השתלת פיסות שחלה כבר בוצעו בהדסה, ואפילו ישנה הצלחה בדמות הריון ולידה בעקבות ניתוח שכזה. "אם ילדה הקפיאה פיסות שחלה והיא מגיעה בגיל הבגרות ומגלה שהשחלה השנייה שלה נפגעה והיא לא מצליחה להיכנס להריון, אנו עושים ניתוח שבו אנחנו משתילים את הפיסות בחזרה באזור שבו הייתה השחלה באגן, אחרי מספר חודשים אנחנו רואים התאוששות של פעילות השחלה, והיא מתחילה לעבוד ולייצר זקיקים", מסביר ד"ר עימבר.
"זה תחום מדהים, הוא כל הזמן רץ קדימה ועושה שימוש בטכנולוגיות חדשות. אני חושב גם שביכולתו לעזור לאנשים עם סכנה לפוריות העתידית שלהם. זו הייתה קבוצה די מוזנחת בעבר, רופא אונקולוג שהיה מאבחן סרטן לאישה צעירה לא היה חושב: 'רגע, אבל מה יהיה עם הפוריות שלה בעתיד?'. כשהייתי בארצות הברית הקימו קואליציה והן באו בטענות לרופאים, הן אמרו: 'אתם מטפלים בנו מצוין, מצילים את חיינו ממחלת הסרטן או מחלות אחרות אבל אתם לא מספרים לנו שהמחלה תפגע לנו באיכות החיים ותמנע מאתנו דבר בסיסי שהוא להיות אמהות'. אחד הדברים שעשינו בשנים האחרונות בהדסה הוא להביא את שימור הפוריות לקדמת הבמה וכיום לא רק רופאי נשים אלא המטולוגים ואונקולוגים שמטפלים בכל מיני טיפולים ותרופות שעלולות לפגוע בפוריות עתידית באנשים צעירים יודעים להכניס אותנו לתמונה".
3 צפייה בגלריה
ד"ר טל עימבר
ד"ר טל עימבר
ד"ר טל עימבר
(צילום: בשיתוף המרכז הרפואי הדסה)
מהי הקפאת ביציות סוציאלית?
"נשים מקפיאות ביציות כי הן רוצות לדחות את הבאת הילדים, מדובר בעיקר בנשים רווקות שלא מצאו בן זוג. בארץ יש חוק שמתיר להקפיא בהקפאה סוציאלית מגיל 30 ועד גיל 41, אם שואלים אותי, אני חושב שההגבלה של הגיל התחתון מיותרת, אם אישה היא ברת דעת והיא רוצה לשמר לעצמה ביציות היא יכולה לעשות את זה גם בגיל 27, וגיל 41 זה גיל מאוחר מידי קצת, בו הסיכוי שהביציות שאקפיא לאישה ייתנו לה בעתיד ילד הוא נמוך", מסביר ד"ר עימבר. הוא מספר שלפני מספר שנים נשים היו מגיעות סביב גיל 40 אך כיום המודעות לנושא עלתה, וניתן לראות יותר ויותר נשים בגיל 30 שמבקשות להקפיא ביציות.
מהם אחוזי ההצלחה בתחום?
"אין סטטיסטיקות מבוססות על אחוזי הצלחה מהסיבה שהצלחה תימדד כשהנשים יבואו להפשיר את הביציות. אנחנו יודעים שההצלחה תלויה בגיל, ככל שהאישה תהיה יותר צעירה כשהיא מקפיאה ביציות כך הזיכוי שהביציות האלה יהיו טובות וייתנו הריון וילד בעתיד עולה, ומצד שני הרבה נשים שבאות להקפיא צעירות בסוף לא צריכות את הביציות כי בגיל צעיר הן עדיין מוצאות את עצמן מקימות משפחה בלי להיעזר בטכנולוגיה שלנו", מסביר ד"ר עימבר.
ההליך הטכני דומה להליך שעוברים זוגות בהפריה חוץ גופית – מגיעים לפגישה עם ד"ר עימבר, מקבלים הסבר על ההליך, חותמים על הסכמות ומקבלים הדרכה מהאחיות ולאחר מכן מתחילות הנשים בזריקות לגירוי הורמונלי. ההליך נמשך בין עשרה ימים לשבועיים ובזמן זה מתבצע מעקב על התפתחות הזקיקים בשחלות, "כשאנחנו רואים שיש זקיקים בשלים אנחנו עושים פרוצדורה ניתוחית קצרה ובעזרת אולטרסאונד וגינלי אנחנו מלבישים עליו מחט ודרך הנרתיק אפשר לשאוב את הזקיקים מהשחלות ולהעביר את החומר ששאבנו למעבדה פה, במעבדה מסתכלים במיקרוסקופ ומחפשים את הביציות הבשלות", מסביר ד"ר עימבר. לאחר בידוד הביציות במעבדה מקפיאים אותן בטכנולוגיה שנקראת בעברית זיגוג המבוססת על הקפאה מהירה למינוס 200 מעלות, בעתיד כשאישה תרצה להשתמש בביציות מפשירים אותה.
ברוכים הבאים לערוץ "פוריות בקהילה" של מיינט ירושלים בשיתוף המרכז הרפואי הדסה. המטרה שלנו היא להנגיש עבורכם את נושא הפוריות בשפה ברורה ופשוטה תוך הכרת המומחים הבכירים מהדסה שעוסקים בנושא.
המומחים שלנו יתנו גם מענה לשאלות מעניינות וחשיפה לחוויות אישיות שיעזרו לגולשים לקבל ידע חשוב בתחום.
מה הדילמות שיש לנשים כשהן מגיעות לבצע את שימור הפוריות?
"לנשים שהן קצת יותר מבוגרות אני תמיד מסביר שיש אופציה להשתמש בזרע תורם אם זה מתאים מבחינה חברתית לאותה אישה, ויש גם אופציה להקפיא עוברים ולא רק ביציות. כשאתה מקפיא עובר הסיכוי שעובר ייתן הריון בעתיד הוא יותר גבוה מביצית כי כבר התקדמנו כמה שלבים בתהליך. לא כל הנשים בוחרות באופציה כי מחייבת אותן לזרע שבו הן השתמשו, ואי אפשר ללכת אחורה", מסביר ד"ר עימבר ואומר שיש מיס קונספציות לגבי ההקפאה, שהיא משמשת מעין ביטוח להבאת ילדים בעתיד. "אני מסביר שזה שמקפיאים ביציות זה לא מבטיח ילד, אנחנו מאמינים בזה ויש אחוזי הצלחה טובים, אבל זה לא ביטוח. אני גם מסביר למשל שכדי להשתמש בביציות האלה הנשים יצטרכו לעבור הפריה חוץ גופית, יש שחושבות שניתן להחזיר באיזה גיל שרוצות והן יכנסו להריון באופן טבעי אבל זה לא הסיפור, הקפאת ביצית מחייבת להשתמש בטכנולוגיה של הפריה חוץ גופית".
3 צפייה בגלריה
מעבדת הפוריות בהדסה. טכנולוגיה מתקדמת
מעבדת הפוריות בהדסה. טכנולוגיה מתקדמת
מעבדת הפוריות בהדסה. טכנולוגיה מתקדמת
(צילום: באדיבות המרכז הרפואי הדסה)
כמה זמן תהליך כזה לוקח?
"מהרגע שאישה מגיעה ליחידה והיא מעוניינת בהליך אנו מתחילים בווסת, לאחר מכן ישנם בין עשרה ימים לשבועיים של זריקות ומעקב, וכשאנחנו רואים שיש מספיק זקיקים בשלים אנחנו מזמינים אותה לפרוצדורה של השאיבה בטשטוש, הניתוח נעשה במסגרת של אשפוז יום, מגיעים בבוקר, מטשטשים, עושים את הפרוצדורה, האישה נמצאת כמה שעות בהתאוששות והולכת הביתה באותו יום בצהריים".
נתקלת בנשים שחששו מבחינה חברתית לבצע את שימור הפוריות?
"נשים חששו מזה בהתחלה, הן פחדו שעצם ההקפאה עושה להן סטיגמה, או נשים פחדו שאם הן מקפיאות הן מבזבזות לעצמן ביציות, 'מדרדרות' לעצמן את הרזרבה, וזה ממש לא נכון. אנחנו משתמשים בביציות יצאו לדרך ואם לא נאסוף אותן הן ילכו לאיבוד".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 11:59, 16.02.21